הוראה-למידה מתוקשבות מוגדרות כתהליך אינטראקטיבי המעצים את יכולת הריכוז של הלומד באמצעות עושר המדיה, מאפשר עיבוד מידע עשיר ומתבסס בחלקו על רשת האינטרנט, אודיו, וידיאו ותקשורת כתובה (בלאו וברק, 2011). בהוראה מסוג זה מושם דגש על פיתוח תהליכי למידה הבנייתיים המתקיימים על בסיס יום יומי ומזמנים ללומד התנסות בתכנים מורכבים ועדכניים במהלכם יוצר תוצרים עשירים ואיכותיים (קלי ושמיר, 2009). סביבה זו דינאמית ופעילה עבור הלומד, נרקמות בה אינטראקציות חברתיות וקוגניטיביות ומתקיימת תקשורת המאפשרת שיתוף פעולה ותמיכה הדדית (קלי ושמיר, 2009; (Schrader,2008.

מקורות :
בלאו, א' וברק ע' (2011). האם תיווך גורמים עשוי לתרום לאופטימיזציה של למידה מתוקשבת. בתוך: 
 חן, ד' וקורץ, ג' (עורכים). תקשוב, למידה והוראה. המרכז ללימודים אקדמאיים: אור יהודה (עמ' 125-148).

קלי, י' ושמיר, ע' (2009). הטמעת תרבות תקשוב בבית הספר. אוחזר ב- 13 בנובמבר 2011 מתוך http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2009/morning/2_1.pdf

Schrader, P.G. (2008). Learning in technology: Re-conceptualizing immersive environments. AACE Journal, 16(4) 457-475. Retrieved November 15, 2011 from http://ci.unlv.edu/files/schrader_2008.pdf

"היום שאחרי" הוא ביטוי המתייחס למתן פתרונות למידה לעובד לתקופה שלאחר סיום הקורס/ההכשרה,כאשר הוא נמצא בסביבת העבודה. מחקרים מראים כי מתוך כלל תהליכי הלמידה שניתנים לעובד, 70% מהאפקטיביות מקורה בלמידה בסביבת עבודה. מרבית הארגונים נוטים להשקיע את מירב המאמצים שלהם (כ-80%) בלמידה הפורמאלית בקורס ולא נותנים המשך התייחסות ופתרונות ללמידה שלאחר הקורס. הגישה של "אחריות לכל החיים" טוענת כי למידת העובד היא תהליך שאינו נגמר לעולם. דוגמאות ללמידה ביום שאחרי: עזר עבודה, "מבזקי למידה" במסגרת ישיבת צוות וכד'.

היפר-טקסט הוא מושג אשר נטבע ע"י טד נלסון ב1965, כדי להתייחס לטקסט אשר איננו לינארי. היפר-טקסט מאפשר "לקפוץ" בין מסמכים ,או קטעי טקסט שונים, על פי רצונו של המשתמש בשורה של מוחו. ולפי רצון המשתמש ודרשתו . הינו תבנית ממשק משתמש להצגת מסמכים, כאשר הוא מוגדר כמסתעף או מוצג על פי דרישה". ואת היישום של היפרטקסט הוא הפניה מקושרת ל היפר מסמך אחר הנקראת היפר קישור. לחיצה על היפר קישור מציגה למשתמש את המסמך המקושר. כך שפיסות המידע קשורות זו לזו בדרכים שונות והכוונה ליכולת לסרוק מידע ללא סדר קבוע מראש ,כלומר במקום לקרוא חומר באופן ובסדר שהסופר כתב אותו , הקורא עובר דרך מסלולים עצמאיים של טקסט ותמונה וכך יוצר משמעויות חדשות משל עצמו .החשיבות הגדולה בהיפרטקסט הוא בשינוי הבסיסי בדרך שבה אנו מאחסנים ומאחזרים מידע. הדרך הרגילה הסדרתית  של קריאת מסמך בספר או במחשב מוחלפת ע"י קריאה אינטראקטיבית. והיכולת לשתף מידע בין מחשבים  ומערכות שונות ומדיות שונות מבלי קשר  לצורת האחסון הרגילה של מידע זה. שיתוף זה נותן לנו קישוריות בתוך בסיסי נתונים ובין בסיסי נתונים. תפיסת ההיפרטקסט גורסת מתן חופשיות מלאה למשתמש לנהל את נתוניו . חופש מלא באחזור הנתונים מבלי להזדקק לידע מפורט בשיטות הגישה השונות של המחשב לנתונים, וחופש באסוציאציה במעבר בין נתונים שונים מבלי שהוגדר להם קשר מחייב קודם לכן.

מקורות

. דרורי עופר, (מרץ 1997), היפרטקסט וסביבות CASE – ,  מעשה חושב. בתוך:

http://www.shaula.co.il/hyper.htm

ויקיפדיה

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98

 נאורה שם-שאול, (2000 - 20001), היפרטקסט, היסטוריה והשפעות תרבותיות בתוך: Cyberspace - תשתית מול תרבות, אוניברסיטת תל- אביב .

העשור הנוכחי מאופיין במודעות הולכת וגוברת לחשיבות של הערכת הישגים בהכוונת ההוראה והלמידה, וכן במגוון רחב של דרכי הערכה.
שלושת המונחים הרווחים להגדרת התחום הם: הערכה (assessment, )בחינה
(testing) ומדידה (measurement).

הערכה היא מונח כללי הכולל את המגוון המלא של שיטות ודרכים לקבלת מידע על אודות הלמידה של התלמיד ואת השיפוט הערכי לגבי התקדמותו בלימודים. הערכה מתייחסת לטיב הביצוע של הפרט.

בחינה היא סוג של הערכה, כלי או הליך שיטתי, המכיל בדרך-כלל מקבץ שאלות המועברות לכל התלמידים בפרק-זמן קצוב ובתנאים אחידים. גם בחינה מתייחסת לטיב הביצוע של הפרט, בין ביחס לביצוע של אחרים ובין ביחס לחומר הלימוד.

מדידה היא הליך לקבלת תיאורים כמותיים לגבי הדרגה של אפיון מסוים של הפרט. היא מתבטאת במתן מספרים, על-פי חוק מסוים, לתוצאות המבחן או סוגים אחרים של הערכה.

הנושא של הערכת הישגים עבר תהפוכות רבות במהלך השנים. כמו בתחום החקירה המדעית, גם בתחום של הערכת הישגים הנגזר ממנה המטוטלת נעה בין גישות כמותיות לאיכותיות. כשם שרבים מהחוקרים של מדעי ההתנהגות מסתייגים כיום מהגישה הפוזיטיביסטית ומצדדים בגישה הקונסטרוקטיביסטית, כך גם רבים מהעוסקים בהערכת הישגים עוברים כיום מהגישה המסורתית, הכמותית, לגישה המבוססת על הערכה איכותית, המכונה הערכה חלופית.

הערכה- שיפוט ערכי לגבי התקדמותו של התלמיד בלימודים. הערכה מתייחסת לטיב הביצוע של הפרט (בירנבוים, 1997).

"שיפוט וערכם של רעיונות, עבודות, ופתרונות, שימוש בקריטריונים ובסטנדרטים של אומדנים, שיקבעו את מידת הדיוק והתכליתיות, של הפרטים.

הערכת לומדים בסביבות מקוונות ברשת

במעבר מהוראה הכיתתית להוראה מקוונת, חלו שינוים תפיסתיים בדרכי הערכת הלומדים:

הנחות היסוד - הערכה הנו חלק בלתי נפרד מתהליך ההוראה.

ההערכה ברשת, במציאות המקוונת מאופיינת בהיפר-מדיה ומולטימדיה, ריבוי של מידע ותוכן, מבחר רב של אפשרויות למידה והתנסות. הערכה אינה יכולה להתבסס רק על ממד אחד בצורה חד-גונית, אלא עליה להיות רב-גונית ורב-פעמית.

טכנולוגיות התקשוב מציעות כלים חדשים להערכה: מעקב ממוחשב ובדיקת שימושים בכלים ואמצעים.

שימוש בשיטות הערכה המסורתיות בהוראה מתוקשבת ברשת לא יפסקו, אלא אם כן תוצע אלטרנטיבה המגדירה מחדש את המטרות (דר' בוכניק וכרמי, 2005).

מטרות חדשות להערכה המתוקשבת העתידית:

מטרה ראשונה: הערכה על עשייה ויכולת שיפוט ולא רק לעמוד בסטנדרטים.     

לדעת לבחור מתוך מצבור רחב של ידע בלתי מוגבל  ולדעת להמשיך לפתחו למידע חדש. על המשתמש לברר מהי הסמכות של הארגון שיצר את פריט הידע ולברר אמינות ותקיפות.

מטרה שנייה: הלומד מעריך את עצמו - בודק לא רק מה הלומד למד מהמלמד, אלא גם מה למד המלמד מהלומד לאורך זמן (עידן, 2000).

לסיכום:

הערכה הנה תהליך גמיש ומעצב ולא רק מסכם, הערכה מספקת הזדמנויות למידה משמעותיות ומאתגרות, המקושרות לעולמו של הלומד. הלומד מציג באופן אקטיבי ורציף את ידיעותיו, וכישוריו (דר' בוכניק וכרמי, 2005).

 ביבליוגרפיה

דר' בוכניק ד' וכרמי, ג' (2005), כנס מיט"ל.

בירנבוים, מ' , (1997), חלופות בהערכת השגים. תל-אביב.

עידן , א', (2000), מדריך למאה ה -21. דיונון, תל-אביב.