ברוכים הבאים לויקי מילון שלנו, המכסה מאות מושגים מעולם הלמידה הארגונית. תודתנו החמה לכל מי שתרם ערך או הסבר ובפרט לתלמידי המרכז ללימודים אקדמיים ולדר' גילה קורץ על כתיבה מעמיקה של עשרות מושגים.
ערוך מאת פירוש       ערך
מתודולוגיה הדרכתית מתוקשבת שמטרתה להקנות ידע ומיומנויות באמצעות למידה עצמית בתוכנת מחשב. לומדה
לובה


תהליך
המעודד צמיחה אישית ומודעות עצמית של המנהל ומעורר מוטיבציה לשינוי בדפוסים קיימים

ולהעלאת רף הביצועים של המנהל.התהליך הוא הדרגתי ומתבטא בשינויים בדפוסי תגובה
ופעולה ובמודעות מוגברת לתהליכים בלתי מודעים המתרחשים הן אצל המנהל והן בדינמיקות
בינו לבין הכפופים לו ובינו לאחרים בתוך הארגון ומחוצה לו. מטרת התהליך - תגבור
מיומנויות ניהול ומנהיגות לצורך שיפור האפקטיביות ארגונית.

תהליך הליווי מתאם לצרכים הייחודיים של כל מנהל ונעשה מיפוי של דרישות ארגוניות
איתן הוא נדרש להתמודד. (לקוח ממילון המונחים לעובדי הוראה, פסג"ה, קרית מוצקין)






 







 







ליווי וייעוץ למנהלים
O.G (Screen Capture)
פעולה המאפשרת "ללכוד" את המתרחש במסך המחשב ולהעבירה כקובץ תמונה או כסרטון וידיאו. בעזרת לחיצה על המקש "Print Screen" ניתן להעלות לזיכרון המחשב תמונה המציגה את הנראה במסך ולהדביק אותה לאחד מיישומי האופיס. בעזרת תוכנות אחרות ניתן ללכוד פרקי זמן ארוכים של פעילות המחשב וליצור מהם סרטי וידיאו.
לכידת מסך
יודפת למידה היא אירוע או תהליך ההפנמה של מידע בצורה המאפשרת הכללה והסקת מסקנות. הלמידה היא שינוי בלתי אמצעי בדרכי התנהגות או תהליך של שינוי קבוע יחסי בהתנהגות עקב התנסות.

המידע ייתכן שיגיע בדרך של ניסיון, הוראה או תצפית, ובדרך כלל ייועד להשגת מיומנות גבוהה יותר בביצוע מטלה מסוימת או לרכישת הבנה.

למידה יכולה להתרחש באופן מודע אך גם ללא כוונה של הלומד. ישנם דברים הנלמדים באופן מכוון אולם דברים רבים בחיי האדם נלמדים ללא הפעלת מנגנון למידה מכוון אלא כתוצאה מפעולה מנטלית אחרת הקשורה לידע או למיומנות הנרכשים.

מתוך ערך למידה בויקיפדיה הישראלית.

למידה
חני גורן - המרכז ללימודים אקדמיים בעקבות הופעת ה web 2.0 התפתח מושג ה "למידה 2.0".
למידה 2.0 היא בבסיסה למידה שיתופית המתנהלת על ידי אינטראקציות לומד-לומד בד בבד עם לומד-מורה באמצעות דו-שיח ושיתוף פעולה.
בלמידה 2.0 כל אחד יכול להיות לומד אבל לכל אחד יש את הפוטנציאל להיות מורה.
הפרדיגמה הישנה של למידה כאשר הלומדים הם צרכנים פסיביים של ידע ומידע, משתנה ללמידה מבוססת רשת, שמתנהלת באמצעות אינטראקציות שונות והלומדים הם משתתפים אקטיביים ביצירת הידע והמידע ועל כן התהליך שוויוני ומשתף.
למידה 2.0 מתנהלת בעזרת הכלים של web 1.0 המספקים תכנים שנוצרו על ידי מנהלי האתרים, אולם התהליך מתבסס על הכלים של web 2.0 שמספקים בנוסף, פלטפורמה טכנולוגית ושיתוף של תכנים הנוצרים על ידי הגולשים עצמם.
הלמידה מתרחשת לא רק באמצעות מציאת מידע אלא גם על ידי תובנה של בחירת מנוע החיפוש המתאים, מיקוד מילות מפתח, וכן הערכת מקורות מידע המחייבת את הלומד לזהות מקורות מידע שונים ולתת את הדעת על תרומתם לתהליך הלמידה.
כך למשל, באמצעות הבלוג, מתאפשר ללומד להציג את יכולותיו בצורת פורטפוליו, לשפר את תוצריו ולעשות רפלקציה על תהליך הלמידה. בנוסף, מאפשר הבלוג ללומד לעקוב אחר התפתחות החשיבה שלו.
באמצעות הויקי מתנהלת אינטראקציה של כתיבה שיתופית המעודדת למידה יצירתית ומגבירה את תהליך הלמידה הקונסטרוקטיביסטית (שהיא התפיסה החינוכית ההבנייתית הרווחת היום).
הכלים החברתיים (כדוגמת אלה שהזכרתי) תומכים ביצירת קהילות "למידה אד הוק".התכנים נוצרים בשיתוף וכך נוצרת ספירלת ידע, המייצרת ידע חדש.
כך לימודים ברשת, מפסיקים להיות כלי לצריכת תוכן ועוברים להיות אמצעי ליצירת תוכן, שבו למידה היא דבר שמיוצר על ידי המשתתפים. הלמידה הופכת להיות לא רק דרך להגברת האוטונומיה של הלומד, אלא גם שמה דגש על תהליך פעיל של יצירה, תקשורת והשתתפות.

רשימת מקורות:

1. הרוגוזון, ע', (2007), החינוך הדיגיטלי – הלימודים של מחר. נענע 10.
אוחזר ב- 9.7.2009
http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=511067&sid=127

2. לומברדוזי, ק', (2009), חקר מידעני בעידן Learning 2.0. מס"ע, מופ"ת סובב עולם, מכון מופ"ת. אוחזר ב- 12.7.2009
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2253

3. מישר טל ח', טל אלחסיד ע', (2007), מטלה שיתופית בקורס אקדמי בסביבת ויקי. האוניברסיטה הפתוחה. אוחזר ב- 9.7.2009
http://www2.colman.ac.il/al_hagova/6/44.pdf

4. "תובנות" הניוזלטר של אינסייטס – ייעוץ ופיתוח עסקי, למידה 2.0, יולי 2008. אוחזר ב- 11.7.2009
http://www.insights.co.il/tovanot/july2008.html
5. Cobb, J, (2009), Learning 2.o for associations. Retrieved 11.7.2009.
http://www.tagoras.com/docs/Learning_20_for_Associations_v1.pdf

6. Downes, s,(2006), E-Learning 2.o at the E-Learning forum. Stephen's web. Retrieved 12.7.2009.
http://www.downes.ca/cgi-bin/page.cgi?post=33623

7. Lombardozzi c, (2009), Learning 2.0, learning Journal, thoughts on learning in organizations. Retrieved 12.7.2009.
http://learningjournal.wordpress.com/2009/01/18/learning-20/

למידה 2.0
ענת רחמנוב - המרכז ללימודים אקדמים למידה א-סינכרונית

למידה א- סינכרונית פירושה לימוד מרחוק ובזמן , למידה מרחוק מאפשרת שבירת גבולות הזמן והמקום כאשר האינטראקציה יכולה להיות בין הלומד לבין חומרי הלמידה או בין הלומד למורה וכמובן מאפשרת למידת עמיתים. חומר הלמידה מקושר ברמת היפרטקסט או לתמונה או לאתרי אינטרנט. התלמיד יכול לגשת לחומרי הלמידה מהמחשב בבית הספר או מביתו, וללמוד באופן עצמאי בכל שעות היממה, ללא תלות במורה. במסגרת זו ניתן לכלול גם את הפורום, המהווה מפגש לדיון א-סינכרוני.
יתרונות
למידה מכל זמן ומכל מקום - הלמידה מרחוק מעשירה את החוויה הלימודית, מקלה על הלומד ומאפשרת לו גמישות וחופש. הלמידה יכולה להתבצע מכל מחשב אישי . התלמיד אינו מחויב למערכת שעות שנקבעה ע"י סגל ההוראה או על ידי צורכיהם של תלמידים אחרים.
למידה מותאמת לקצב כל תלמיד – כאשר תלמיד יושב בכיתה עליו להתאים עצמו לקצב הכיתה. בלמידה מרחוק התלמיד יכול להתעכב על נקודות לא מובנות או לחילופין לדלג על חומר מובן. כל תלמיד לומד בקצב המתאים לו ולרמת הבנתו.
החומר הנלמד נשאר נגיש – אם נמנע מתלמיד להגיע לשיעור מסוים, הוא יצטרך למצוא דרך חלופית להשלמת החומר. בלמידה מרחוק החומר נשאר מקוון בכל עת וכל שעות היממה. בבעיה מסוימת ניתן לחזור למקור בו הוצג הנושא ולחזור על כל חלק מהקורס.
ניצול טכנולוגיות חדשות - בסיס למידה מרחוק הינו טכנולוגי, ולכן פשוט לשלב טכנולוגיות חדשות במסגרת לימודים כאלה.
יתרונות חברתיים - היתרונות החברתיים מציגים את למידה מרחוק ככלי המסייע לצמצום .תופעות אפליה ופערים חברתיים על-ידי הקניית אפשרות שוויון הזדמנויות בהשכלה
באמצעות הלמידה מרחוק ישנה אפשרות לצמצום הפערים הסוציו אקונומיים באמצעות השקעה טכנולוגית שהולכת ונעשית פחות יקרה
הגדלת היצע הלימודים - מרצה אחד יכול להעביר הרצאה למספר מוקדים, ובכך למספר תלמידים רב יותר כאשר כל תלמיד יושב בביתו ועובד מול מחשבו האישי.

חסרונות
הפרדה בין מורה לתלמיד - היעדר קרבה אנושית יכול ליצור תחושה של חוסר שייכות וחוסר אכפתיות. במצב זה לא הלומד אינו חשוף להבעות הפנים ולשפת הגוף של המרצה דבר שיכול לגרום לאי הבנה של הנושא הנלמד. אין אפשרות לשאול שאלות בזמן אמת ויש צורך בכתיבת דואר אלקטרוני והמתנה לקבלת התשובה . ברמת מורה אינו יכול לקבל משוב בזמן אמת . המשוב המתקבל עובר סינון זה או אחר.
הפרדה בין תלמידים – הלימוד המשותף אינו קיים שכן התלמידים מופרדים בזמן ובמרחק. למידה מרחוק מפחיתה את כמות המגע האנושי והאינטרקציה עם לומדים אחרים.
מוטיבציה למידה – למידה מרחוק מבוססת בעיקר על לימוד עצמי ולכן הלומד צריך להיות בעל מוטיבציית לימודים גבוהה.
בעיות טכנולוגיות - למידה מרחוק הינו נושא בעל דרישות טכנולוגיות גבוהות מאוד. מגבלות טכנולוגיות עשויות להאט את קצב הלמידה.

גרומן, תמי, (2006)
E-Learning מול שיטות לימוד מסורתיות - נטל או ייעול בחינוך אוחזר 28.7.09
http://www.articles.co.il/author/834
קו לחינוך פורטל החינוך של ישראל אוחזר 26.7.09
http://www.kav-lahinuch.co.il/?CategoryID=260&ArticleID=397
למידה מרחוק על למידה מרחוק אוחזר 27.7.09
http://vlib.eitan.ac.il/de1/pros.htm
למידה א-סינכרונית
גלית פז למידה בה הלומד והמלמד מופרדים הן בזמן והן במקום, כלומר הלמידה היא עצמאית באמצעות מחשב ואינטרנט.
ההדרכה מופקדת באמצעות מחוללים וכלי פיתוח היוצרים תוצרים ללמידה עצמית.
למידה א-סנכורנית
הדס למידה מבוזרת היא ביטוי רחב יותר ל"למידה מרחוק".
למידה מבוזרת מרחיבה את מגוון אפשרויות הלמידה. החומר הנלמד אינו מרוכז כולו סביב אמצעי מסוים, כדוגמת לימוד פנים מול פנים או יישום לימוד זה או אחר, אלא מבוזר על-פני מספר אמצעים. למשל, קורס אשר עושה שימוש בלמידה מבוזרת עשוי להיות מורכב מהרצאות פנים מול פנים,הרצאות מוקלטות, מצגות וחומר מודפס.
למידה מבוזרת
מתרחשת באמצעות ספרים ולוח בכיתה פרונטאלית. לפני כן, הלמידה נעשתה באמצעות חניכה כאשר בעל מקצוע (חייט, נגר וכו') היה מעביר את הידע לעובד שלו השוליה באמצעות חניכה. למידה מסורתית
נתי הרוש (בלועזית online learning ) למידה המתבצעת באמצעות מחשב תוך שימוש מיידי של המידע המעודכן. למידה מקונת
דפנה שליו המרכז ללימודים אקדמיים נקראת גם למידה משולבת תקשוב ולמידה מעורבת. (blended learning)

נהוג לראות בה צורת למידה המשלבת 30-79% תקשוב (למידה מקוונת) והשאר מפגשים פנים אל פנים.
הפן המתוקשב כולל החלפת מידע, ניהול ידע והערכה דרך הרשת באופן א-סינכרוני, כגון פורום, בלוג ואתר קורס, או באופן סינכרוני , כדוגמת ועידת וידיאו, עבודה על לוח משותף וצ'אט.

למידה משולבת הינה תוצאה של תפיסה הרואה בלמידה תהליך מתמשך (long life learning) ולא אירוע חד-פעמי. הלומד נדרש לקחת חלק פעיל בתהליך שאינו מסתיים בכיתה. הלמידה המשולבת מאפשרת לנצל את היתרונות המאפיינים את הלמידה המסורתית כגון מפגש חברתי ומגע אנושי ישיר, יחד עם היתרונות שבלמידה המתוקשבת, שאינה מוגבלת למקום או לזמן מסוימים. בנוסף לאינטראקציות לומד- מורה , המאפיינת את הלמידה המסורתית, למידה משולבת מזמנת אינטראקציות מסוג נוסף: אינטראקציות לומד- לומד , בהן הלומדים מחליפים ביניהם מידע ויחד הם מבנים ידע חדש, ו אינטראקציות לומד- תוכן , בהן הלומד ממיין, מעריך, בוחר ומארגן את המידע בעצמו.
מגוון אמצעי ודרכי הלמידה מאפשר התאמת אופן העברת הקורס לסוג התכנים, מטרות הלמידה ולצרכי הלומד. לשם כך על המורה להכיר את אמצעי הטכנולוגיה השונים ואת הפוטנציאל הלימודי המאפיין כל אחד מהם.

בשנים האחרונות, בעולם ובארץ, מידת היישום של למידה משולבת הולכת וגדלה באופן מהיר ומשמעותי בעיקר במוסדות להשכלה גבוהה ובמגזר העסקי.

קהן מציע שמונה מימדים שיש לקחת בחשבון בתכנון סביבת למידה משולבת בארגונים:

מימד ארגוני: צוות הלוקח חלק בתכנון ההוראה. על הצוות להכיר את מוכנות הארגון, צרכי הלומדים, התשתיות ועוד.
מימד פדגוגי: שילוב בין תכנים, צרכי הלומד ומטרות הלמידה. התאמת השיטות למטרות.
מימד טכנולוגי: בהתאם לצורות ההוראה הנבחרות יש לקבוע תשתיות (כגון שרת או מערכת לניהול מידע) המתאימות לשיטות ולצרכים השונים.
מימד עיצוב הממשק: הממשק בין הלומד והעזרים. מימד זה מתייחס למידת היכולת של הלומד להשתמש באמצעים. נקודות שיש לקחת בחשבון במימד זה כוללות בין השאר את מבנה התכנים, יכולת הלומד לנווט באתר הקורס ואף מקש "עזרה".
מימד ההערכה: יש צורך ביכולת להעריך את יעילות תכנית הלימודים יחד עם הערכת ביצועי הלומד. לכל צורת הוראה, שיטות הערכה מתאימות.
מימד הניהול: הניהול מורכב יותר כאשר מיישמים מספר שיטות הוראה. מימד זה מתייחס בין השאר לניהול תשתיות, לוגיסטיקה, רישום הסטודנטים והודעות ללומדים.
מימד המשאבים: יש לוודא זמינות המשאבים ברשת ומחוצה לה. כמו כן, יש לנהל משאבים אלו. משאב יכול להיות מרכז תמיכה, מרצה זמין במייל, צ'אט וכדומה.
מימד אתי: היבטים אתיים שיש לקחת בחשבון כגון שוויון הזדמנויות ופלורליזם תרבותי.


מקורות עליהם התבססתי:

אורן, א' (2002). המורה העתידי בעידן של למידה משולבת תקשוב. מאמר שהוצג בכנס גולשים באינטרנט 4. אוחזר, 11 ביולי, 2009 http://golshim4.macam.ac.il/pdf/takzir54.pdf

מיודוסר, ד', נחמיאס ,ר' פורקוש א', טובין ד' (2003). חדשנות חינוכית בבתי-ספר משולבי תקשוב. דו"ח מחקר IEA-OECD . אונ' ת"א. נדלה ביולי 22, 2009
http://muse.tau.ac.il/ict/reportp1.doc

רוגב, ל', (א"ת). למידה מתוקשבת – סקירה . מתוך אתר של חברת Rotem4U. נדלה ביולי 22, 2009. http://www.rotem4u.co.il/?section=45&item=51

Allen, I. E. & Seaman, J. (2008). Staying the course: Online education in the United States. Sloan Consortium. Retrieved July 9, 2009



Bonk, C., Kim, K. & Zeng, T. (2008). Future directions of blended learning in the higher education and workplace learning settings, in Bonk, C. J. & Graham, C. R. (Eds.). Handbook of blended learning: Global perspectives, local designs (Electronic version). San Francisco, CA: Pfeiffer Publishing. Retrieved July 11, 2009


Kahn, B. (2005). Managing e-learning strategies (p. 200-202). (Electronic version). Retrieved July 11, 2009


Kurtz, G., Teeni, D., Mevarech, Z. & Neuthal, T. (2006). "The experience of implementing instructional technology in higher education", in M. Beaudoin (Ed.) Perspectives on higher education in the digital age, Nova Science Publishers

Singh, H. (2003). Building effective blended learning programs. Retrieved July 11, 2009
למידה משולבת
הדס למידה מתוקשבת היא למידה המתקיימת
באמצעות כל אמצעי מחשוב או מכשיר תקשורת
תוך הפרדה במקום ולעיתים גם בזמן בין הלומד למלמד
למידה מתוקשבת
אבוליל דלאל -המרכז ללימודים אקדמיים
למידה ניידת באמצעות הסלולר -(M-Learning)

למידה מרחוק באמצעות האינטרנט מתרחשת ללא גבולות מקום וזמן (Moore,1993,מתוך:טקסונומיה של למידה מרחוק). מחשבים נישאים ואלחוטיים, טלפונים סלולאריים ומחשבי כיס (מחשבי כף היד, (PALM מצוידים בטכנולוגיות המאפשרות תקשורת מילולית וקולית, צילום סטילס ווידאו, העברת מידע ומשוב מיידי. כלים אלה יצרו את התשתית ללמידה ניידת -M-Learning "Mobile Learning".
ניידות הכלים התקשורתיים מאפשרת ללומד נגישות מיידית, כמעט מכל מקום לחומרי למידה שונים וזמינים. הוא יכול להוריד podcasts של חומר הדרכה רלוונטי יחד עם הרצאות אודיו ווידאו. התוכן המשותף יוצר משוב מיידי, הערות ועזרה בקרב קהילת הלומדים. המורה עוקב בזמן אמת אחר התלמידים וקשייהם בלמידה, האינטראקציה עמם משפרת את הלמידה. הכלי הנישא מאפשר ללומד לפרוץ את גבולות הכיתה, ליצור קשר עם עמיתים ולתמוך בסביבות למידה שיתופיות, הוא נמצא תמיד במרכז הלמידה. התקשורת והלמידה יכולים להתקיים בדרך סינכרונית או א-סינכרונית.

אפשרויות שימוש בלמידה ניידת(M-Learning):

  • .סטודנטים בזמן נסיעה - מערכי שיעור
  • .עובדים שצריכים לעבור הדרכות שונות
  • .הדרכות בצבא
  • .הדרכות במוזיאונים
  • .מדריכי תיירות
  • .בחנים ממוחשבים




סרטים





מקורות

1) ארתיכאל,ג',(2004), באמצעות מכשיר סלולארי e-learning :e-learning חידושים בתחום, ירחון e-learning newsletter , 'גליון מס'6 , אוחזר ב 9 אוגוסט 2009 מתוך :
http://www.e-learning.co.il/nl_0704_1.htm

2) אתר צפונט ,(ללא תאריך), אוחזר ב 5 אוגוסט 2009 מתוך :
www.tzafonet.org.il/forums/UploadFiles/724-45933170.doc

3) ד"ר ביאעה ,נ', ד"ר דאהר,ו',(2008), למידת מתמטיקה דרך פעילויות בסביבת טלפון סלולארי, אקדמיית אלקאסמי - מכללה אקדמית לחינוך – באקה אלגרבייה ,מכון מופ"ת,כנס גולשים באינטרנט7: טכנולוגיה בחינוך – מהות או מעטפת?", אוחזר ב 1 אוגוסט 2009 מתוך :
http://golshim.macam.ac.il/golshim7/Documents/presentation/p1m1l1-presnt.pdf

4) דר' וולף,א',גת,ק', גדעון זילר,ש', הלפרין,ש',(2009), תרבות הלמידה שלנו, הכנס השנתי ה- 16 , הדרכה ולמידה בארגונים בישראל, 16-17 ביוני 2009, אוחזר ב 1 אוגוסט 2009 מתוך :
http://www.hrisrael.co.il/vault/New-Tech/Kenes_Tarbut_JA_160609_v1.pdf

5) יענקל,(2009), דווקא אפשר להגיד לא ליוזמה כזאת, "בלוג חינוכי למידה,אינטרנט... ומה שביניהם ", אוחזר ב 11 אוגוסט 2009 מתוך :
http://interlearn.blogspot.com/2009/02/blog-post_17.html

6) ירושלמי,מ', בוצר,ג',גנוסר,ש',(2008),למידה בעזרת טכנולוגיה ניידת: חקר מקרה עם סטודנטים להוראת מתמטיקה ,אוניברסיטה פתוחה ישראל ,כנס צייס 2008, אוחזר ב 5 אוגוסט 2009 מתוך :

http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2008/evening/3_2.pdf


7) לירן,מ',(ללא תאריך), טקסונומיה של למידה מרחוק- הגדרות, תפישות, מודלים,תקשוב דרום , אוחזר ב 9 אוגוסט 2009 מתוך :
http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/michalli/TAXONOMY.HTM

8) למידה מרחוק Wiki: E-learning,(ללא תאריך) , אתר wepedia , אוחזר ב 5 אוגוסט 2009 מתוך :
http://wapedia.mobi/he/E-learning

9) Gafni, R',(2009), Quality of PDA-based M-Learning Information Systemsm, The Open University of Israel ,ch@is 2009, Retrieved AUGUST 5, 2009 from
http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2009/morning/3_1.ppt

0)m-learning?,( ללא תאריך ) , Retrieved AUGUST 5 2009 from

http://www.m-learning.org/
11) Upadhyay, S', Upadhyay, N',(2007, Mobile Language Class: Language Learning through Mobile Gaming India, Retrieved AUGUST 5 2009 from:

http://www.itdl.org/Journal/Sep_07/article03.htm
למידה ניידת באמצעות הסלולר -(M-Learning)
הדס למידה בה הלומד והמלמד מופרדים במיקומם הפיזי אך לומדים יחדיו באותו הזמן.
ההדרכה מתקיימת באמצעות תוכנת "כיתה וירטואלית"
למידה סנכרונית
O.G ׁׁׁ(Collaborative Learning)
מכלול של תהליכי למידה בו מעורבת קבוצה קטנה של לומדים – שני לומדים או יותר, העובדים תוך שיתוף פעולה להשגת מטרות הקבוצה ויצירת משותפת של תוצרים. במהלך פעילותה מייצרת הקבוצה גוף ידע ותובנות השונים מאלה שעשוי לייצר לומד יחיד במהלך הלמידה. לצד השיתופיות והשוויוניות בקבוצה, נשמרת האחריות האישית של כל לומד ומחויבותו לקידומה של הקבוצה. בנוסף ללימוד תחום התוכן, תורמת הלמידה השיתופית בהקניית מיומנויות נדרשות בעולם העבודה כמו: עבודה בצוות לצורך פתרון בעיות, הבעת עמדה בדיון, הצגת נימוקים, קבלת דברי האחר וכדומה
למידה שיתופית
טלי ויס ביתן- המרכז ללימודים אקדמים למידה/הערכה שיתופית
למידה זו מתרחשת כאשר ישנה אינטראקציה בין מספר לומדים, אינטראקציה זו צריכה ליצור בסופה תהליך לימודי, ולהציג תוצר לימודי, בשונה משיתוף פעולה חברתי.
שימוש מקובל בלמידה זו הוא למידה בסיגנון "תצרף", או "ג'קסו", כאשר הלומדים מחולקים לקבוצות, כל קבוצה עוסקת בתת נושא אותו עליה להעביר לכלל הקבוצה. שורשיה של למידה שיתופית עתיקים מאוד וניתן לראותם בימי התלמוד שם למדו בצורה זו את סידרי המשנה.
כיום למידה שיתופית יכולה להתבצע בכלים החדשים של למידה מתוקשבת בטכנולוגית WEB 2.0. בעזרת טכנולוגיית הויקי ניתן ליצור אינטראקציה בין קבוצות לומדים ולהגיע לתוצר למידה טוב יותר ע"י למידת עמיתים.
טכנולוגית הויקי יוצרת גם הערכה שיתופית, ע"פ הערכה זו כל אחד מהלומדים יכול לתקן ולשנות ערך של חבר אחר בצוות. זהו תהליך למידה שמשולבת בו הערכה שיתופית היוצרת תוצר לימודי טוב יותר.
האדם הוא יצור חברתי ולכן הוא זקוק לתמיכה חברתית המתקבלת בתהליך ההערכה השיתופית ובו קיים גם הלימוד בחברותה, התורם ליצירת ערך טוב יותר בסופו של דבר.
כל חברה זקוקה לנורמות חברתיות, הלמידה בדרך זו ע"י יצירת הערכה הדדית צריכה להתבצע בנורמות חברתיות ידועות וברורות לכל חברי הקבוצה.
מקורות:
בן-צבי ,ד' , קונג'ה , מ‘,( 2008), כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2008, למידה שיתופית בסביבת ויקי בחינוך הגבוה , המגמה לטכנולוגיות מתקדמות בחינוך אוניברסיטת חיפה . אוחזר 25.7.09
http://telem.openu.ac.il/hp_files/chais/08/site.html#13

ויקיפדיה , למידה שיתופית. אוחזר 25.7.09
http://he.wikipedia.org/wiki/למידה_שיתופית

Charting the Course and Tapping the Community: The EDUCAUSE Top Teaching and Learning Challenges 2009:
עלון דגים, למידה שיתופית, מרכז המחקר לשילוב טכנולוגיות בהוראה ע"ש צ'ייס. אוחזר 24.7.09
http://www.openu.ac.il/research_center/dagim/#lemida1
למידה שיתופית
אליעזר בוסני- המרכז ללימודים אקדמיים
למידה שיתופית

אמר רבי חמא בר חנינא: "אין סכין מתחדדת אלא בירך של חברתה" (מדרש רבה, בראשית פרשה סט פסקה ב').

הלימוד בחברותא מביא את חברי הקבוצה לידי מוטיבציה אישית וקבוצתית, הוא מניע ודוחף את המשתתפים להשתדל יותר ולהתעמק במחשבותיהם. החשיבה ההדדית מפרה את הלומד היצירתי ומייעלת אותו (גוטליב, 2000).

מקורות הלמידה השיתופית (הלא מקוונת) התקיימה בכל התרבויות, החל מתרבותנו אנו, בתקופת התלמוד ועד התרבות היפנית שתפסה את הכיתה כמייצגת קהילה שלמה.
בימינו, זמינותה של הטכנולוגיה ושינוי מעמד הלומד ש"נולד עם העכבר" מזמנת אפשרויות חדשות בלמידה השיתופית שאינה כבר מחייבת נוכחות פיזית במקום אחד.
כיום, בעידן טכנולוגיות המידע, נוצר תהליך מעבר "מהגישה המשמרת את צורתו ואפיונו של החינוך ועד הגישה המעצבת לפיה הטכנולוגיה היא מנוף משמעותי לשינוי פני החינוך" (סלומון, 2000).

פלטפורמת האינטרנט מאפשרת גישה חופשית למקורות מידע כמעט בלתי מוגבלים.

סביבת למידה שיתופית מתבססת על שלושה רבדים: הרובד הקוגניטיבי, הרובד החברתי והרובד ההוראתי. כאשר מתקיימת אינטראקציה בין שלושת הרבדים, מתקיימת למידה משמעותית. המורה מעצב את הפעילות המקוונת, מנהל ומארגן את הפעילות המתוקשבת בזמן אמת ואחראי לתוכן. המורה המקוון (E-moderator) הינו בעל יכולות נרחבות מהמורה הפרונטאלי (סלומון, 2000).

למידה שיתופית מקוונת מתמקדת בלמידה באמצעות למידה א-סינכרונית - עבודה משותפת במקומות ובזמנים שונים (דואר אלקטרוני וקבוצות דיון) וסינכרונית - עבודה משותפת במקומות שונים ובזמן נתון (שיחות ועידה והמסר המהיר).

תהליך הלמידה הינו אקטיבי. כל אחד מהמשתתפים רשאי לשנות, למחוק ולערוך טקסטים של חברים לקבוצת הלימוד. התלמיד תורם מהאינטליגנציה והחשיבה שלו ובכך נוצרת אינטראקטיביות בתוך הקבוצה שיוצרת ידע חדש. הלמידה נוצרת תוך הבניית ידע ואחריות הלומד על הידע. בקורסים מתוקשבים נעשות בניית ורכישת הידע תוך כדי עבודה שיתופית של הלומדים.

אוניברסיטאות מרחבי העולם, הקימו מאגר ידע שיתופי של הספריות האקדמאיות.
הסטודנטים, עובדים על נושא משותף, תוך מעקב של המנחה אחר פעילות כל סטודנט.
טכנולוגיות ה- WEB 2 בחינוך המתוקשב מאפשרות יצירת קהילות חינוכיות שהן לא רק קבוצות דיון ופורומים, אלא קהילות תוכן (קהילות עניין משותפות).


חברות וארגונים אמצו את עקרונות הלמידה השיתופית ופיתחו יישומים של מאגרי מידע מובנים כמו (Twiki (Structured Wiki ומאגרי מידע פנים ארגוניים לקידום הארגון ולהפקת לקחים כתוצאה מפעילות הלמידה המשותפת של העובדים.




התבססתי על המקורות הבאים:


1. סלומון, ג. (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע. חיפה ותל-אביב: אוניברסיטת חיפה וזמורה ביתן.

2. רותם, א. ופלד, י. (2008). לקראת בית ספר מקוון. תל-אביב: מופ"ת.

3. גוטליב, א. (2000). חשיבה ולימוד בצוותא, נדלה 20 ביולי 2009. מתוך:

http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/sde_chem/gotlib-1.htm

4. גולסט, ש. (מרץ 2004). למידה שיתופית נתמכת מחשב. נדלה 20 ביולי 2009. מתוך:

http://school.sapir.ac.il/h_school/hstik/hstikp/shem/collab/cscl/cscl-col.htm>




למידה שיתופית
גלית פז גישה חינוכית שמטרתה פיתוח לומד עצמאי שאינו תלוי במורה או בחומר הלימוד. בגישה זו מתנסים התלמידים בדרך בה עובדים בתחום המחקר: בפני התלמידים מוצבת בעיה או אתגר בו טרם נתקלו והם מתבקשים לנסות למצוא פתרונות או מידע בנושא. הדגש הוא לאו דווקא על מציאת הפתרון כלשהו או על הפתרון הנכון, אלא על הדרך: העלאת רעיונות והשערות, ניסויים, תצפיות, הסקת מסקנות, חיפוש מקורות מידע, עבודה בקבוצה וכדומה, גישה זו דומה ללימוד בחברותא שמקובל ביהדות, עם התאמות לצרכי הלמידה העכשוויים. למידת חקר
ליאת פרטוק - המרכז ללימודים אקדמים למידת עמיתים היא למידה המתרחשת בקבוצה של לומדים אשר מתאגדים סביב נושא משותף כדי לשפר את תפקודם המקצועי. למידת עמיתים מבוססת על למידה מעמיתים ועם עמיתים, מאפשרת החלפת ידע, רעיונות והתנסויות. הדגש הוא על תהליך הלמידה תוך מתן תמיכה רגשית האחד לשני.
התפיסה החינוכית הרווחת כעת הינה הגישה הקונסטרוקטיביסטית. גישה זו מציעה הסבר למהות הידע או האופן בו בני האדם לומדים. למידה אינה תהליך פסיבי, אלא תהליך בו הלומדים בונים את הבנתם מתוך ידע המצוי אצלם. הלמידה מתבצעת תוך כדי תהליך של עשייה, בדרך של הבניית ידע ואחריותו של הלומד על הידע. תהליך של הפיכת מידע לידע הופך למשמעותי יותר כאשר הלומד – לבד ובחברותא נותן משמעות לדברים, פעיל ומבנה את פרטי המידע ברשת של קשרים.
מאפייני הלמידה בקבוצות עמיתים:
1. שוויונות - הקבוצה לומדת ללא סמכות חיצונית, וקיים שוויון בין החברים בה.
2. רלוונטיות - הלמידה סובבת סביב בעיות המעסיקות את הלומדים.
3. דיאלוג - הלמידה מאפשרת לקיים דיאלוג פתוח בין המשתתפים ולהעלות קשיים ללא חשש, והיא עוזרת ללומדים לתרגם למילים את מחשבותיהם, את רגשותיהם ואת דעותיהם ביחס לנלמד.
4. הדדיות ואחריות - כל אחד מהמשתתפים תורם ונתרם, מחויב לקבוצה וללמידה לשם השגת מטרתה של הקבוצה.
יתרונות בלמידת עמיתים:
• יכולת יצירת למידה משמעותית העונה על הצרכים האמיתיים של המשתתפים.
• ההתנסות בקבוצה מדרבנת לעשייה ונותנת כוח להעז ולנסות.
• הקבוצה משמשת קבוצת תמיכה שאפשר להעלות בה קשיים בלי חשש.
• הלומדים אקטיביים יותר בלמידה, מעורבים יותר בתהליך ומרגישים מחויבות גדולה לקבוצה וללמידה.
קשיים בלמידת עמיתים:
• חוסר התמדה.
• חוסר הידברות בין חברי הקבוצה בגלל תהליכים בין-אישיים בעייתיים.
• אי-התמקדות בנושא או קושי בהגדרת הנושא.


מקורות:
1. חנני, ל. וקפלן, ח. (2003). קהילה לומדת חוקרת. מתוך אתר ספירלה- מתחדשים בחינוך.
אוחזר 15 ביוני 2009
http://www.amalnet.k12.il/sites/hadshanut/articles/had00027.asp

2. סלומון, ג. (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע. חיפה ותל-אביב- אוניברסיטת חיפה וזמורה ביתן. עמודים 51-65


3. שרן, ש. ושי, ד. (2003). "למידה ביחד". מתוך אתר ספירלה – מתחדשים בחינוך. אוחזר 16 ביוני 2009.
http://www.amalnet.k12.il/sites/hadshanut/articles/had00103.asp

4. Longaretti L., Godinho S., Parr G. & Wilson J. Rethinking Peer Teaching, The University of Melbourne. Retrieved July, 2009.
http://www.aare.edu.au/02pap/lon02122.htm



למידת עמיתים