ברוכים הבאים לויקי מילון שלנו, המכסה מאות מושגים מעולם הלמידה הארגונית. תודתנו החמה לכל מי שתרם ערך או הסבר ובפרט לתלמידי המרכז ללימודים אקדמיים ולדר' גילה קורץ על כתיבה מעמיקה של עשרות מושגים.
ערוך מאת פירוש       ערך
דראושה אמג'ד סביבה לימודית מתוקשבת

סביבה לימודית מתוקשבת מזמנת למידה אחרת בתוך הכיתה עצמה, וכן פותחת אפשרויות ללמידה מרחוק – לעבודה מהבית, לשימוש במאגרי מידע אינטרנטיים מגוונים ולתקשורת חוץ-בית-ספרית במהלך יום הלימודים ולאחריו וללמידה אוטנטית המשמעותית יותר לתלמידים (פסיג, 2000).
טיפוח לומד בעולם משתנה, שבו מצבי העמימות ואי הוודאות הם מרכיב שיש לראותו כמובן מאליו, מחייב פיתוח של סביבות למידה פתוחות וגמישות מותאמות לתכנים של תחומי הדעת השונים.

סביבת הלמידה המתוקשבת כוללת בתוכה תת-מערכות רבות כגון מערכות לתקשורת סינכרונית ואסינכרונית, מערכות לבקרה, מערכות ליצירת חומרי הלימוד ועוד. לפיכך סביבת הלמידה היא מכלול של מרכיבים הקשורים האחד לשני ויחדיו יוצרים מערכת שלמה הנותנת גם לתלמיד וגם למורה כלים ועזרים לקיים את תהליך הלמידה במלואו.(סלומון 2000)

הטכנולוגיה שבה נעשה שימוש לצורך יצירת המרכיבים של סביבת הלמידה היא לרוב פשוטה וקלה לשימוש. אין יתרון לטכנולוגיה מורכבת על פני טכנולוגיה פשוטה, הנושא העיקרי הוא התאמה למטרות הלימוד ולתקציב, ניתן ליצור תהליך למידה מתוקשבת המבוססת על כלים פשוטים ובסיסיים (פסיג, 2000).
בבניית הסביבה יובאו בחשבון המטרות ודרכי ההוראה הרצויות, וייבחנו האפשרויות לשילוב אינטגרטיבי של פעילות בעזרת המחשב כחלק מהפעילות הלימודית השוטפת, סביבה מתוקשבת תיתן מענה ללומדים שונים, מיומנים יותר או פחות, בעלי סגנונות למידה שונים, צרכים ייחודיים ותחומי עניין נבדלים. משאבי התקשוב יהיו נגישים, זמינים בכל עת, תקינים, ידידותיים ויאפשרו לתלמידים להתמצא בהם בקלות ולהגיע עד כמה שאפשר לתפקוד עצמאי

מקורות:
1. סלומון, ג. (בדפוס, 2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע. חיפה: 1. אוניברסיטת חיפה וזמורה-ביתן.
2. דיין רוני(2006) רציונל הוראה ולמידה בסביבת למידה מקוונתת וכנית תקשוב- משרד החינוך התרבות והספורט המנהל למדע וטנולוגיה גף יישמוי מחשב בחינוך: תל אביב
http://www.edugov.org.il/atarim_site/rational_elearning.htm
3. פסיג, ד' (2000). טקסונומיה של מיומנויות חשיבה ולמידה עתידיים. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
סביבה לימודית מתוקשבת
אביגיל ויקסלבוים ודגנית ברזילי

סגנונות חשיבה בסביבה טכנולוגית


סגנון חשיבה הוא האופן שבו בני האדם תופסים מידע, קולטים מידע ומעבדים אותו. (גילר וגרגר, 1997)


לפי סטרנברג וגריגורנקו ( Sternberg & Grigorenko, 1995) סגנון חשיבה, היא דרך מועדפת של חשיבה לביטוי או לשימוש ביכולת אחת או יותר. זוהי הדרך המועדפת על ידי אדם להשתמש ביכולותיו בהתאם למצבים ולמטלות. תיאוריות שונות ניסו להגדיר את סגנונות החשיבה ומודלים רבים התפתחו בעקבותן.


בעידן האינטרנט ושילובה של למידה מבוססת Web במערכות החינוך, יש צורך לבחון דרך למידה חדשה זו על מנת שהתלמידים יתפקדו טוב יותר בסביבה חדשה.


סגנונות החשיבה בסביבה הטכנולוגית הם:


סגנון חשיבה גלובלי- מאפיין את העוסק בתמונה הגדולה, בהכללה ובמופשט.


סגנון חשיבה לוקלי – מאפיין את העוסק בפרטים, בדוגמאות קונקרטיות.


סגנון חשיבה מוחצן – מאפיין את האוהב לעבוד עם האחרים והרגיש לנעשה אצלם.


סגנון חשיבה מופנם – מאפיין את המעדיף לעבוד לבד, המרוכז בפנימיותו.


סגנון חשיבה ליברלי – מאפיין את העושה דברים בדרכים חדשות, מתגרה במוסכמות


סגנון חשיבה שמרני – מאפיין את העושה דברים בדרכים מקובלות ונרתע משינויים.


מחקרים שונים מצאו שסגנונות הלמידה שמרוויחים יותר בסביבה דיגיטלית הן: ליברלי, מופנם, לוקלי ושמרני (בוכניק וכרמי, 2006; זילר, 2003; שני ונחמיאס, 2001)


 מקורות


כרמי ג', בוכניק, ד'. סגנונות חשיבה בלמידה וירטואלית. נדלה בתאריך 5. 11.2010 מ- http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1809



שני נ', נחמיאס ר', (2000). אוניברסיטת תל אביב. קורס וירטואלי, למי? תקציר עבודה לתואר "מוסמך למדעי הרוח". נדלה בתאריך 5. 11.2010 מ-  http://www.amalnet.k12.il/sites/hadshanut/articles/had00144.asp?title=%ED%E9%F8%E1%E7%EE%20%E7%FA%F4%EE


ערכו: אביגיל ויקסלבוים ודגנית ברזילי


          המרכז ללימודים אקדמיים


  

 סגנונות חשיבה
תהליך שעוברת קבוצה, שמטרתו לייצר שינוי התנהגותי בקרב המשתתפים סדנא
הדס שיטת הדרכה המיועדת לשנות התנהגות ועמדות באמצעות למידה פעילה שבה מחקים את העולם האמיתי והלומד נדרש לקבל החלטות ולהתנהג כפי שהוא אמור להתנהג במצבי עבודה וניהול. סימולציה (הדמיה)
סקורם
Sharable content object reference model

סקורם זה תקנים לבנייית תכני למידה כך שיתקשרו עם LMS.

התקן מתייחס לפרוטוקולי העברת נתונים בלבד. לא לתוכן החומרים, עיצוב וכו'.

התקן נבנה מתוך תקן AICC, ע"י צבא ארה"ב. AICC – תקן קודם, שהיו איתו המון בעיות.

התקן לא עוסק באופן הצגת הנתונים (גרפים, טבלאות וכו') אלא רק בהעברת נתונים – התממשקות WBT עם LMS.

בשטח יש בעיות עם תקן SCORM, ההתממשקות עם מערכות LMS אינה חלקה, ונידרשת אדפטציה ברמת הקוד ל-LMS ולכלי ה-authoring הספציפי (קפטיבייט, ארטיקולייט...).

אתר ADL, החברה שכותבת את ה-SCORM מספק אפשרות להריץ WBT ולקבל משוב – האם הוא בנוי לפי SCORM או לא.

התקן עצמו, נגיש גם הוא מאתר החברה: www.adlnet.gov

סקורם
סרטוני המחשה לעבודה על מערכת כלשהי.
קיימים שלושה סוגים עיקריים:
הדגמה - המחשה והסבר של תהליך, ללא התערבות הלומד
תרגול מונחה - המחשה והסבר של תהליך, תוך התערבות של הלומד להתקדמות בין הצעדים והפעולות
התנסות - המחשת תהליך תוך תמיכה בלומד במהלך הביצוע (ללא הסברים שוטפים, אלא נקודתיים עם טעויות והתסעפויות בתהליך)		 סרטון סמן