|
|
רינה זבודניק - המרכז ללימודים אקדמיים |
חווית למידה היא הרגשה עמוקה, התרשמות רבה מתהליך למידה, מלווה ברגשי התפעלות והזדהות. זהו מאורע שרישומו על האדם רב. חווית למידה עשויה להתרחש כתוצאה של תהליך למידה אישי או חברתי. חווית למידה נוצרת כתוצאה של אקטיביות של הלומד, תוך יצירת איזון בין הגירוי החיצוני לבין חקירה פנימית. חווית למידה עשויה לגרום לשינוי בהתנהגותו או בשכלו של הלומד.
התנהגות הלומד עשויה להיות פעולה הניתנת לצפייה, כמו דיבור,כתיבה, קריאה, תנועה או פתרון בעיות. התנהגות הלומד עשויה להיות גם נסתרת/סמויה ובלתי ניתנת לצפייה- משהו שקורה במוחו של הלומד, כמו חשיבה או רפלקציה, הבנה, זיכרון, רכישת עמדות וערכים ספציפיים.
השינוי בהתנהגות או בשכל, לו מצפים כתוצאה של למידה, מתבטא בזכירה של מידע ספציפי, ברכישת הבנות חדשות, ביכולת ליישם ידע ולחשוב בהתאם למטרות החינוך.
דוגמה מפורסמת לחוויית הלמידה היא ארכימדס, שנתקף באקסטזה למראה תגליתו. הוא קרא "אווריקה", קפץ מתוך האמבטיה ורץ עירום בעיר והוא מלא התלהבות על החוק הפיסיקלי שגילה.
איזו למידה עשויה לגרום לחווית למידה?
למידה מבוססת פרויקטים או למידה המובילה לפיתוחו ולבנייתו של תוצר לימודי בשילוב הערכה לשם למידה עשויות לתרום לחווית למידה משמעותית. לטכנולוגיה פוטנציאל רב להיות אמצעי יעיל ומגוון ולהוות מנוף ביצירת חווית למידה אופטימאלית.
כיצד ליצור/ לתכנן חווית למידה עבור דור חדש של הלומדים?
הצעה ללמידה באמצעות בלוגים שעשויה ליצור חווית למידה:
גלה– בשלב זה הלומד בוחר ברעיון/ נושא/ מושג אותו הוא מעוניין לחקור.
הגדר- הלומד מגדיר מטרות/בעיות בנושאים אותם הוא מעוניין לחקור.
התעמק – הלומד מתעמק בנושא, נמצא באינטראקציה עם החומר. הלומד קורא, כותב בבלוג, יוצר תשתית של פריטים מקוונים (בדלישוס, בלוגים וכו'...) הלומד יוצר קישורים רלוונטיים ותקשורת רלוונטית עם לומדים אחרים.
בנה- בנית ידע. תיעוד תהליך החקירה. תקשורת באמצעות תגובות בבלוגים של לומדים אחרים. שיתוף משאבים.
תרום – הלומד מתחיל ליצור חומר מקורי: סרטונים, ראיונות, פודקסטים ומצגות שעשויים להעשיר ולהרחיב את גוף הידע בנושא שנבחר לחקירה.
הצעה זו מבוססת על עקרונות של למידה הבנייתית: למידה אקטיבית ושיתופית, ממוקדת תוצר. למידה כזו עשויה להוביל לשינוי בהתנהגות ובשכל. למידה כזו משאירה רושם רב על הלומד ויוצרת חווית למידה.
מקורות:
1. אבניאון, א' (עורך) (1997). מילון ספיר. הד ארצי הוצאת לאור בע"מ /איתאב בית הוצאה לאור.
2. אורנשטיין, א', קאליש, נ', בנימיני ד' וכץ, י' (1991). בין לומדים ומלמדים – מזווית ראייה אחרת. תוכנית לשיפור תהליכי למידה. כרך א'. משרד החינוך והתרבות. ירושלים. עמ' 31-33
3. חוויות למידה (2008). פורום הדרכה בארגונים של אתר themarker. נדלה ב-1.07.09.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=432776a
4. חטיבה, נ' (2003). תהליכי הוראה בכיתה. ההוצאה האקדמית לפיתוח סגל הוראה. עמ' 44
5. מידגנסקי, ש' (2008). למידה סביב תוצר והערכה שזורה בלמידה. מוט"ב כעת. גליון 2. נדלה ב-30.6.09
http://www.mutav.org.il/images/magazine1/magazine2/g2_10-12.pdf
6. קשתי, י', אריאלי, מ' ושלסקי, ש' (עורכים) (1997). לקסיקון החינוך וההוראה. הוצאת רמות/אוניברסיטת ת-א
7. רוזן, י' וכהן-דרור, מ' (2008). חוויה אופטימאלית בסביבות מתוקשבות ללימוד מתמטיקה. אתר של מכון מופ"ת, פורטל מס"ע. נדלה ב- 2.7.09.
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1808&referer=useJsHistoryBack
8. Glogowski, K. (2007). Creating Learning Experiences.
Blog of Proximal Development. Retrieved July 3, 2009
http://www.teachandlearn.ca/blog/2007/08/16/creating-learning-experiences/
|
חווית למידה |
|
|
רונן |
לינק לגוגל |
חיקוי |
|
|
|
שיטת למידה שבה חונך מסייע לנחנך לרכוש או לשפר התנהגויות, ידע או מיומנויות.
החניכה מתבצעת ב"אחד על אחד", כאשר לרוב הנחנך צופה בחונך מבצע פעילות מסוימת ולאחר מכן החונך צופה בנחנך בביצוע הפעולה, תוך מתן משוב לעשייתו. |
חניכה |
|
|
עמית פלג להב (המרכז ללימודים אקדמיים) |
מתודולוגיה חדישה להובלת שינויים חיוביים וצמיחה בארגונים - אחד הכלים המנסים להתמודד עם הקשיים הרבים של עולם התחקיר הארגוני, בו רבים החששות מאווירה שלילית הנובעת מעיסוק בכישלונות וחיפוש “אשמים”. לפי גישה זו, יש לפעול מתוך כבוד והוקרה לכל מה שקרה ולמי שהיה מעורב בכך, ומנקודת מבט אוהדת זו לגשת לאיתור השינויים והשיפורים לעתיד.
המשתתפים בתהליך חוקרים את המצבים בהם הארגון היה במיטבו ומגלים את העוצמות הטמונות בהם ובארגון ואת גורמי המפתח להצלחתו. הם מגדירים יחד את השאיפות לעתיד ויוצרים "תמונת עתיד" מאתגרת משותפת. הגישה יוצרת אנרגיות גבוהות המעודדות פעולה ובונה את דרכי המימוש של העתיד הנשאף.
הגישה פותחה ע"י David Cooperrider בארה"ב והיא מיושמת לאחרונה גם בחינוך כאמצעי לצמיחה אופטימית של בתי ספר, מערכות חינוך, מסלולי הכשרה באוניברסיטה וכו'.
בשונה מגישות מסורתיות המתמקדות בפתרון בעיות ותיקון מה ש"לא עובד", ובדומה לפסיכולוגיה החיובית, מציעה גישה זו להתמקד, לזהות, לחקור ולפתח את מה שעובד היטב. זיהוי וגילוי סיפורי הצלחה, התנסויות חיוביות וזיכרונות חיוביים הם המהווים מקור ממשי לפיתוח יכולות, להעצמה, לצמיחה וללמידה. ההנחה היא, כי הפוקוס שאנו שמים הופך למציאות שלנו. כשהמוקד הוא על החיובי, נוצר אלמנט מחזק בתהליך פתרון הבעיות. רגשות חיוביים מרחיבים את יכולת החשיבה וההתנהלות שלנו, אנחנו שיתופיים יותר ובעלי מסוגלות, וכך נוצר גם שיפור בעשייה.
הגישה יכולה להביא ללמידה ושינוי ברמת המאקרו (שינויים אסטרטגיים, עיצוב חזון, חדשנות ויצירתיות עסקית) והן ברמת המיקרו (פיתוח צוות, מנהיגות, התפתחות אישית).
היא רבלנטית ביותר למערכות חינוך – בהיותן אירגונים מטמיעי שינויים מעצם מהותן.
מקורות
מכון תמורות – הנחיית תהליכי שינוי. נדלה ביום 12.7.09 מתוך:
http://www.tmurot.com/tmurotinfo/Methodologies/MethodologiesList.aspx
נבו, מלי (2008). חקר מוקיר ופיתוח צוות. מתוך: הימאליה ייעוץ אירגוני. נדלה ביום 15.7.09 מתוך http://www.himalaya-oc.co.il/.
סלנט עמי, עורך (2008). היישום של חקר מוקיר בחינוך. מס"ע – מופ"ת סובב עולם. נדלה ביום 10.7.09 מתוך: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2000&referer=useJsHistoryBack
שפ"י – אתר השירות הפסיכולוגי ייעוצי. אקלים חינוכי ולמידה. חקר מוקיר. נדלה ביום 10.7.09 מתוך: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/aklim/hitarvut/Heker_Mokir.htm
Appreciative inquiry commons
http://appreciativeinquiry.case.edu
|
חקר מוקיר - Appreciative Inquiry |
|
|
נעמי פורת ועפרה אידלסון/ המרכז ללימודים אקדמיים |
חשיבה מסתעפת
'חשיבה' מוגדרת כפעילות מנטאלית היוצרת משמעויות, מעבדת מידע ומסייעת לאדם להשיג את מטרותיו. קיימות מיומנויות שונות של חשיבה אחת מהן הינה חשיבה מסתעפת.
חשיבה מסתעפת הינה תהליך חשיבה המאפשר למחשבות להסתעף ולחרוג מגבולותיה הצרים של הבעיה ולנדוד לאזורים שכנים.
החשיבה המסתעפת תורמת לביסוס תהליך ההגמשה הקוגניטיבי של התלמיד ותפקידה ללקט מספר מרבי של רעיונות או פתרונות לבעיה, ללא שיפוט מוקדם. תהליך זה מביא ליצירת ידע הנובע מניווט לא-ליניארי בעולם המידע.
אנשים בעלי חשיבה מסתעפת טובה מאופיינים כבעלי חוש טוב להתמצאות מרחבית רב-ממדית, המסייעת להם למצוא את דרכם בעת הגלישה דרך מבוך הנתיבים המאפיין את המרחב הווירטואלי. מחקרים שונים מצאו כי לאנשים בעלי חשיבה מסתעפת טובה יש גם חשיבה מטפורית טובה.
המערכת המתוקשבת, הבנויה על חשיבה מסתעפת, יוצרת אצל הלומד מיומנויות חשיבה שונות מאלו הקיימות במערכת הליניארית המסורתית, הכוללות בניית ידע מפיסות מידע נפרדות, במטרה לבצע מטלות למידה מורכבות. מכאן הופכת החשיבה המסתעפת ל"מיומנות הישרדות" עבור אותם לומדים האמורים לבצע מטלות של בניית ידע בעידן המידע. השימוש במיומנויות החשיבה המסתעפת משפר במידה ניכרת את ביצועי הניווט ברשת, מונע בעיות של חוסר התמצאות ומשפר את יכולת בניית הידע בנוסף ליכולת יצירה של מודלים מנטאליים, מפות מושגיות ותצוגות מופשטות אחרות של מבנה הרשת.
מקורות:
מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה (ח"ת). מילון מונחים. אוחזר ב- 22 באוקטובר 2010, מתוך:
http://www.brancoweiss.org.il/ideas.asp?cat=38
סלנט, ע' (2003). יחידות לימוד אינטגרטיביות מתוקשבות (IU) - התחליף לספרי לימוד בעידן האינטרנט. אוחזר ב- 22 באוקטובר 2010, מתוך:
http://www.amalnet.k12.il/sites/hadshanut/articles/had00166.asp?fcat=%E4%E3%E9%EE%EC/%E4%E0%F8%E5%E4%20%E9%EB%F8%E3%E5%20%FA%E5%E8%E9%F9%20&name=%FA%E1%F9%E7%E5%EE%EE%20%E4%E1%E9%E1%F1%E1&title=%FA%E1%F9%E7%E5%EE%EE%20%E4%E1%E9%E1%F1%E1%20%E4%E0%F8%E5%E4%20%FA%E5%E8%E9%F9#top
עשת-אלקלעי, י' (2003). חשיבה בעולם הדיגיטלי (גרסא אלקטרונית). גליליאו, 63, עמ' 50-57.
עשת-אלקלעי, י' (2004). אוריינות דיגיטאלית: מסגרת מושגית עבור מיומנויות חשיבה בעידן הדיגיטאלי. מגזין ברשת, איגוד האינטרנט הישראלי. אוחזר ב- 22 באוקטובר 2010, מתוך:
http://www.isoc.org.il/magazine/magazine4_6.html
|
חשיבה מסתעפת |