ADDIE is an acronym for five phases of an instructional design project: analysis, design, development, implementation, and evaluation. Together, these five phases are a non-linear process for creating learning experiences.

 

Even though ADDIE dates back to the 1970s, it is widely appreciated and is an ancestor of many modern project management frameworks for instructional design.

 ADDIE
קבוצה של מתוודת פיתוחח תוכנה שהתפתחו החל מאמצע שנות ה-90'. שיטות אלה מאופיינות בצמצום האדמיניסטרציה הכרוכה בתהליך הפיתוח (מסמכים, וועדות, דיונים וכו'), קיצור תהליך תתכנון ועבודה בשורה של מקטעים עוקבים, במסגרתם נעשה ריכוז מאמץ על פני מספר שבועות שבסופם עולה לאוויר גרסא של האפליקציה.
יותר ויותר ארגונים מאמצים עקרונות אג'יילים בשנים האחרונות.
Agile
המילה בלוג (רשומון) באה מהשפה האנגלית שהיא חיבור של המילים web (רשת) ו- LOG (יומן). לבלוג יש מילים נלוות המתארות את העולם השלם כמו - בלוג ספירה (קהילת הבלוגים), בלוגר (בעל בלוג), בלוג טופיה, בלוג ספייס ובלוג סיטן.
Blog
A traditional classroom approach combined with elearning or online learning (as in clicking a mouse). This is more comonly known as blending learning

ע"ע - תמהיל שיטות הדרכה		 bricks & clicks
תוכנה ללכידת סרטוני מסך Camtasia
תוכנה ללכידת סרטוני סמן Captivate
Computer-based Training
An umbrella term for the use of computers in both instruction and management of the teaching and learning process

לקוח מאתר: www.learningcircuits.org		 CBT
אימון-שיטת הדרכה כוללת. פעילות הדרכה לצורך חיזוק, שיפור ועדכון המקצועיות שנרכשה בהכשרה, כדי להגיע לרמת המקצועיות הנדרשת.
אימון יורכב בדרך כלל ממספר תרגילים, על-פי מדרג קושי ומורכבות עולים, הנגזרים מהייעוד וממאפייני המסגרת המתאמנת.		 Coaching
Customer Relationship Management - מערכת לניהול קשרי לקוחות. CRM
Customer Relationship Management - מערכת לניהול קשרי לקוחות.
מאפשרת לעקוב אחר כל הפעילות מול הלקוח, בעבר, בהווה ובעתיד - למשל ביצוע תיקונים, מכירות, מתן שירותים וכו'		 CRM
הדגמה - שיטת הדרכה המובאת כחלק מיחידת לימוד במטרה ליצור מודל או דוגמה לחניך בכדי לחזק הסבר או מיומנות מסוימת. ההדגמה בנויה משלבים הכוללים הסבר. Demonstration
אתיקה -
תורת מידות או השקפה המוסרית אשר מתווה לבני האדם את דרך החיים הראויה, ההולמת או הנכונה. האתיקה היא הפילוסופיה של המוסר, מכלול כללי התנהגות ועקרונות המקובלים להבחנה בין טוב לרע ובין מותר לאסור, כדי לכוון להתנהגות הרצויה והנכונה של אנשים בחברה או בארגון.		 Ethics
ספרייה או אוסף של CLASSES המאפשרים עבודה יעילה ומסודרת על אובייקטים בפיתוח אפליקציות. Framework MS
שיעור פרונטלי - כזה המועבר פנים מול פנים. למשל שיעור בכיתה או שיעור פרטי פנים אל פנים. Frontal Lesson
ID ראשי תיבות של המונח פיתוח הדרכה באנגלית:
Instructional Design		 ID - Instructional Design
המקביל העיברי של המונח הוא עזר למידה.
עזר למידה הוא אמצעי המכיל תכנים מקצועיים או תהליכי עבודה,בכרטיסיות, דפים, לומדות מקוצרות וכדומה.
שימוש בעזרי למידה משמש את הלומדים במהלך תפקידם וכחלק בלתי נפרד מחניכתם לתפקיד חדש.		 Job Aid
קירקפטריק (Kirkpatrick) כתב באמצע שנות ה-50 את התיאוריה בת 4 השלבים שלו המתייחסת להערכת אפקטיביות של למידה. השלב ה-1 מתייחס לתגובה של הלומדים ללמידה. השלב ה-2 מתייחס למדידה של הלמידה. השלב ה-3 מתייחס למדידת השינוי ההתנהגותי. והשלב ה-4 מתייחס לתוצאות העסקיות. Kirkpatrick
Learning Content Management System – מערכת ממוחשבת, בדרך כלל וובית (WEB) לניהול תכנים מעולם ההדרכה ברמה הארגונית. מערכות אלה מאפשרות למפתחי הדרכה ליצור אובייקטי למידה, לאחסן ולתת גישה אליהן. האובייקטים מאונדקסים לפי פרמטרים שונים (מחבר, נושא, סוג תוכן וכיו"ב). המערכות משולבות לא פעם עם LMS, שממוקד יותר בניהול פעילויות המשתמשים (ניהול כשירויות, רישום לקורסים וכו').

LCMS

LMS - Learning Management System, הוא מונח המתייחס להיבט ניהול הלמידה המתוקשבת. בד"כ, במערכות LMS נוכל לארגן את קטלוג הלימוד, להוסיף שיעורים, מבחנים, לעשות רישום של תלמידים לקורס, לבצע מעקב אחר הלמידה ולבצע הערכת למידה.

 LMS
תרגיל - שיטת הדרכה שבה מיישמים ומבצעים רכיבים מהמקצועיות הנדרשת במצב האמת או את המקצועיות הנדרשת בכללותה.מטרתו העיקרית של התרגיל היא שיפור ושימור המקצועיות או הכשירות. תרגיל יכלול מרכיבי סיבוך ויוביל להקניית ערך הדרכתי מוסף. Maneuver
טכנולוגיה מקובלת לאבטחת נתונים, מבוססת על אלגוריתם היוצר שרשרת תווים ייחודית לייצוג הערך המוצפן.
נחשבת כבעלת רמת אבטחה גבוהה. 		MD5
m-learning (mobile learning) הוא תחום חדש ומרתק המתייחס להיבטי הלמידה באמצעות טכנולוגיות ומכשירים אלחוטיים. למידה כזו יכולה להתבצע באמצעות מכשיר הסלולאר, Ipod, Palm וכדומה... m-learning
ספרייה או אוסף של CLASSES המאפשרים עבודה יעילה ומסודרת על אובייקטים בפיתוח אפליקציות. MS Framework
Open Educational Resources - הם חומרי למידה והוראה הזמינים באינטרנט באופן חופשי לכל אחד שמעוניין להשתמש בהם בין אם זה מרצה, סטודנט או לומד עצמאי. חומרי הלמידה הפתוחים כוללים קורסים, מודולים של למידה, תוכניות לימודים, הרצאות, משימות לבית, בחנים, פעילות מעבדתית, משחקים, סימולציות וכל חומר או כלי אחר המאפשר גישה לידע.
היוזמה הזו, הידועה בשם תנועת חומרי הלמידה הפתוחים, החלה כאשר קרן פילנתרופית בשם William and Flora Hewlett Foundation הציבה לה כמטרה ליצור שיוויון ביכולת ההגעה לידע ולתכנים באיכות גבוהה. השקפת עולמם של אנשי הקרן היא שידע הינו סחורה ציבורית וכי האינטרנט מספק הזמנויות יוצאות דופן לכולם כדי לחלוק, להשתמש ולאחזר מידע. ב-2002, הצטרף ארגון אונסק"ו למגמה ואימץ את המונח "חומרי למידה פתוחים". הארגון ראה ביוזמה זו פוטנציאל עצום לפתיחת שערי ההשכלה הגבוהה לציבור הרחב, בפרט במדינות המתפתחות.
האוניברסיטה הראשונה שהצטרפה לתנועה היא אוניברסיטת מסצ'וסטס (MIT) שבארצות הברית ששמה לה כמטרה להגדיר מחדש את תפקיד המוסד בעידן הדיגיטאלי. ב-2002, הם הקימו את פרויקט הקורסים הפתוחים במימונה של קרן Hewlett. מטרת הפרויקט היתה לאפשר גישה פתוחה לחומרי למידה ברמה האקדמית ללא הכרה והענקת תארים. היוזמה של אוניברסיטת MIT נתנה השראה למכללות אחרות בארה"ב ובחו"ל להצטרף לתנועה ולתרום את חומרי הלמידה שלהם.
כיום, מגמת חומרי הלמידה הפתוחים נחשבת לתנועה עולמית וחברות בה מוסדות אקדמיים המספקים גישות למגוון רחב של קורסים וחומרי למידה ללא תשלום לכלל הציבור. 

מקורות

Atkins, D.E, Brown, J.E & Hammond, A.L (2007). A Review of the Open Educational Resources (OER) Movement: Achievement, Challenges and New Opporunities. Report to the William and Flora Fundation. Retrieved December 4, 2010
http://www.hewlett.org/uploads/files/ReviewoftheOERMovement.pdf.

Brown, J.S. & Adler, R.P (2008). Minds on fire. Open education, the long tail, and the learning 2.0. Educause Review, 43, 16-32. Retrieved December 4, 2010
http://www.educause.edu/EDUCAUSE+Review/EDUCAUSEReviewMagazineVolume43/MindsonFireOpenEducationtheLon/162420

Hylen, J (2007). Open Educational Resources: Opportunities and Challenges. Paris: OECD/CER. Retrieved December 4, 2010
http://www.oecd.org/dataoecd/5/47/37351085.pdf

 open educational resources. The free encyclopedia. Retrieved December 4, 2010
http://en.wikipedia.org/wiki/Open_educational_resources		 OER

..On Job Training הכשרה תוך כדי עבודה הינה שיטת לימוד, אימון והסמכה בתחום מסוים, תוך  כדי העבודה בו, לעתים קרובות בצורה של חפיפה עם עובד אחר                  

 OJT

Problem Based Learning למידה המתמקדת בפתרון בעיות או תקלות. אופן למידה זה נחשב ליעיל בעבור לומדים בעלי ידע מוקדם, ויעיל פחות בעבור לומדים חסרי כל הבנה בנושא הנדון. בשיטה זו מקובל לעודד עבודה עצמאית של הלומד, המנסה להתגבר על תקלות או לפתור בעיות לבדו.




גם בויקי כתבו על זה...

 PBL
שיעור מעשי -
שיעור הנועד לרכישת ביצועים או לשיפורם. השיעור מתבסס על פעילויות מעשיות והחניך לומד מהצלחות וטעויות.		 Practical Lesson
בחינה קצרה שמטרתה הערכת הלמידה של חומר שהועבר לאחרונה או של כל יחידת לימוד קצרה/חדשה שנלמדה. Quiz
כולם מכירים את ROI שמשמעו Return on Investment, הבוחן את מידת ההחזר הכלכלי מתהליכי הדרכה. אולם קיים מודל נוסף הנקרא ROV שמשמעו Return on Value הבוחן את מידת ההחזר הערכי מתהליכי הדרכה.
ROV
"העלאת גירה" - תופעה פסיכולוגית של חזרה מנטלית על חוויה או מידע (בד"כ בהקשר של עוצמה רגשית).
סוג של שינון כפוי.		 Rumination
Sharable Content Object Reference Model (SCORM) is a collection of standards and specifications for web-based e-learning. It defines communications between client side content and a host system called the run-time environment (לקוח מהויקיפדיה).

Offical web site:   http://www.adlnet.gov		 SCORM
Sharable content object reference model

סקורם זה תקנים לבנייית תכני למידה כך שיתקשרו עם LMS. התקן מתייחס לפרוטוקולי העברת נתונים בלבד. לא לתוכן החומרים, עיצוב וכו'. התקן נבנה מתוך תקן AICC, ע"י צבא ארה"ב. AICC – תקן קודם, שהיו איתו המון בעיות.

התקן לא עוסק באופן הצגת הנתונים (גרפים, טבלאות וכו') אלא רק בהעברת נתונים – התממשקות WBT עם LMS.

בשטח יש בעיות עם תקן SCORM, ההתממשקות עם מערכות LMS אינה חלקה, ונידרשת אדפטציה ברמת הקוד ל-LMS ולכלי ה-authoring הספציפי (קפטיבייט, ארטיקולייט...).

אתר ADL, החברה שכותבת את ה-SCORM מספק אפשרות להריץ WBT ולקבל משוב – האם הוא בנוי לפי SCORM או לא. התקן עצמו, נגיש גם הוא מאתר החברה: www.adlnet.gov

SCORM
הדמיה -
שיטת הדרכה שנועדה לדמות/ לחקות מצבי אמת, בכדי לאפשר לחניך להתמודד מול מקרים רלוונטיים לתפקידם. ההדמיה עוסקת בקבלת החלטות.
ההדמיה יכולה להיעשות באמצעות תרחישים לימודיים, משחק תפקידים, תוכנה ואף טכנולוגיה.
עצם הפעילות, האתגר המחשבתי והדמיון למציאות, מקודדת את הלימוד בזיכרון לטווח ארוך. 		Simulation
SKA are characteristics that enables a job holder to accomplish the activities described in a task statement (what the job holder does).
s- skills
k- knowledge
a- attitude
SKA
Test
Test Test		 Test
שיעור עיוני/ תאורטי-
שיעור היכול להיות משולב עם הרצאה, הדגמה וכו', תוך כדי התעלמות מהחלק המעשי, החניך לא מתרגל את העבודה.
ההפעלות הנעשות הן באמצעות דיונים, עבודות ומבחנים.		 Theoretical Lesson
מאוד פשוט להפוך PPT ללומדה, על ידי הפיכתו ל- HTML, ואז ניתן לחבר את הלומדה למערכות ניהול למידה וכדומה.

ה- Train Mate הינו כלי הנוסף ל – PPT, לסרגל הכלים של PPT.

כלי זה מאפשר לנו לבנות אינטראקציות שונות, שאלות אמריקאיות, פתוחות ושדות לחיצה, תוך שימוש באנימציות ושיטת התפעול המוכרת והידועה של ה – PPT.

בשונה מ – PPT רגיל, ה Train Mate מאפשר העברת מידע למערכות ניהול הידע השונות, עובד לפי תקן SCORM.

ה - Train Mate הינו כלי ישראלי, אשר מוסדות רבים בשוק החלו לעבוד עימו. עלות הכלי הינה סמלית ביחס ליתרונותיו ההדרכתיים והטכנולוגיים.

מוזמנים להיכנס להתנסות! http://train-mate.com/index.htm

Train Mate
תהליך פיתוך תוכנה העוקב אחר שלבי העבודה המסורתיים שמקורם בשנות ה-70:
ניתוח דרישות - תכנון - יישום (בניה) - הטמעה - תחזוקה

קיימות ווריאציות שונות לתהליך בסיסי זה.
לשיטה זו קמה שיטה מתחרה - Agile, שמנסה להתגבר על מגבלות השיטה המסורתית, הנחשבת למסורבלת וצופנת בחובה לא מעט בעיות. 		Waterfall
Delivery of educational content via a Web browser over the public Internet, a private intranet, or an extranet. WBT
למידה דרך הדגמה של התהליך הנלמד - בד"כ פתרון בעיה.
משמש בד"כ בשלבים הראשונים של הלימוד, כשבהמשך יעברו הלומדים לפתרון בעיות שמורכבותן הולכת וגדלה.
מחקרים מצאו שבשלבי הלימוד הראשונים פתרון בעיות עצמאי יוצר עומס קוגניטיבי המקשה על למידה והפנמה, לכן מהווים worked examples צעד ראשון ללמידה.		 worked example
אוריינות היא היכולת לקרוא ולכתוב,המושג אוריינות בסביבה מתוקשבת פירושו יותר מאשר האפשרות לקרוא, לכתוב, ולספור,אלא גם את היכולת להשתמש ולתקשר בצורות שונות ובמגוון טכנולוגיות.
המושג אוריינות בסביבה מתוקשבת מעלה שאלה מהותית :
כיצד ישפיעו הטקסטים הממוחשבים (מצגות, טקסט אינטראקטיבי, טקסט מתוקשר, מאגר מידע, וכו') על פיתוח האוריינות ?
סביבה מתוקשבת הינה סביבה עתירת מידע וידע שמטרתה לתת מענה ללומדים שונים, בעלי סגנונות למידה שונים, צרכים ייחודיים ותחומי עניין שונים, הן כוללות מגוון רחב של טכנולוגיות.
בסביבה כזו מקורות מידע יהיו מגוונים כתובים, חזותיים ואור קוליים כגון: ספרים, עיתונים, מצגות, תמונות, ציורים, תרשימים, סרטים וכדומה.
הסביבה המתוקשבת כוללת עזרי למידה כגון לומדות שמקלות על תהליך הלמידה ועל הלמידה עצמה ומשפרות את הנגישות למידע ולארגונו, אלא שלשם כך התלמידים נדרשים ללמוד מיומנויות חדשות ולפתח אוריינות טכנולוגית.
פיתוח אוריינות בסביבה המתוקשבת מאפשר שימוש מושכל ביישומים לפיתוח מיומנויות קוגניטיביות כגון:כתיבה, קריאה, הבנה, חיפוש מידע, איסוף נתונים, מיון, קריאה ביקורתית, עיבוד מידע, הצגת מידע, שיתוף פעולה, יכולת דיון ופיתוח לומד עצמאי.
מכאן שמעורבותו של המורה בסביבה המתוקשבת אינה בבחינת מעביר ידע, אלא בעיקר מזמן התנסויות, יועץ ומתווך בתהליכי הלמידה של הלומדים. לראיה פדגוגית זו משמעות מיוחדת למושג אוריינות בסביבה המתוקשבת , בשל הנגישות הרבה למידע וריבוי האפשרויות שמציעה הטכנולוגיה.
חשוב לציין כי הסביבה המתוקשבת ביותר אינה יכולה לזמן תהליך למידה אם לא ידאג המורה לאינטגרציה בין: המטרות,התכנים ונושאי הלימוד,קהלי היעד, ובין האפשרויות שהסביבה הדיגיטאלית מזמנת.


מקורות

א. מדינת ישראל, משרד החינוך ,האגף לחינוך יסודי אוריינות בסביבה מתוקשבת
אוריינות בסביבה מתוקשבת

ב מרכז הדרכה מחוזי לתקשוב, מחוז דרום, תוכנית התקשוב
סביבה מתוקשבת עתירת מידע

ג.מס"ע מופת סובב עולם
סביבת למידה אוריינית מתוקשבת גני הילדים וביה"ס		 אוריינות בסביבה מתוקשבת
שיטת למידה מרחוק באמצעים טכנולוגיים. אי-לרנינג
Coaching-שיטת הדרכה כוללת. פעילות הדרכה לצורך חיזוק, שיפור ועדכון המקצועיות שנרכשה בהכשרה, כדי להגיע לרמת המקצועיות הנדרשת.
אימון יורכב בדרך כלל ממספר תרגילים, על-פי מדרג קושי ומורכבות עולים, הנגזרים מהייעוד וממאפייני המסגרת המתאמנת.		 אימון

אינדוקציה היא הדרך שבה מסיקים מסקנה ממקרים פרטיים ועוברים מהם לקביעה כללית (בניגוד ל"דדוקציה")

 אינדוקציה
תהליך שמטרתו לזהות את הצרכים האמיתיים של הארגון בפן ההדרכתי או הארגוני. תהליך איתור הצרכים מכיל: תחקורים, תצפיות, שאלונים, קבוצות מיקוד ולבסוף המלצות של פתרונות מומלצים. איתור צרכים




איתור צרכים הוא תהליך של
פנייה לקהל היעד אליו מיועד הפיתרון, על מנת לבחון את צרכי הידע שלו ולשקפם בפיתרון
שייבנה. לתהליך איתור הצרכים שני שלבים: השלב הראשון בביצוע בתהליך הוא הגדרת
קהל היעד. בשלב השני חשוב לבחור את השיטה בה נדגום את צרכני הידע
הפוטנציאליים. ביצוע תהליך איתור צרכים ממוקד, שיטתי ומובנה יסייע בבניית פיתרון
שיהיה לא רק אפקטיבי אלא גם יספק מענה לצרכים אמיתיים. לקוח ממילון מושגים לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה (פסג"ה, קרית מוצקין) 





ה		 איתור צרכים


איתור צרכים הוא תהליך של
פנייה לקהל היעד אליו מיועד הפיתרון, על מנת לבחון את צרכי הידע שלו ולשקפם בפיתרון
שייבנה. לתהליך איתור הצרכים שני שלבים: השלב הראשון בביצוע בתהליך הוא הגדרת
קהל היעד. בשלב השני חשוב לבחור את השיטה בה נדגום את צרכני הידע
הפוטנציאליים.וביצוע תהליך איתור צרכים ממוקד, שיטתי ומובנה יסייע בבניית פיתרון
שיהא לא רק אפקטיבי אלא גם מענה לצרכים אמיתיים. לקוח ממילון מושגים לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה (פסג"ה, קרית מוצקין) 



 איתור צרכים
אלפא, מונח המבטא קליעה מדויקת למטרה של טייסים. בעולם ההדרכה: "אלפא" - אינטגרציה לפיתוח הדרכה. מודל המדגיש את הצורך באינטגרציה של פתרונות לפיתוח הדרכה - כמערכת שלמה. לא עוד הסתכלות" על היבט אחד, אלא אבחון במתן פתרונות אינטגרטיביים. הקוד "אלפא" מגלם בתוכו מיצוי אופטימאלי של מערכת שלמה (תחזוקה, טיסה, מודיעין וכד'...). המודל פותח ע"י צה"ל בשנות ה-90. היוזמה לפיתוח המודל, נבעה מהתחושה שתהליכי הפיתוח שאיתם עבד צה"ל עד כה, אינם מספקים מענה מיטבי לצרכי השטח על סף שנות ה- 2000. התאמת המודלים של פיתוח הדרכה לשינויים הטכנולוגיים המהירים, לשינויים בסביבה הארגונית ולגישות ותיאוריות בתחום הארגוני. אלפ"א

גישה העוסקת במאפיינים (בתחום הקוגניטיבי, הרגשי, וההתנהגותי) ובצרכים הייחודיים של הלומד המבוגר, המבדילים אותו מהילד ומהנער הלומד, שבהם עוסקת זה אלפי שנים הפדגוגיה. הכרת מאפיינים אלה עשוייה לשמש יסוד לתכנון, לפיתוח ולהערכה מעצבת ולהערכה מסכמת של תוכניות למבוגרים.
מוגדרת כ"האמנות והמדע של העזרה למבוגרים ללמוד", בה ההוראה והלמידה הן אחריותם המשותפת של המורה והלומד.
אלכסדר קאפ טבע לראשונה את שם התיאוריה. מלקולם נואלס פרסמה ברבים.
התיאוריה מבוססת על ארבע הנחות יסוד:
א. המבוגר נחשב לישות המכוונת את עצמה, הרואה את עצמו כלומד, הפעיל מתוך הכוונה עצמית או כיוצר. הוא מודע לצורך שלו בלמידה, לחסרים שלו (בתכנים, במיומנויות, בכישורים, בכלים וכו') ובעל מוכנות ללמוד.
ב. המבוגר תופס את ניסיון החיים כחלק מזהותו, העוזר לו בקידום הלמידה.
ג. למבוגר מוכנות משתנה ללמידה, בהתאם לשלב בו הוא נמצא בחייו.
ד. מבוגר מתייחס ללימודיו בפרספקטיבה מידית: הוא רוצה ליישם לאלתר את אשר הוא לומד ורואה בלימודיו אמצעי לשיפור יכולתו להתמודד עם בעיות החיים. כך שלמבוגר הניעה גבוהה ללמוד, אם זיהה שהדברים מתאימים לצרכיו.
בין מבקרי התיאוריה: אן הנסון (1996), ג'וזף דיוונפורט (1993), דאי (Day) ובסקט (Baskett).
בעידן המידע, בו יש חשיבות ללמידה לאורך החיים (Lifelong Learning), לטכנולוגיה בשירות האנדרגוגיה מקום נרחב. מודעות לצורכי הלומד המבוגר ויישומם באמצעי למידה מגוונים, מבוססי טכנולוגיה, פותחים אפיקים חדשים ללמידה ללא מגבלת זמן, מקום וגיל.

מקורות:
1. ורדי, א'. פיתוח מקצועי של מורים ומה בין אנדרגוגיה לפדגוגיה. אוחזר 24.11.10.
www.education.gov.il/Merkaz/download/anderdogya.doc
2. טוקטלי, ר'. הדרכת מורים וחנוך מבוגרים. אוחזר 24.11.10.
ttp://www.education.gov.il/hadracha/gilaion13.htm
3. נואלס, מ'. אנדרגוגיה- טכנולוגיה מתפתחת ללמידת מבוגרים. אוחזר 24.11.10.
http://www.education.gov.il/hadracha/gilaion13.htm
4. נואלס, מ'. אנדרגוגיה- יסודות בלמידת מבוגרים ובהנחייתם. אוחזר 24.11.10.
 http://www.tamas.gov.il/NR/exeres/7D228C51-19B0-4A1C-92F6-C9EBD7F71BF2.htm

 אנדרגוגיה
כלי להפיכת מצגת Power Point ללומדה פלאשית.

תוכנת הארטיקולייט מוסיפה מעטפת פלאשית סביב שקפי המצגת, כולל אפשרויות כמו חיפוש תוכן, הוספת שאלונית ואינטראקציות דינמיות ללומד.

מידע נוסף קיים באתר החברה:

www.articulate.com		 ארטיקולייט Articulate
Ethics -
תורת מידות או השקפה המוסרית אשר מתווה לבני האדם את דרך החיים הראויה, ההולמת או הנכונה. האתיקה היא הפילוסופיה של המוסר, מכלול כללי התנהגות ועקרונות המקובלים להבחנה בין טוב לרע ובין מותר לאסור, כדי לכוון להתנהגות הרצויה והנכונה של אנשים בחברה או בארגון.		 אתיקה
לפני שמפתחים לומדה עבור הארגון, מומלץ לערוך בדיקה טכנולוגית קצרה המכילה מידע קריטי ראשוני לפיתוח הלומדה בהיבט הטכנולוגי. לדוגמה, רזולוציית מסך, גרסת פלאש, סוג דפדפן וכדומה. בדיקה טכנולוגית
לפני שמפתחים לומדה עבור הארגון, מומלץ לערוך בדיקה טכנולוגית קצרה המכילה מידע קריטי ראשוני לפיתוח הלומדה בהיבט הטכנולוגי. לדוגמה, רזולוציית מסך, גרסת פלאש, סוג דפדפן וכדומה. בדיקה טכנולוגית
בדרך כלל הכוונה היא לרשימת המקורות מהם נלקחו פריטי מידע.
רשימה זו מופיעה בסוף מאמר או ספר ומהווה תיעוד של האסמכתאות עליהן התבסס הכותב.
בבליוגרפיה מוערת - כזו המכילה הפניות לקריאה נוספת בנושא האמור.בבליוגרפיה מוערת אינה רשימה ולעיתי אינה מתייחסת ישירות למקורות עצמם. היא מופיעה בדרך כלל כפרק נפרד בספר, בו מוצגים מקורות העוסקים בנושא, לצד חוות דעת על המקורות והמלצות. בביליוגרפיה מוערת אינה נפוצה בעולם המהיר של ימינו, אך ניתן עדיין למוצאה בספרות עיונית ברמה גבוהה במיוחד.
ביבליוגראפיה
הביהביוריזם (מגיע מהמילה behavior שפירושה התנהגות) היא תיאורית למידה מרכזית בפסיכולוגיה, הקוראת להתמקדות בחקר ההתנהגות הגלויה של האורגניזם, ובדרך לעצבה. לפי הביהביוריזם: המודע אינו מושג מוגדר ואינו בר-שימוש.
חוקרי הגישה הביהביוריסטית עסקו בחקר התנהגות בעלי חיים, ולא היססו להקיש מהתנהגותם להתנהגות בני אדם, תוך התעלמות מכוונת מכל למידה שאינה מתבטאת במעשים.		 ביהביוריזם
מקור המונח בלוג (Blog) הוא בצירוף השמות Weblog= Web+Log ובעברית יומנרשת (יומן רשת). זהו יומן אישי שבעליו כותב בו רשומות, ותוכנו גלוי ברשת בדרך כלל לשם קריאה ואף לתגובה. בעל יומן רשת נקרא Bloger. את המונח טבע ג'ון בארגר ב-1997 (Barger,2006).
יומנרשת הוא כלי ביטוי אישי ואותנטי מקוון בגלל האפשרות של אחרים לעיין בו ולהגיב עליו. עם התפתחות היומנרשת ככלי טכנולוגי שיתופי פשוט להפעלה ולהתנהגות הופך שילובו בהוראה ובלמידה כתלקיט (Portfolio) מקוון, כמחברת מקוונת וכלמידה שיתופית לאפשרות נגישה ומידית. השימוש בו מוצע להעלאת איכות התהליך הלימודי (וליצקר, 2003).

בלוג חינוכי מעודד דיון, החלפת דעות ואינטראקציה בין משתתפים רבים. שילוב יומנרשת בחינוך ובלמידה נובע מקלות השימוש בו.
בלוג חינוכי מאפשר אינטראקציה בשתי רמות:
אינטראקציה ישירה: גם כותב הבלוג וגם הקוראים יכולים להגיב ולהעיר באופן חופשי.
אינטראקציה מקבילה: כותב הבלוג יכול ליצור אינטראקציה עם כותבי בלוגים אחרים על ידי התייחסות ביומן שלו, הבלוג שלו. בצורה כזו, נוצר דו-שיח מקביל בין כמה כותבים.החשיבות של הדיאלוג בהקשר זה הוא ביצירת התודעה לדעות ולעמדות של אחרים.
בלוג חינוכי בניגוד למערכת למידה מתוקשבת סגורה מייצג סביבה פתוחה המזמנת דיאלוג מעמיק יותר תוך התייחסויות מתועדת לאחרים ותוך הצבעה על מקורות מידע אחרים.
בעל יומנרשת יכול לערוך תכנים חדשים ולעדכנם בלי להיות מיומן בשפות תכנות או בכלי תצוגה יעודיים.
יומנרשת מעודד מוטיבציה לכתיבה ולתקשורת בין התלמידים לבין עצמם ובינם לבין הסביבה הרחבה יותר. האפשרות שכל אדם בעולם יוכל לשאול ולהגיב למה שכותב תלמיד אחר נותנת משוב חיובי להעצמה אישית. (Sierra,2006)
הכתיבה והקריאה ביומנרשת עשויות לשפר חשיבה ביקורתית ואוריינות מידע.

הנרי פארל (Farrell,2006) מזהה חמש סוגיות עיקריות הנוגעות לשימוש ביומנרשת חינוכי:

1. המורים משתמשים ביומנרשת כתחליף לקורס סטנדרטי. הם מעדכנים בו מטלות, לוחות זמנים, רשימות קריאה ועוד. דבר זה מקל על המורים מבחינה טכנית.
2. מורים נוהגים לצרף הפניות לאתרים ולתכנים חיצוניים הקשורים בחומר הנלמד ומעשירים אותו במידה רבה.
3. יומני הרשת מאפשרים לפתח דיונים כיתתיים במגוון נושאים. השיחות המקוונות עוסקות במגוון רחב של נושאים ותורמות ליצירה של קהילת לומדים.
4. חלק מהמורים עושה שימוש ביומנרשת לארגון הרצאות כיתתיות ולהעלאת סיכומי קריאה.
5. כתיבת יומנרשת עשויה להינתן כמטלה עצמה, עליה התלמיד מקבל ציון.

דיקינסון (Dickinson,2003) בוחן את יומנרשת לפי טקסונומיה של בלום (Bloom,1956). הוא טוען שיש מקום להטמיע את יומני הרשת כמאיצי תהליכי למידה וכמסייעי למידה. בנוסף הם מאפשרים לבחור התנהגויות רצויות של התלמיד מעבודתו ביומנרשת.

סוגי יומנרשת ( בלוגים) חינוכיים:
• יומנרשת כיתתי (Classroom blog) כתחליף או כמשלים לאתר כיתה/ לקבוצת למידה.
• יומנרשת ככלי ניהול למידה.
• יומנרשת ככלי ללמידה שיתופית.
• יומנרשת כתלקיט מקוון.
• יומנרשת של מורים (Teachers weblog).

להרחבת הידע בנושא בלוגים ניתן להיכנס לאתרים הבאים:

1. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92
2. http://portal.macam.ac.il/DbImage.aspx?image=file&id=257
3.http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=740598

מקורות:

1. ברק, מ' ודופלט, י'(2000). חשיבה יצירתית, לימוד מבוסס-פרויקטים והערכת פורטפוליו, כנס האגודה הישראלית לחקר החיינוך (איל"ה) מספר 12, אוניברסיטת תל אביב.
http://www.bgu.ac.il/~mbarak/Papers/Barak%20%20Doppelt%20IERA%202000.doc

2. רותם,א', פלד, י' (2008) . לקראת בית-ספר מקוון, מופ"ת, סדרת כליל.

3. בלוג חינוכי.
http://www.pisga.org.il/blog/marpadkg/uploads/443C7314/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%99%D7%9D.doc
בלוג חינוכי Educational Blog
מונח המתייחס לתכנון לימודים ובדיקת הישגים. הטקסונומיה בנויה משש רמות: 1-ידע. 2-הבנה, 3-יישום, 4-ניתוח, 5-סינתזה, 6-הערכה. "ידע", היא הרמה הנמוכה ביותר בתהליך למידה והערכה ומבוססת בעיקר על זיכרון תלמיד, ואילו הערכה היא הרמה הגבוהה ביותר. בלום- הטקסונומיה של בלום
השער למאגר המידע הגדול בעולם. הנה כאן גוגל
מתודת הדרכה שבה הלומדים שותפים במציאת הפתרון. לטכניקה זו מבנה מוגדר מאוד:
א. הצגת נתונים ע"י המדריך.
ב. הצבת הבעיה ע"י המדריך.
ג. פתרון ע"י הלומדים בעזרת רמזים של המדריך.
יתרונה של מתודה זו, שהיא מפתחת חשיבה עצמית ויכולת לפתור בעיות בעלות נתונים דומים בעתיד.
חסרונה של מתודה זו, שהיא גוזלת זמן בהכנה ובהעברה וניתן להעבירה בעיקר ללומדים ברמה גבוהה, משום שנדרשת יכולת יישום והסקת מסקנות.
מתוך http://noar.education.gov.il/main/upload/docs/shelachmad4.doc
גילוי מודרך
גישה אלטרנטיבית לפיתוח תוכנה שפותחה כמענה לבעיות רבות בעולם פיתוח תוכנה. שהעיקריות שבהן הם תוכנות לא יציבות עם תקלות ו"בגים" רבים . ובפועל לא סיפקה מענה לדרישות לקוחות. לכן, צמחה במחצית השנייה של העשור הנוכחי התפיסה האג'ילית (Agile ) לפתוח תוכנה .הפרוש המילוני של Agile הוא זריז, גמיש שמתאים את עצמו לסביבה באופן מבוקר.,שהניהול הרזה הוא אחד האבות הרוחניים של אג'ייל.

התפיסה האג'ילית, בניהול פרויקטי תוכנה, מיישמת כמה תפיסות בפיתוח תוכנה: שקיפות, מחויבות, אמון, ביטחון ולמידה. ככלל "הבעיה הקשה ביותר בפרויקטי תוכנה" היא ההתמודדות עם לקוחות שמשנים את דרישותיהם באופן תכוף . התפיסה האג'ילית באה לפתור בעיה זו ע"י שימת דגש על פיתוח תוכנה איכותית בגמישות מרבית תוך שיתוף הלקוח ומתן משוב על בסיס אינרציות קצרות מאוד (שבועות ספורים!). דגשים אלה מושגים, באמצעות עבודת צוות ומיומנויות (פעילויות) התומכות בניהול זמן יעיל. התפיסה האג'ילית מיושמת ע"י מספר מתודולוגיות פיתוח תוכנה המנחות בפועל את תהליכי פיתוח התוכנה כגון סקראם (Scrum).

סקראם משקף לצוות על בסיס יומי את מצבו של פרויקט ומדרבן אותו, תוך מתן כלים מתאימים, להשתפר, להתייעל ולהוציא מעצמו את המיטב. התפיסה האג'ילית לפיתוח תוכנה יוצרת סביבת פיתוח המבוססת על תקשורת בין כל חברי צוות הפיתוח ועל שילובם של הלקוחות של פרויקטי התוכנה בתהליך הפיתוח עצמו. סביבת פיתוח כזו מאפשרת קבלת משוב ישיר מהלקוחות ולמגוון דעות ורעיונות לבוא לידי ביטוי. התפיסה ה-Agile, באה להראות ללקוחות איך להסתכל אחרת על פרויקטי התוכנה באופן שמתאים למי שמשתמש בו. ויוצר שקיפות ושיתוף פעולה שיוצר מחויבות ,.ואם יש מחויבות יש אמון.





רשימת מקורות:

1. ארגון האג'יל העולמי אוחזר 19/7/09 http://www.agilealliance.org/

2. הבלוג של אלעד - אג'יל אוחזר ב- 10/7/09 http://blog.thescrumster.com/archives/category/agile/

3. דני (דנקו) קובץ', ממייסדי AgileSparks אוחזר ב- 10/7/09

http://www.thepeople.co.il/index.asp?categoryid=72&articleid=25306&searchparam=אג'יל

4. Technion at the Agile Software Development Methods and Extreme Programming 19/7/09Retrieved

http://edu.technion.ac.il/Courses/cs_methods/eXtremeProgramming/XP_Technion.htm

גישה אג'ילית
דרך חשיבה וחקירה היוצאת מן הכלל אל הפרט: מחוק כללי נגזרים המקרים הפרטיים. בדדוקציה משתמשים בהנחות יסוד ועקרונות כלליים על מנת לגזור מהם מסקנות פרטיות.
דדוקציה
מצב פסיכולוגי, לא נעים, הנגרם כאשר האדם מודע לחוסר עקביות בין אמונות או עמדות שונות (קוגניציות).
יש לנו קוגניציות רבות לגבי עצמנו ועולמנו. קוגניציות אלה כוללות כל מה שידוע לנו לגבי האמונות, העמדות, וההתנהגויות שלנו.רוב הקוגניציות חיות יחד בשלום אבל לפעמים יש ביניהם קונפליקט.כאשר אנשים מודעים לחוסר עקביות בין אמונות, עמדות והתנהגות זה מעורר אצלם מצב מתח הנקרא דיסוננס קוגניטיבי.		 דיסוננס קוגניטיבי
Demonstration - שיטת הדרכה המובאת כחלק מיחידת לימוד במטרה ליצור מודל או דוגמה לחניך בכדי לחזק הסבר או מיומנות מסוימת. ההדגמה בנויה משלבים הכוללים הסבר. הדגמה
Simulation -
שיטת הדרכה שנועדה לדמות/ לחקות מצבי אמת, בכדי לאפשר לחניך להתמודד מול מקרים רלוונטיים לתפקידם. ההדמיה עוסקת בקבלת החלטות.
ההדמיה יכולה להיעשות באמצעות תרחישים לימודיים, משחק תפקידים, תוכנה ואף טכנולוגיה.
עצם הפעילות, האתגר המחשבתי והדמיון למציאות, מקודדת את הלימוד בזיכרון לטווח ארוך. 		הדמיה
הדמיה ממוחשבת  היא סביבה המדמה פלח של המציאות ומאפשרת ללומד לשלוט במשתנים של אותה מציאות.

הדמיה מאפשרת שיפור בהבנתן של תופעות, עקרונות ומערכות ומהווה סביבת למידה
יעילה מאוד לרכישת הבנה מעמיקה של מערכות מסובכות ושל מערכות היחסים
ההדדיים המתקיימים בתוכן, וכן יכולת טובה לשלוט בהן ולהפעילן.

בעשורים האחרונים עם התפתחות יכולות התקשורת, העיבוד והמולטימדיה של
המחשבים התפתחו סביבות למידה ממוחשבות מתקדמות ביותר שנהפכו לגורם מרכזי
בלמידה בתעשייה ובמערכות החינוך וחלה קפיצת מדרגה באופיין של ההדמיות
ובשילובן במערכות החינוך.

ההדמיה הממוחשבת מאופינת בניסיון לייצג באופן מלאכותי עולם ומערכות אמיתיות או דימיוניות, ומקובל לתאר אותה כהצגה דינמית של תהליכים או מערכות שלמשתמש יש שליטה מסוימת בהן.
ההדמיות הלימודיות מתמקדות בדר"כ בתופעות,תהליכים ומערכות מורכבות וקשות לתפיסה שהבנתם דורשת יכולת הפשטה המשגה גבוהים, היא מאפשרת ליישם את הגישה הקונסטרוטיביסטית ע"י כך שהיא מספקת ללומד את התנאים להבניית ידע תוך הפעלת סביבת העבודה, יצירת התוצרים בה ושליטה במרכיביה.
ההבנה שלהדמיות יש ערך רב במגוון רב של היבטים (לימודי-דידקטי,טכני-ארגוני-לוגיסטי, כלכלי ואתי)  הובילה במהלך העשורים האחרונים להתחזקותן של גישות במערכת החינוך וההדרכה המצדדות במרכזיותה של הדמיה ולמידה, גישות אלה טוענות שאפשר לדמות במחשב כמעט כל תופעה, תהליך או מערכת.

ניתן להבחין ב-3 סוגי הדמיות: 
א. הדמיות המקנות מיומנויות של קליטת מידע וזכירתו.(מיומנויות שגרתיות)
ב. הדמיות המקנות הבנה של תהליך או תופעה.
ג. הדמיות המקנות יכולת לפתור בעיות מורכבות (הדמית ניתוח לב)

התכנים שבהן עוסקת ההדמיה:
הדמיות לימודיות עוסקות בתחומי דעת שונים כמו ביולוגיה,היסטוריה,גיאוגרפיה וכו',
ומטפלת בשני סוגים עיקריים של תכנים: תכנים תהליכיים ותכנים מושגיים.
תכנים תהליכיים-הם בעיקר מתעסקים ברוטינות כמו למשל הדמית ניתוח לב,
תכנים מושגיים הם בעיקר מתעסקים במושגים, עקרונות תיאוריות ומערכות כמו למשל הדמית פעולת הלב

אילו מיומנויות רוכשים הלומדים באמצעות ההדמיה הממוחשבת?
1. מיומנויות קוגניטיביות- כאן נכללות הדמיות המפתחות אצל הלומד מיומנויות ותחומי תוכן מוגדרים
כגון הבנת עקרונות, ניתוח תהליכים ומערכות או פיתרון בעיות ומערכות- לדוג' בניית עיר  SIMCITY תכנון עירוני.
2. מיומנויות בין אישיות ותוך אישיות- הקשבה,אמפתיה, רפלקציה. הדמיה עשויה להתמקד בניהול משא ומתן,
פיתרון סכסוכים או ביצוע רעיון אישי.
3. פיתוח עמדות- ההדמיה תעסוק בפיתוח עמדות מוסריות, ערכיות ואסתטיות. לדוג'-הדמיה של הלומד כשופט .
4. מיומנויות מוטוריות- מיומנויות אלו נועדו ללמד את הלומד בביצוע מטלות תהליכיות שמימד האימון והשליטה בולטים בהם.
לדוג' נהיגה במכונית.
 

מקורות:
1. י.עשת  ר. המר (2006). עקרונות בעיצוב וניתוח של סביבות למידה ממוחשבות,האוניברסיטה הפתוחה.עמ" 197-228.
2.ולנשטיין נ' (2002) .מודלים מנטליים בפעולה של יועצים חינוכיים באשר ללמידה של תלמידים בשני מצבי  כיתה שונים:הוראה והנחייה.עבודת דוקטור.אוניברסיטת תל-אביב,עמוד 2-7.

 הדמיה לימודית ממוחשבת
כל אמצעי ההדרכה הכלולים בתוך המערכת המבצעית ומאפשרים ללמוד, לתרגל ולקבל עזרה במהלך העבודה עם המערכת המבצעית. הדרכה משוכנת
הוליזם, הרעיון הוא שתכונות תופעה לא יכולות להיות מוסברות רק על סך המרכיבים שלהן, או שכפי שהגדיר יאן סמאטס "נטייה בטבע ליצור שלם שהינו גדול מסכום חלקיו על ידי אבולוציה יצירתית". אם נקשר את ההסבר למחקר איכותני, הכוונה הינה כי התופעה / הנושא הנחקר אינה מצטמצמת למשתנה או השערה אחת (או כמה בודדות) אלא כחלק משלם. גישה זו רואה את הפרט כחלק ממערכת תרבותית וכשותף לה. מחקר איכותני יכול לחשוף כיצד כל החלקים פועלים במשותף כדי לעצב שלמות. הוליסטי

הוראה-למידה מתוקשבות מוגדרות כתהליך אינטראקטיבי המעצים את יכולת הריכוז של הלומד באמצעות עושר המדיה, מאפשר עיבוד מידע עשיר ומתבסס בחלקו על רשת האינטרנט, אודיו, וידיאו ותקשורת כתובה (בלאו וברק, 2011). בהוראה מסוג זה מושם דגש על פיתוח תהליכי למידה הבנייתיים המתקיימים על בסיס יום יומי ומזמנים ללומד התנסות בתכנים מורכבים ועדכניים במהלכם יוצר תוצרים עשירים ואיכותיים (קלי ושמיר, 2009). סביבה זו דינאמית ופעילה עבור הלומד, נרקמות בה אינטראקציות חברתיות וקוגניטיביות ומתקיימת תקשורת המאפשרת שיתוף פעולה ותמיכה הדדית (קלי ושמיר, 2009; (Schrader,2008.



מקורות :
בלאו, א' וברק ע' (2011). האם תיווך גורמים עשוי לתרום לאופטימיזציה של למידה מתוקשבת. בתוך: 
 חן, ד' וקורץ, ג' (עורכים). תקשוב, למידה והוראה. המרכז ללימודים אקדמאיים: אור יהודה (עמ' 125-148).

קלי, י' ושמיר, ע' (2009). הטמעת תרבות תקשוב בבית הספר. אוחזר ב- 13 בנובמבר 2011 מתוך http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2009/morning/2_1.pdf



Schrader, P.G. (2008). Learning in technology: Re-conceptualizing immersive environments. AACE Journal, 16(4) 457-475. Retrieved November 15, 2011 from http://ci.unlv.edu/files/schrader_2008.pdf

 הוראה- למידה מתוקשבות

"היום שאחרי" הוא ביטוי המתייחס למתן פתרונות למידה לעובד לתקופה שלאחר סיום הקורס/ההכשרה,כאשר הוא נמצא בסביבת העבודה. מחקרים מראים כי מתוך כלל תהליכי הלמידה שניתנים לעובד, 70% מהאפקטיביות מקורה בלמידה בסביבת עבודה. מרבית הארגונים נוטים להשקיע את מירב המאמצים שלהם (כ-80%) בלמידה הפורמאלית בקורס ולא נותנים המשך התייחסות ופתרונות ללמידה שלאחר הקורס. הגישה של "אחריות לכל החיים" טוענת כי למידת העובד היא תהליך שאינו נגמר לעולם. דוגמאות ללמידה ביום שאחרי: עזר עבודה, "מבזקי למידה" במסגרת ישיבת צוות וכד'.

 היום שאחרי

היפר-טקסט הוא מושג אשר נטבע ע"י טד נלסון ב1965, כדי להתייחס לטקסט אשר איננו לינארי. היפר-טקסט מאפשר "לקפוץ" בין מסמכים ,או קטעי טקסט שונים, על פי רצונו של המשתמש בשורה של מוחו. ולפי רצון המשתמש ודרשתו . הינו תבנית ממשק משתמש להצגת מסמכים, כאשר הוא מוגדר כמסתעף או מוצג על פי דרישה". ואת היישום של היפרטקסט הוא הפניה מקושרת ל היפר מסמך אחר הנקראת היפר קישור. לחיצה על היפר קישור מציגה למשתמש את המסמך המקושר. כך שפיסות המידע קשורות זו לזו בדרכים שונות והכוונה ליכולת לסרוק מידע ללא סדר קבוע מראש ,כלומר במקום לקרוא חומר באופן ובסדר שהסופר כתב אותו , הקורא עובר דרך מסלולים עצמאיים של טקסט ותמונה וכך יוצר משמעויות חדשות משל עצמו .החשיבות הגדולה בהיפרטקסט הוא בשינוי הבסיסי בדרך שבה אנו מאחסנים ומאחזרים מידע. הדרך הרגילה הסדרתית  של קריאת מסמך בספר או במחשב מוחלפת ע"י קריאה אינטראקטיבית. והיכולת לשתף מידע בין מחשבים  ומערכות שונות ומדיות שונות מבלי קשר  לצורת האחסון הרגילה של מידע זה. שיתוף זה נותן לנו קישוריות בתוך בסיסי נתונים ובין בסיסי נתונים. תפיסת ההיפרטקסט גורסת מתן חופשיות מלאה למשתמש לנהל את נתוניו . חופש מלא באחזור הנתונים מבלי להזדקק לידע מפורט בשיטות הגישה השונות של המחשב לנתונים, וחופש באסוציאציה במעבר בין נתונים שונים מבלי שהוגדר להם קשר מחייב קודם לכן.


מקורות


. דרורי עופר, (מרץ 1997), היפרטקסט וסביבות CASE – ,  מעשה חושב. בתוך:


http://www.shaula.co.il/hyper.htm


ויקיפדיה


http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98


 נאורה שם-שאול, (2000 - 20001), היפרטקסט, היסטוריה והשפעות תרבותיות בתוך: Cyberspace - תשתית מול תרבות, אוניברסיטת תל- אביב .

http://www.digicult.net/hypertext.htm		 היפר-טקסט
קישור אירועים ושיוכם למחלקה על סמך בחינה של גורם משותף אחד. מציאת המשותף בין אובייקטים נבדלים אך דומים מבחינה מסוימת. הכללה
מונח המתאר את המהלך של תכנון מערכות ממוחשבות. בבואנו לתכנן מערכת חשוב לשים דגש על התחשבות במשתמשים ובמשימות אותם הם מבצעים בעזרת המערכת הממוחשבת.הצורך עלה מכיוון שמחשוב משנה לרוב את סביבת העבודה ואת הדרישות הקוגניטיביות הנדרשות מהמשתמש. במקרים רבים כתוצאה ממחשוב סביבת העבודה תפקידו של המפעיל השתנה מתפעול ידני ופשוט של מערכת למפקח על מערכת מורכבת ואוטומטית. שינוי זה בתפקיד המפעיל שם דגש רב יותר על יכולתו של המפעיל להבין את מורכבות המערכת שמבצעת את המשימות ושעליה הוא מפקח, לאחד אינפורמציה רלוונטית ולנטר את כשלי המערכת.
הנדסה קוגניטיבית
(Transfer)
העברה של ידע ומיומנויות מתחום נלמד אחד לתחום אחר, וממצב מוכר למצבים חדשים. לדוגמא, נהג רכב פרטי מנוסה יוכל באופן עקרוני לנהוג במשאית, אפילו אם הוא לא הוכשר לכך. לכן בתהליך הוראה או הכשרה יש ללמד את העקרונות המרכזיים בתחום התוכן, כדי שיהיה ניתן ליישם אותם במגוון הקשרים וסיטואציות. עקרונות אלה מסייעים ללומד להעביר את הידע והמיומנויות שרכש בהתמודדות עם מצבים חדשים. 		העברה
מתבצעת על ידי סמכות חיצונית ומיועדת להסכמה. לרוב באה לידי ביטוי במתכונת אחידה לאוכלוסייה רחבה, לדוגמה: מבחן בגרות בהיסטוריה.
הערכה חיצונית
מתבצעת על ידי סמכות חיצונית ומיועדת להסכמה. לרוב באה לידי ביטוי במתכונת אחידה לאוכלוסייה רחבה, לדוגמה: מבחן בגרות בהיסטוריה.
הערכה חיצונית

העשור הנוכחי מאופיין במודעות הולכת וגוברת לחשיבות של הערכת הישגים בהכוונת ההוראה והלמידה, וכן במגוון רחב של דרכי הערכה.
שלושת המונחים הרווחים להגדרת התחום הם: הערכה (assessment, )בחינה
(testing) ומדידה (measurement).

הערכה היא מונח כללי הכולל את המגוון המלא של שיטות ודרכים לקבלת מידע על אודות הלמידה של התלמיד ואת השיפוט הערכי לגבי התקדמותו בלימודים. הערכה מתייחסת לטיב הביצוע של הפרט.

בחינה היא סוג של הערכה, כלי או הליך שיטתי, המכיל בדרך-כלל מקבץ שאלות המועברות לכל התלמידים בפרק-זמן קצוב ובתנאים אחידים. גם בחינה מתייחסת לטיב הביצוע של הפרט, בין ביחס לביצוע של אחרים ובין ביחס לחומר הלימוד.

מדידה היא הליך לקבלת תיאורים כמותיים לגבי הדרגה של אפיון מסוים של הפרט. היא מתבטאת במתן מספרים, על-פי חוק מסוים, לתוצאות המבחן או סוגים אחרים של הערכה.

הנושא של הערכת הישגים עבר תהפוכות רבות במהלך השנים. כמו בתחום החקירה המדעית, גם בתחום של הערכת הישגים הנגזר ממנה המטוטלת נעה בין גישות כמותיות לאיכותיות. כשם שרבים מהחוקרים של מדעי ההתנהגות מסתייגים כיום מהגישה הפוזיטיביסטית ומצדדים בגישה הקונסטרוקטיביסטית, כך גם רבים מהעוסקים בהערכת הישגים עוברים כיום מהגישה המסורתית, הכמותית, לגישה המבוססת על הערכה איכותית, המכונה הערכה חלופית.



בחינה ישירה של ביצוע התלמיד שבה התלמיד נדרש ליצור תגובה, תערוכות, הדגמות, תגובות הניתנות בכתב ו/או בע"פ, יומנים, תלקיטים וחקירות הינם דוגמאות של חלופות בהערכה המאפיינות את המונח " הערכה חלופית".
באופן כללי, בהערכה חלופית התלמיד נדרש לבצע מטלה מורכבת ובעלת משמעות, כאשר עליו לפתור בעיה מציאותית או אותנטית, תוך כדי שימוש בידע קודם וכישורים רלוונטיים.

ערכו : רנית דהן וורד ויטקובסקי
         המרכז ללימודים אקדמאיים

מקורות המידע :
1. בירנבוים,מ' (1997). חלופות בהערכת הישגים. תל אביב : רמות.
2. הערכה חלופית, יסודות תאורטיים
http://www.mkm-haifa.co.il/schools/nofim/grades/bible/haaracha.htm






 
 הערכה חלופית
(Formative Assessment)
הערכה שנועדה לספק ללומד משוב על למידתו לשם פיתוחה ושיפורה. מודעות הלומד על הידע שרכש מאפשרת לו לשלוט על תהליך הלמידה ולתכנן את המשכה לעבר היעדים שנקבעו. לפיכך ההערכה המעצבת תורמת ללומד בתכנון היעד אליו עליו לשאוף, בבחירת אופי העשייה שלו, בחינתה ושיפורה.		 הערכה מעצבת
מתבצעת על ידי המורה/המדריך המכיר את הלומדים, הערכה פנימית מתבססת על כלים פורמאליים (ציון לשיעורי בית) ובלתי פורמאליים (שיחות הערכה ומתן דגשים אישיים). הערכה פנימית

הערכה- שיפוט ערכי לגבי התקדמותו של התלמיד בלימודים. הערכה מתייחסת לטיב הביצוע של הפרט (בירנבוים, 1997).


"שיפוט וערכם של רעיונות, עבודות, ופתרונות, שימוש בקריטריונים ובסטנדרטים של אומדנים, שיקבעו את מידת הדיוק והתכליתיות, של הפרטים.


הערכת לומדים בסביבות מקוונות ברשת


במעבר מהוראה הכיתתית להוראה מקוונת, חלו שינוים תפיסתיים בדרכי הערכת הלומדים:


הנחות היסוד - הערכה הנו חלק בלתי נפרד מתהליך ההוראה.


ההערכה ברשת, במציאות המקוונת מאופיינת בהיפר-מדיה ומולטימדיה, ריבוי של מידע ותוכן, מבחר רב של אפשרויות למידה והתנסות. הערכה אינה יכולה להתבסס רק על ממד אחד בצורה חד-גונית, אלא עליה להיות רב-גונית ורב-פעמית.


טכנולוגיות התקשוב מציעות כלים חדשים להערכה: מעקב ממוחשב ובדיקת שימושים בכלים ואמצעים.


שימוש בשיטות הערכה המסורתיות בהוראה מתוקשבת ברשת לא יפסקו, אלא אם כן תוצע אלטרנטיבה המגדירה מחדש את המטרות (דר' בוכניק וכרמי, 2005).


מטרות חדשות להערכה המתוקשבת העתידית:


מטרה ראשונה: הערכה על עשייה ויכולת שיפוט ולא רק לעמוד בסטנדרטים.     


לדעת לבחור מתוך מצבור רחב של ידע בלתי מוגבל  ולדעת להמשיך לפתחו למידע חדש. על המשתמש לברר מהי הסמכות של הארגון שיצר את פריט הידע ולברר אמינות ותקיפות.


מטרה שנייה: הלומד מעריך את עצמו - בודק לא רק מה הלומד למד מהמלמד, אלא גם מה למד המלמד מהלומד לאורך זמן (עידן, 2000).


לסיכום:


הערכה הנה תהליך גמיש ומעצב ולא רק מסכם, הערכה מספקת הזדמנויות למידה משמעותיות ומאתגרות, המקושרות לעולמו של הלומד. הלומד מציג באופן אקטיבי ורציף את ידיעותיו, וכישוריו (דר' בוכניק וכרמי, 2005).


 


 ביבליוגרפיה


דר' בוכניק ד' וכרמי, ג' (2005), כנס מיט"ל.


בירנבוים, מ' , (1997), חלופות בהערכת השגים. תל-אביב.


עידן , א', (2000), מדריך למאה ה -21. דיונון, תל-אביב.


 


 

 הערכת מידע מקוונת
שיעור פרונטאלי המועבר על ידי מרצה / מדריך הנמצאים עם הלומדים באותו הזמן ובאותו המקום. הרצאה
מסתמכת על כך שהאורגניזם נוקט כל פעולה במטרה להשיג רווח או למנוע הפסד.
על פי ההתניה האופראנטית, ישנם מספר סוגי חיזוקים, כל אחד מהם ידחוף את האורגניזם ללמידה.
חיזוק חיובי - הצמדת מתן פרס לעשיית פעולה מסוימת בידי האורגניזם.
חיזוק שלילי - הרחקת גירוי לא נעים, הקיים עד לביצוע הפעולה. ענישה - הצמדת גירוי לא נעים לפעולה,
וענישה שלילית - הרחקת פרס, המתרחשת בצמידות לעשיית פעולה בידי האורגניזם.
החיזוקים צפויים לעודד חזרה על ההתנהגות. הענישה - צפויה להפחית סבירות הופעת ההתנהגות.
תורנדייק ערך את נסויי ההתניה האופראנטית על חולדות. על ידי שימוש בשיטת למידה זו, הצליח להביא לכך שחולדות שנסגרו בתוך תיבת זכוכית, ידעו שעליהן ללחוץ על דוושה מכוסה, כדי להשיג מזון, למשל.
התנייה אופרנטית
בבסיס ההתניה הקלאסית עומדת ההסתמכות על כך שכל גירוי גורר תגובה. תחילת מחקרה בניסויים המפורסמים שערך פבלוב בכלבים. ההתניה הקלאסית מלמדת את בעל החיים לקשר בין גירוי פיזיולוגי טבעי שלו (למשל, אוכל) לבין גירוי שאינו הגירוי הפיזיולוגי הטבעי (למשל, צלצול פעמון): על גירוי טבעי (כמו האוכל) מגיב הכלב תגובה רפלקסיבית (ריור). אם נשמיע לכלב צלצול פעמון כל פעם לפני שנגיש לו את הבשר, נגרום לכלב לרייר עוד קודם שיראה את הבשר. זוהי תגובה לא טבעית הנוצרת כתוצאה מהתניה קלאסית.
התנייה קלאסית
ויקי אחד יישומים של ווב.2 המהווה פלטפורמה טכנולוגית ליצירת תוכן ושיתוף ידע .
ויקי הוא שיטה לבניית אתרי אינטרנט וניהול מאגרי מידע פתוחים לכל, אשר נושא אופי קונסטרוקטיביסטי-חברתי. בשיטה זו תהליך בניית התוכן מביא ליצירת ידע ציבורי על –ידי משתמשים רבים.
טכנולוגיית ויקי הומצאה יל-ידי וורד קנינגהם בשנת 1995 .
מקור השם ויקי בשפה ההוואית ופרושה "מהיר".

ויקי מתבסס על תוכנת שרת המאפשרת לגולשים ליצור מסמך שיתופי ולערוך במשותף תוכן בעמודי WEB בכל דפדפן. הדבר כולל: הוספה, תיקון ומחיקה.

מאפייני ויקי:

-שיתופיות ו ריבוי יוצרים - כל אחד יכול ליצור ולערוך,

-היפרטקסטואליות המאפשרת הרחבת התוכן,

-פשטות השימוש מבנה הדף ועיצוב גרפי ברורים, קיימת חלוקת המידע לדפים נפרדים, כאשר לכל אחד יש שם ומקום לדיון,

שקיפות ובקרה –ביצוע תיעוד אוטומטי של תהליכי עריכה,שמירה על גרסאות ושינויים הקודמים ואפשרות קלה לשליפת הגרסה הקודמת.

על פלטפורמה ויקי נבנו מאות ואלפים מיזמי ויקי שונים, בארץ ובעולם, כגון: Lyric Wikipedia,Wiki How, WikiTravel ,Wiki , אתרים בעברית: ויקימילון, ויקי ציטוט, ויקי ספר וכו'


מקורות מידע:

.1. אהרון ל'(2009). Wiki- כמעצב סביבות למידה ועבודה חדשות, אוחזר ב18 ביולי


http://www.e-learning.co.il/home/nlinkin.asp?ids=131

2.ברגר א', גורסקי פ, מישר-טל ח' (2008 ). בחינת פעולות הערכה וויקי, כנס צייס 2008, אוחזר 16 ביולי 2009

http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2008/noon/2_3.pdf

3. קונגיה מ' ובן צבי ד' (2009) הערך המוסף של ויקי ללמידה שיתופית בעיניהם של הלומדים , כנס צייס 2009, אוחזר ב18 ביולי 2009
http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2009/evening/3_1.pdf

4. מישר-טל ח' ו טל־אלחסיד ע' (2007) מטלה שיתופית בקורס אקדמי בסביבת ויקי, על הגובה 6 ,מרץ 2007 ,אוחזר ב17 ביולי 2009
http://www2.colman.ac.il/al_hagova/6/44.pdf

5.רביד ג' . ויקי :אתגרים חדשים בהשכלה גבוהה , על הגובה 6 ,אוחזר ב17 ביולי
http://www2.colman.ac.il/al_hagova/6/40.pdf

wiki6. רותם אי(2007). שילוב למידה ועשייה פדגוגית שיתופית באמצעות וויקי –
אוחזר ב18 ביולי 2009
http://avrumrotem.com/avrum-S/wikikita/

7. רם ד' ויקי ויקי עלינו – יישומי ויקי בעולמות תוכן שונים, אוחזר ב18 ביולי 2009
http://www.netwise.co.il/Templates/About/ArticlesLibrary/1106wiki.aspx



ויקי
באנגלית: Organization's Memory
ארגונים, כמו הפרט, זוכרים את העבר, כולל תהליכים ושיטות עבודה ברות קיימא, יחד עם דפוסי התנהגות, החלטות, מסורת וערכי הארגון. זיכרון זה , כמו זיכרון הפרט, סלקטיבי ומוגבל. יתר על כן, עובדים מתחלפים, מחליפים תפקידים ומבנים משתנים. יצירת הזיכרון הארגוני הינו טריוויאלי.
זיכרון זה הנו חשוב באופן אסטרטגי. הוא מסייע להימנע מטעויות ו/או להמציא את הגלגל מחדש. אך גם יכול להפוך לרועץ. יש לתת את הדעת שבמקרים מסוימים קיומו של הזיכרון הארגוני יכול למלכד את הארגון ולמנוע שינויים. יש להתייחס אליו בכבוד, אך לא כקדוש.

wikiIT		 זכרון אירגוני
חווית למידה היא הרגשה עמוקה, התרשמות רבה מתהליך למידה, מלווה ברגשי התפעלות והזדהות. זהו מאורע שרישומו על האדם רב. חווית למידה עשויה להתרחש כתוצאה של תהליך למידה אישי או חברתי. חווית למידה נוצרת כתוצאה של אקטיביות של הלומד, תוך יצירת איזון בין הגירוי החיצוני לבין חקירה פנימית. חווית למידה עשויה לגרום לשינוי בהתנהגותו או בשכלו של הלומד.
התנהגות הלומד עשויה להיות פעולה הניתנת לצפייה, כמו דיבור,כתיבה, קריאה, תנועה או פתרון בעיות. התנהגות הלומד עשויה להיות גם נסתרת/סמויה ובלתי ניתנת לצפייה- משהו שקורה במוחו של הלומד, כמו חשיבה או רפלקציה, הבנה, זיכרון, רכישת עמדות וערכים ספציפיים.
השינוי בהתנהגות או בשכל, לו מצפים כתוצאה של למידה, מתבטא בזכירה של מידע ספציפי, ברכישת הבנות חדשות, ביכולת ליישם ידע ולחשוב בהתאם למטרות החינוך.
דוגמה מפורסמת לחוויית הלמידה היא ארכימדס, שנתקף באקסטזה למראה תגליתו. הוא קרא "אווריקה", קפץ מתוך האמבטיה ורץ עירום בעיר והוא מלא התלהבות על החוק הפיסיקלי שגילה.
איזו למידה עשויה לגרום לחווית למידה?
למידה מבוססת פרויקטים או למידה המובילה לפיתוחו ולבנייתו של תוצר לימודי בשילוב הערכה לשם למידה עשויות לתרום לחווית למידה משמעותית. לטכנולוגיה פוטנציאל רב להיות אמצעי יעיל ומגוון ולהוות מנוף ביצירת חווית למידה אופטימאלית.
כיצד ליצור/ לתכנן חווית למידה עבור דור חדש של הלומדים?
הצעה ללמידה באמצעות בלוגים שעשויה ליצור חווית למידה:
גלה– בשלב זה הלומד בוחר ברעיון/ נושא/ מושג אותו הוא מעוניין לחקור.
הגדר- הלומד מגדיר מטרות/בעיות בנושאים אותם הוא מעוניין לחקור.
התעמק – הלומד מתעמק בנושא, נמצא באינטראקציה עם החומר. הלומד קורא, כותב בבלוג, יוצר תשתית של פריטים מקוונים (בדלישוס, בלוגים וכו'...) הלומד יוצר קישורים רלוונטיים ותקשורת רלוונטית עם לומדים אחרים.
בנה- בנית ידע. תיעוד תהליך החקירה. תקשורת באמצעות תגובות בבלוגים של לומדים אחרים. שיתוף משאבים.
תרום – הלומד מתחיל ליצור חומר מקורי: סרטונים, ראיונות, פודקסטים ומצגות שעשויים להעשיר ולהרחיב את גוף הידע בנושא שנבחר לחקירה.

הצעה זו מבוססת על עקרונות של למידה הבנייתית: למידה אקטיבית ושיתופית, ממוקדת תוצר. למידה כזו עשויה להוביל לשינוי בהתנהגות ובשכל. למידה כזו משאירה רושם רב על הלומד ויוצרת חווית למידה.

מקורות:

1. אבניאון, א' (עורך) (1997). מילון ספיר. הד ארצי הוצאת לאור בע"מ /איתאב בית הוצאה לאור.

2. אורנשטיין, א', קאליש, נ', בנימיני ד' וכץ, י' (1991). בין לומדים ומלמדים – מזווית ראייה אחרת. תוכנית לשיפור תהליכי למידה. כרך א'. משרד החינוך והתרבות. ירושלים. עמ' 31-33

3. חוויות למידה (2008). פורום הדרכה בארגונים של אתר themarker. נדלה ב-1.07.09.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=432776a

4. חטיבה, נ' (2003). תהליכי הוראה בכיתה. ההוצאה האקדמית לפיתוח סגל הוראה. עמ' 44

5. מידגנסקי, ש' (2008). למידה סביב תוצר והערכה שזורה בלמידה. מוט"ב כעת. גליון 2. נדלה ב-30.6.09
http://www.mutav.org.il/images/magazine1/magazine2/g2_10-12.pdf

6. קשתי, י', אריאלי, מ' ושלסקי, ש' (עורכים) (1997). לקסיקון החינוך וההוראה. הוצאת רמות/אוניברסיטת ת-א

7. רוזן, י' וכהן-דרור, מ' (2008). חוויה אופטימאלית בסביבות מתוקשבות ללימוד מתמטיקה. אתר של מכון מופ"ת, פורטל מס"ע. נדלה ב- 2.7.09.
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1808&referer=useJsHistoryBack

8. Glogowski, K. (2007). Creating Learning Experiences.
Blog of Proximal Development. Retrieved July 3, 2009
http://www.teachandlearn.ca/blog/2007/08/16/creating-learning-experiences/

חווית למידה

לינק לגוגל

 חיקוי
שיטת למידה שבה חונך מסייע לנחנך לרכוש או לשפר התנהגויות, ידע או מיומנויות.
החניכה מתבצעת ב"אחד על אחד", כאשר לרוב הנחנך צופה בחונך מבצע פעילות מסוימת ולאחר מכן החונך צופה בנחנך בביצוע הפעולה, תוך מתן משוב לעשייתו. 		חניכה
מתודולוגיה חדישה להובלת שינויים חיוביים וצמיחה בארגונים - אחד הכלים המנסים להתמודד עם הקשיים הרבים של עולם התחקיר הארגוני, בו רבים החששות מאווירה שלילית הנובעת מעיסוק בכישלונות וחיפוש “אשמים”. לפי גישה זו, יש לפעול מתוך כבוד והוקרה לכל מה שקרה ולמי שהיה מעורב בכך, ומנקודת מבט אוהדת זו לגשת לאיתור השינויים והשיפורים לעתיד.

המשתתפים בתהליך חוקרים את המצבים בהם הארגון היה במיטבו ומגלים את העוצמות הטמונות בהם ובארגון ואת גורמי המפתח להצלחתו. הם מגדירים יחד את השאיפות לעתיד ויוצרים "תמונת עתיד" מאתגרת משותפת. הגישה יוצרת אנרגיות גבוהות המעודדות פעולה ובונה את דרכי המימוש של העתיד הנשאף.

הגישה פותחה ע"י David Cooperrider בארה"ב והיא מיושמת לאחרונה גם בחינוך כאמצעי לצמיחה אופטימית של בתי ספר, מערכות חינוך, מסלולי הכשרה באוניברסיטה וכו'.

בשונה מגישות מסורתיות המתמקדות בפתרון בעיות ותיקון מה ש"לא עובד", ובדומה לפסיכולוגיה החיובית, מציעה גישה זו להתמקד, לזהות, לחקור ולפתח את מה שעובד היטב. זיהוי וגילוי סיפורי הצלחה, התנסויות חיוביות וזיכרונות חיוביים הם המהווים מקור ממשי לפיתוח יכולות, להעצמה, לצמיחה וללמידה. ההנחה היא, כי הפוקוס שאנו שמים הופך למציאות שלנו. כשהמוקד הוא על החיובי, נוצר אלמנט מחזק בתהליך פתרון הבעיות. רגשות חיוביים מרחיבים את יכולת החשיבה וההתנהלות שלנו, אנחנו שיתופיים יותר ובעלי מסוגלות, וכך נוצר גם שיפור בעשייה.

הגישה יכולה להביא ללמידה ושינוי ברמת המאקרו (שינויים אסטרטגיים, עיצוב חזון, חדשנות ויצירתיות עסקית) והן ברמת המיקרו (פיתוח צוות, מנהיגות, התפתחות אישית).
היא רבלנטית ביותר למערכות חינוך – בהיותן אירגונים מטמיעי שינויים מעצם מהותן.


מקורות

מכון תמורות – הנחיית תהליכי שינוי. נדלה ביום 12.7.09 מתוך:
http://www.tmurot.com/tmurotinfo/Methodologies/MethodologiesList.aspx

נבו, מלי (2008). חקר מוקיר ופיתוח צוות. מתוך: הימאליה ייעוץ אירגוני. נדלה ביום 15.7.09 מתוך http://www.himalaya-oc.co.il/.

סלנט עמי, עורך (2008). היישום של חקר מוקיר בחינוך. מס"ע – מופ"ת סובב עולם. נדלה ביום 10.7.09 מתוך: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2000&referer=useJsHistoryBack

שפ"י – אתר השירות הפסיכולוגי ייעוצי. אקלים חינוכי ולמידה. חקר מוקיר. נדלה ביום 10.7.09 מתוך: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/aklim/hitarvut/Heker_Mokir.htm

Appreciative inquiry commons
http://appreciativeinquiry.case.edu
חקר מוקיר - Appreciative Inquiry

חשיבה מסתעפת
'חשיבה' מוגדרת כפעילות מנטאלית היוצרת משמעויות, מעבדת מידע ומסייעת לאדם להשיג את מטרותיו. קיימות מיומנויות שונות של חשיבה אחת מהן הינה חשיבה מסתעפת.
חשיבה מסתעפת הינה תהליך חשיבה המאפשר למחשבות להסתעף ולחרוג מגבולותיה הצרים של הבעיה ולנדוד לאזורים שכנים.


החשיבה המסתעפת תורמת לביסוס תהליך ההגמשה הקוגניטיבי של התלמיד ותפקידה ללקט מספר מרבי של רעיונות או פתרונות לבעיה, ללא שיפוט מוקדם. תהליך זה מביא ליצירת ידע הנובע מניווט לא-ליניארי בעולם המידע.


אנשים בעלי חשיבה מסתעפת טובה מאופיינים כבעלי חוש טוב להתמצאות מרחבית רב-ממדית, המסייעת להם למצוא את דרכם בעת הגלישה דרך מבוך הנתיבים המאפיין את המרחב הווירטואלי. מחקרים שונים מצאו כי לאנשים בעלי חשיבה מסתעפת טובה יש גם חשיבה מטפורית טובה.


המערכת המתוקשבת, הבנויה על חשיבה מסתעפת, יוצרת אצל הלומד מיומנויות חשיבה שונות מאלו הקיימות במערכת הליניארית המסורתית, הכוללות בניית ידע מפיסות מידע נפרדות, במטרה לבצע מטלות למידה מורכבות. מכאן הופכת החשיבה המסתעפת ל"מיומנות הישרדות" עבור אותם לומדים האמורים לבצע מטלות של בניית ידע בעידן המידע. השימוש במיומנויות החשיבה המסתעפת משפר במידה ניכרת את ביצועי הניווט ברשת, מונע בעיות של חוסר התמצאות ומשפר את יכולת בניית הידע בנוסף ליכולת יצירה של מודלים מנטאליים, מפות מושגיות ותצוגות מופשטות אחרות של מבנה הרשת.

מקורות: 
מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה (ח"ת). מילון מונחים. אוחזר ב- 22 באוקטובר 2010, מתוך: 
http://www.brancoweiss.org.il/ideas.asp?cat=38
סלנט, ע' (2003). יחידות לימוד אינטגרטיביות מתוקשבות (IU) - התחליף לספרי לימוד בעידן האינטרנט.  אוחזר ב- 22 באוקטובר 2010, מתוך:
http://www.amalnet.k12.il/sites/hadshanut/articles/had00166.asp?fcat=%E4%E3%E9%EE%EC/%E4%E0%F8%E5%E4%20%E9%EB%F8%E3%E5%20%FA%E5%E8%E9%F9%20&name=%FA%E1%F9%E7%E5%EE%EE%20%E4%E1%E9%E1%F1%E1&title=%FA%E1%F9%E7%E5%EE%EE%20%E4%E1%E9%E1%F1%E1%20%E4%E0%F8%E5%E4%20%FA%E5%E8%E9%F9#top


עשת-אלקלעי, י' (2003). חשיבה בעולם הדיגיטלי (גרסא אלקטרונית). גליליאו, 63, עמ' 50-57.


עשת-אלקלעי, י' (2004). אוריינות דיגיטאלית: מסגרת מושגית עבור מיומנויות חשיבה בעידן הדיגיטאלי. מגזין ברשת, איגוד האינטרנט הישראלי. אוחזר ב- 22 באוקטובר 2010, מתוך:


http://www.isoc.org.il/magazine/magazine4_6.html


 

 חשיבה מסתעפת
עובד בארגון בעל יכולות יוצאות דופן. הטאלנט מסומן על ידי ההנהלה כמי שעזיבתו תגרום נזק רב לארגון ולכן הארגון עושה תהליכי שימור לגבי עובדים אלה. כמו כן קיימות כיום חברות לאיתור טאלנטים ארגוניים ונסיון להעבירם לארגונים אחרים. טאלנט

השימוש במושג " טכנולוגיה מסייעת " נעשה בהקשר רחב לכלל מוצרים ועזרים אשר תוכננו והותאמו במטרה לקדם, לשפר ולאפשר יכולות תפקוד לאנשים עם צרכים מיוחדים.
הטכנולוגיה המסייעת, הינה תוכנה או חומרה המאפשרת לאדם עם מוגבלות כלשהי "לעקוף" את המוגבלות, ולהתנהל למרות המוגבלות. היא מסייעת בחיי השגרה בתחומים כגון תקשורת, שימושי מחשב, משק בית והתנהלות בתוך ומחוץ מסגרת הבתית ועוד.
קיים מגוון רחב של אמצעים טכנולוגיים להגדלה ושיפור התפקוד, בהתאם ליכולותיו ומגבלותיו של המשתמש. המחשב מהווה אחד האמצעים ולו מקום מכובד בהעצמת יכולותיהם ומיומנויותיהם של ילדים ומבוגרים בעלי צרכים מיוחדים. בעזרת המחשב והעזרים הנלווים לו ניתן לא רק לעקוף את הקושי הנובע מהלקות, אלא גם להתקדם תוך כדי שימוש ביכולות החזקות הקיימות אצל המשתמש בעל המוגבלות.
כדי שאדם עם מוגבלות יוכל להתנהל באופן עצמאי בעולם הוירטואלי ויוכל להשתמש במחשב ולגלוש באינטרנט, חייבים להתקיים שני תנאים:
 עזרים – התקני מחשב מיוחדים המותאמים באופן ספציפי לצרכיהם של משתמשים בעלי מגבלה אחת או מספר מגבלות כגון, עכברים ומקלדות מיוחדים, תוכנות מקריאות מסך וכד'.
 סביבה נגישה – מערכות הפעלה, תוכנות ואתרי האינטרנט הבנויים באופן שיתאים לצרכים המיוחדים.
קיומה והתקדמותה של הטכנולוגיה המסייעת הם אלה המאפשרים לציבור רחב יותר עצמאות, הצלחה והגשמת יכולות תוך השגת יעדים ברכישת השכלה, עבודה ותקשורת בין אישית.
הטכנולוגיה המסייעת מאפשרת:
1. תמיכה בתהליך רכישת האוריינות ובמימוש הפוטנציאל של בני האוכלוסיות המיוחדות.
2. פיצוי ותחליף ליכולות חסרות.
3. סיוע בתהליכי למידה.
 


מקורות:
אתר מיקרוסופט, אוחזר ב 20 לנובמבר 2010: http://www.microsoft.com/israel/enable/at/default.mspx

אתר נגישות ישראל, אוחזר ב 20 לנובמבר 2010:
http://clickit3.ort.org.il/apps/ww/page.aspx?ws=054e58f6-bf0b-41d3-ad7d-c1362d4d902c&page=20aabfea-9c64-4712-ae10-fd645378cfed&fol=cd9862d4-dbac-4883-8d06-38650e4a1a70
חצרוני, א' (2004). אוריינות וטכנולוגיה סיועית לילדים בעלי צרכים מיוחדים. סקריפט – אוריינות:חקר, עיון ומעש, גליון 7-8, עמ' 195-218, תשס"ד 2004.  אוחזר ב- 20 לנובמבר 2010, מתוך: http://www.scriptil.org/upload/hezroniabstract.pdf


 

 טכנולוגיה מסייעת - Assistive Technology
מונח המתייחס לתכנון לימודים ובדיקת הישגים. הטקסונומיה בנויה משש רמות: 1-ידע. 2-הבנה, 3-יישום, 4-ניתוח, 5-סינתזה, 6-הערכה. "ידע", היא הרמה הנמוכה ביותר בתהליך למידה והערכה ומבוססת בעיקר על זיכרון תלמיד, ואילו הערכה היא הרמה הגבוהה ביותר. טקסונומיה - הטקסונומיה של בלום
נתונים שלא מאפשרים לנו ביצוע לא לבצע ולא פעולה ו/או לא הבנה של תופעה.  ידע
ייצוג ידע הוא נושא העולה מתוך תחוםהפסיכולוגיה, מתוך תחום המדעים הקוגניטיביים ומתוך תחום הבינה המלאכותית. בתחום האינטיליגנציה המלאכותית, המטרה העיקרית היא ליצור שיטה שתאפשר לאצור את המידע האנושי בצורה שבה תוכנית מחשב תוכל לגשת אליו ולעבד אותו ובתחום הפסיכולוגיה המטרה הינה להבנות את התכנים בצורה ברורה אשר משרתת את תהליך הלמידה. ייצוג ידע
(Multiple Representations)
ייצוג מידע הוא משהו המייצג, מתאר, מסמל או מציג אובייקט או תהליך. ייצוגי מידע מרובים הם דרכים שונות להצגת אותו מידע באופנים שונים: טקסטואליים, ויזואליים, אודיטוריים או סנסואליים. למידה עם ייצוגי מידע מרובים מתאימה לסגנונות למידה שונים, מרחיבה את ההבנה אודות האובייקט או התהליך וממחישה רעיונות שקשה להבינן מקריאה בלבד, לדוגמא. טבלה למשל, עוזרת לארגן את המידע בצורה השוואתית הבוחנת קריטריונים שונים בתכונותיו של האובייקט הנלמד. 		ייצוגי מידע מרובים
שימוש בידע, מיומנות או שיטה במצב חדש. על לומד לשלוף מהזיכרון חוק או מושג שלמד כדי לפתור בעיה/משימה. יישום


מה זה? כאב ארגוני הוא בעיה שהארגון חווה אשר משפיעה על הביצועים שלו. הלמידה
הארגונית מתמקדת ב"כאבים" שמקורם בתפקוד העובדים ושללמידה אפקטיבית יש
השפעה עליהם.



דוגמה: ירידה במכירות, זמן טיפול ארוך מדי, תקלות רבות מדי במוצר, ריבוי
עבירות בטיחות...



מתי יתבצע? נברר אודות כאבים ארגוניים בתחילת התהליך – במסגרת האבחון של הפרוייקט
שנקראנו אליו או במסגרת איתור הצרכים ביחידות.



הדרך אל המטרה: זקקו את הכאב במדוייק. נסו
להבין מה כואב, מדוע זה מתרחש ואיפה זה פוגע עסקית.		 כאב ארגוני
תהליך גילוי  של הידע הרלוונטי מתוך הכמויות האדירות של הנתונים הקיימים , חיפוש  של מגמות , של קשרים ושל תבניות בעלות עניין  נקרא  " כריית נתונים "   Data  Mining . זוהי פעולה של חשיפת מידע , של ניבוי ושל מציאת קשרים סמויים מתוך מאגרי נתונים גדולים . תהליך זה נועד לחקור  ולנתח כמות גדולה של מידע באמצעים טכנולוגיים ככל שניתן על מנת לגלות דפוסים תקפים חדשים , שימושיים ובעלי משמעות .
בתהליך זה המחשב מחפש בנתונים קשרים חזקים ומובהקים ומציג אותם בפני המנתחים. בשלב הבא משתתפים אנשים מתחומים שונים  (סטטיסטיקאים, אנשי מחשבים, אנשי מקצוע בתחום הספציפי הנבדק), נותנים משמעויות לקשרים הללו, מסיקים מסקנות ומקבלים החלטות.

התהליך הנ"ל של "מתן משמעות" משלב את כוחות המחשב בעיבוד נתונים עם יכולות המוח והחשיבה האנושית.המידע הגולמי שבבסיסי הנתונים הרבים מעובד לידע בעל ערך ניהולי ושיווקי
חשוב לארגון.


       מידע                                                                                                 ידע 
בסיס נתונים (Data Base)               מציאת קשרים בין נתונים           מתן הסבר להקשרים שנמצאו,
מחסני נתונים (Data Warehouse)   דפוסים וחוקים .                       הסקת מסקנות,
                                                   תוכנות Data Mining              קבלת החלטות 
                                                                                                (כורי נתונים - Data miners)


 תהליך כריית נתונים - (  Data Mining ) 

השימוש בטכניקה של כריית מידע רלבנטית בכל מצב בו יש מאגר אדיר של נתונים , ומערכות ממוחשבות מחפשות בו דפוסים קבועים . המאפיין המשמעותי של המערכת היא  היכולת לנטר ולאתר מתוך מאגר רצף של פעולות או התנהגויות שחוזר על עצמו מספיק פעמים עד  שנוכל להגדירו כדפוס דומיננטי וללמוד  ממנו על ההתנהגות האנושית .
כריית המידע נסמכת על גילוי תבניות הנמצאות בנתונים , ולכן מאגר הנתונים שעליו נשען התהליך צריך להיות גדול דיו כדי שיכיל את התבניות מצד אחד , ומצד שני עליו להיות תצפיתי מספיק על מנת שניתן יהיה לחפש בו בזמן סביר .

מקורות מידע :

1)     בלמס,מ' ,  גינס-מימון ,א'  כריית נתונים  http://ci.haifa.ac.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%28data_mining%29  אוחזר בתאריך  6.11.2020

2)     הרשקוביץ ,א'   שימוש בכריית נתונים ברשת ללמידה על הלומד המקוון . http://internetbiu.a.wiki.co.il/index.php/%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A              אוחזר בתאריך  6.11.2010

3)     זילר ,ג' ( 2006) הערכת תהליכי למידה בעידן הלמידה המתוקשבת – האם סוף סוף קיימות עובדות מוצקות ? 

  http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1201    אוחזר בתאריך :  6.11.2010

4)     סלנט ,ע' (2001) כריית מידע .  http://www.amalnet.k12.il/mamba/article.asp?id=3900   אוחזר בתאריך : 6.11.2010

5)     ויקיפדיה – כריית מידע http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2

6)      אורט  מדעי המידע - http://mop.ort.org.il/km/scripts/inner.asp?pc=802595961

 

 כריית מידע/ נתונים
בנייה, מדידה, וניהול של כשירות מקצועית לעובד, ע"פ תפקידו. הכשירות המקצועית נמדדת באמצעות: הכשרה מקצועית בקורסים שונים, למידה ועדכניות מתמשכת, מבדקים תקופתיים וביצועים עסקיים.
כשירות מקצועית
מתודולוגיה הדרכתית מתוקשבת שמטרתה להקנות ידע ומיומנויות באמצעות למידה עצמית בתוכנת מחשב. לומדה




תהליך

המעודד צמיחה אישית ומודעות עצמית של המנהל ומעורר מוטיבציה לשינוי בדפוסים קיימים


ולהעלאת רף הביצועים של המנהל.התהליך הוא הדרגתי ומתבטא בשינויים בדפוסי תגובה

ופעולה ובמודעות מוגברת לתהליכים בלתי מודעים המתרחשים הן אצל המנהל והן בדינמיקות

בינו לבין הכפופים לו ובינו לאחרים בתוך הארגון ומחוצה לו. מטרת התהליך - תגבור

מיומנויות ניהול ומנהיגות לצורך שיפור האפקטיביות ארגונית.


תהליך הליווי מתאם לצרכים הייחודיים של כל מנהל ונעשה מיפוי של דרישות ארגוניות

איתן הוא נדרש להתמודד. (לקוח ממילון המונחים לעובדי הוראה, פסג"ה, קרית מוצקין) 		 ליווי וייעוץ למנהלים
(Screen Capture)
פעולה המאפשרת "ללכוד" את המתרחש במסך המחשב ולהעבירה כקובץ תמונה או כסרטון וידיאו. בעזרת לחיצה על המקש "Print Screen" ניתן להעלות לזיכרון המחשב תמונה המציגה את הנראה במסך ולהדביק אותה לאחד מיישומי האופיס. בעזרת תוכנות אחרות ניתן ללכוד פרקי זמן ארוכים של פעילות המחשב וליצור מהם סרטי וידיאו. 		לכידת מסך
למידה היא אירוע או תהליך ההפנמה של מידע בצורה המאפשרת הכללה והסקת מסקנות. הלמידה היא שינוי בלתי אמצעי בדרכי התנהגות או תהליך של שינוי קבוע יחסי בהתנהגות עקב התנסות.

המידע ייתכן שיגיע בדרך של ניסיון, הוראה או תצפית, ובדרך כלל ייועד להשגת מיומנות גבוהה יותר בביצוע מטלה מסוימת או לרכישת הבנה.

למידה יכולה להתרחש באופן מודע אך גם ללא כוונה של הלומד. ישנם דברים הנלמדים באופן מכוון אולם דברים רבים בחיי האדם נלמדים ללא הפעלת מנגנון למידה מכוון אלא כתוצאה מפעולה מנטלית אחרת הקשורה לידע או למיומנות הנרכשים.

מתוך ערך למידה בויקיפדיה הישראלית.

למידה
בעקבות הופעת ה web 2.0 התפתח מושג ה "למידה 2.0".
למידה 2.0 היא בבסיסה למידה שיתופית המתנהלת על ידי אינטראקציות לומד-לומד בד בבד עם לומד-מורה באמצעות דו-שיח ושיתוף פעולה.
בלמידה 2.0 כל אחד יכול להיות לומד אבל לכל אחד יש את הפוטנציאל להיות מורה.
הפרדיגמה הישנה של למידה כאשר הלומדים הם צרכנים פסיביים של ידע ומידע, משתנה ללמידה מבוססת רשת, שמתנהלת באמצעות אינטראקציות שונות והלומדים הם משתתפים אקטיביים ביצירת הידע והמידע ועל כן התהליך שוויוני ומשתף.
למידה 2.0 מתנהלת בעזרת הכלים של web 1.0 המספקים תכנים שנוצרו על ידי מנהלי האתרים, אולם התהליך מתבסס על הכלים של web 2.0 שמספקים בנוסף, פלטפורמה טכנולוגית ושיתוף של תכנים הנוצרים על ידי הגולשים עצמם.
הלמידה מתרחשת לא רק באמצעות מציאת מידע אלא גם על ידי תובנה של בחירת מנוע החיפוש המתאים, מיקוד מילות מפתח, וכן הערכת מקורות מידע המחייבת את הלומד לזהות מקורות מידע שונים ולתת את הדעת על תרומתם לתהליך הלמידה.
כך למשל, באמצעות הבלוג, מתאפשר ללומד להציג את יכולותיו בצורת פורטפוליו, לשפר את תוצריו ולעשות רפלקציה על תהליך הלמידה. בנוסף, מאפשר הבלוג ללומד לעקוב אחר התפתחות החשיבה שלו.
באמצעות הויקי מתנהלת אינטראקציה של כתיבה שיתופית המעודדת למידה יצירתית ומגבירה את תהליך הלמידה הקונסטרוקטיביסטית (שהיא התפיסה החינוכית ההבנייתית הרווחת היום).
הכלים החברתיים (כדוגמת אלה שהזכרתי) תומכים ביצירת קהילות "למידה אד הוק".התכנים נוצרים בשיתוף וכך נוצרת ספירלת ידע, המייצרת ידע חדש.
כך לימודים ברשת, מפסיקים להיות כלי לצריכת תוכן ועוברים להיות אמצעי ליצירת תוכן, שבו למידה היא דבר שמיוצר על ידי המשתתפים. הלמידה הופכת להיות לא רק דרך להגברת האוטונומיה של הלומד, אלא גם שמה דגש על תהליך פעיל של יצירה, תקשורת והשתתפות.

רשימת מקורות:

1. הרוגוזון, ע', (2007), החינוך הדיגיטלי – הלימודים של מחר. נענע 10.
אוחזר ב- 9.7.2009
http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=511067&sid=127

2. לומברדוזי, ק', (2009), חקר מידעני בעידן Learning 2.0. מס"ע, מופ"ת סובב עולם, מכון מופ"ת. אוחזר ב- 12.7.2009
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2253

3. מישר טל ח', טל אלחסיד ע', (2007), מטלה שיתופית בקורס אקדמי בסביבת ויקי. האוניברסיטה הפתוחה. אוחזר ב- 9.7.2009
http://www2.colman.ac.il/al_hagova/6/44.pdf

4. "תובנות" הניוזלטר של אינסייטס – ייעוץ ופיתוח עסקי, למידה 2.0, יולי 2008. אוחזר ב- 11.7.2009
http://www.insights.co.il/tovanot/july2008.html
5. Cobb, J, (2009), Learning 2.o for associations. Retrieved 11.7.2009.
http://www.tagoras.com/docs/Learning_20_for_Associations_v1.pdf

6. Downes, s,(2006), E-Learning 2.o at the E-Learning forum. Stephen's web. Retrieved 12.7.2009.
http://www.downes.ca/cgi-bin/page.cgi?post=33623

7. Lombardozzi c, (2009), Learning 2.0, learning Journal, thoughts on learning in organizations. Retrieved 12.7.2009.
http://learningjournal.wordpress.com/2009/01/18/learning-20/

למידה 2.0
למידה א-סינכרונית

למידה א- סינכרונית פירושה לימוד מרחוק ובזמן , למידה מרחוק מאפשרת שבירת גבולות הזמן והמקום כאשר האינטראקציה יכולה להיות בין הלומד לבין חומרי הלמידה או בין הלומד למורה וכמובן מאפשרת למידת עמיתים. חומר הלמידה מקושר ברמת היפרטקסט או לתמונה או לאתרי אינטרנט. התלמיד יכול לגשת לחומרי הלמידה מהמחשב בבית הספר או מביתו, וללמוד באופן עצמאי בכל שעות היממה, ללא תלות במורה. במסגרת זו ניתן לכלול גם את הפורום, המהווה מפגש לדיון א-סינכרוני.
יתרונות
למידה מכל זמן ומכל מקום - הלמידה מרחוק מעשירה את החוויה הלימודית, מקלה על הלומד ומאפשרת לו גמישות וחופש. הלמידה יכולה להתבצע מכל מחשב אישי . התלמיד אינו מחויב למערכת שעות שנקבעה ע"י סגל ההוראה או על ידי צורכיהם של תלמידים אחרים.
למידה מותאמת לקצב כל תלמיד – כאשר תלמיד יושב בכיתה עליו להתאים עצמו לקצב הכיתה. בלמידה מרחוק התלמיד יכול להתעכב על נקודות לא מובנות או לחילופין לדלג על חומר מובן. כל תלמיד לומד בקצב המתאים לו ולרמת הבנתו.
החומר הנלמד נשאר נגיש – אם נמנע מתלמיד להגיע לשיעור מסוים, הוא יצטרך למצוא דרך חלופית להשלמת החומר. בלמידה מרחוק החומר נשאר מקוון בכל עת וכל שעות היממה. בבעיה מסוימת ניתן לחזור למקור בו הוצג הנושא ולחזור על כל חלק מהקורס.
ניצול טכנולוגיות חדשות - בסיס למידה מרחוק הינו טכנולוגי, ולכן פשוט לשלב טכנולוגיות חדשות במסגרת לימודים כאלה.
יתרונות חברתיים - היתרונות החברתיים מציגים את למידה מרחוק ככלי המסייע לצמצום .תופעות אפליה ופערים חברתיים על-ידי הקניית אפשרות שוויון הזדמנויות בהשכלה
באמצעות הלמידה מרחוק ישנה אפשרות לצמצום הפערים הסוציו אקונומיים באמצעות השקעה טכנולוגית שהולכת ונעשית פחות יקרה
הגדלת היצע הלימודים - מרצה אחד יכול להעביר הרצאה למספר מוקדים, ובכך למספר תלמידים רב יותר כאשר כל תלמיד יושב בביתו ועובד מול מחשבו האישי.

חסרונות
הפרדה בין מורה לתלמיד - היעדר קרבה אנושית יכול ליצור תחושה של חוסר שייכות וחוסר אכפתיות. במצב זה לא הלומד אינו חשוף להבעות הפנים ולשפת הגוף של המרצה דבר שיכול לגרום לאי הבנה של הנושא הנלמד. אין אפשרות לשאול שאלות בזמן אמת ויש צורך בכתיבת דואר אלקטרוני והמתנה לקבלת התשובה . ברמת מורה אינו יכול לקבל משוב בזמן אמת . המשוב המתקבל עובר סינון זה או אחר.
הפרדה בין תלמידים – הלימוד המשותף אינו קיים שכן התלמידים מופרדים בזמן ובמרחק. למידה מרחוק מפחיתה את כמות המגע האנושי והאינטרקציה עם לומדים אחרים.
מוטיבציה למידה – למידה מרחוק מבוססת בעיקר על לימוד עצמי ולכן הלומד צריך להיות בעל מוטיבציית לימודים גבוהה.
בעיות טכנולוגיות - למידה מרחוק הינו נושא בעל דרישות טכנולוגיות גבוהות מאוד. מגבלות טכנולוגיות עשויות להאט את קצב הלמידה.

גרומן, תמי, (2006)
E-Learning מול שיטות לימוד מסורתיות - נטל או ייעול בחינוך אוחזר 28.7.09
http://www.articles.co.il/author/834
קו לחינוך פורטל החינוך של ישראל אוחזר 26.7.09
http://www.kav-lahinuch.co.il/?CategoryID=260&ArticleID=397
למידה מרחוק על למידה מרחוק אוחזר 27.7.09
http://vlib.eitan.ac.il/de1/pros.htm
למידה א-סינכרונית
למידה בה הלומד והמלמד מופרדים הן בזמן והן במקום, כלומר הלמידה היא עצמאית באמצעות מחשב ואינטרנט.
ההדרכה מופקדת באמצעות מחוללים וכלי פיתוח היוצרים תוצרים ללמידה עצמית.		 למידה א-סנכורנית
למידה מבוזרת היא ביטוי רחב יותר ל"למידה מרחוק".
למידה מבוזרת מרחיבה את מגוון אפשרויות הלמידה. החומר הנלמד אינו מרוכז כולו סביב אמצעי מסוים, כדוגמת לימוד פנים מול פנים או יישום לימוד זה או אחר, אלא מבוזר על-פני מספר אמצעים. למשל, קורס אשר עושה שימוש בלמידה מבוזרת עשוי להיות מורכב מהרצאות פנים מול פנים,הרצאות מוקלטות, מצגות וחומר מודפס. 		למידה מבוזרת
מתרחשת באמצעות ספרים ולוח בכיתה פרונטאלית. לפני כן, הלמידה נעשתה באמצעות חניכה כאשר בעל מקצוע (חייט, נגר וכו') היה מעביר את הידע לעובד שלו השוליה באמצעות חניכה. למידה מסורתית
(בלועזית online learning ) למידה המתבצעת באמצעות מחשב תוך שימוש מיידי של המידע המעודכן. למידה מקונת
נקראת גם למידה משולבת תקשוב ולמידה מעורבת. (blended learning)

נהוג לראות בה צורת למידה המשלבת 30-79% תקשוב (למידה מקוונת) והשאר מפגשים פנים אל פנים.
הפן המתוקשב כולל החלפת מידע, ניהול ידע והערכה דרך הרשת באופן א-סינכרוני, כגון פורום, בלוג ואתר קורס, או באופן סינכרוני , כדוגמת ועידת וידיאו, עבודה על לוח משותף וצ'אט.

למידה משולבת הינה תוצאה של תפיסה הרואה בלמידה תהליך מתמשך (long life learning) ולא אירוע חד-פעמי. הלומד נדרש לקחת חלק פעיל בתהליך שאינו מסתיים בכיתה. הלמידה המשולבת מאפשרת לנצל את היתרונות המאפיינים את הלמידה המסורתית כגון מפגש חברתי ומגע אנושי ישיר, יחד עם היתרונות שבלמידה המתוקשבת, שאינה מוגבלת למקום או לזמן מסוימים. בנוסף לאינטראקציות לומד- מורה , המאפיינת את הלמידה המסורתית, למידה משולבת מזמנת אינטראקציות מסוג נוסף: אינטראקציות לומד- לומד , בהן הלומדים מחליפים ביניהם מידע ויחד הם מבנים ידע חדש, ו אינטראקציות לומד- תוכן , בהן הלומד ממיין, מעריך, בוחר ומארגן את המידע בעצמו.
מגוון אמצעי ודרכי הלמידה מאפשר התאמת אופן העברת הקורס לסוג התכנים, מטרות הלמידה ולצרכי הלומד. לשם כך על המורה להכיר את אמצעי הטכנולוגיה השונים ואת הפוטנציאל הלימודי המאפיין כל אחד מהם.

בשנים האחרונות, בעולם ובארץ, מידת היישום של למידה משולבת הולכת וגדלה באופן מהיר ומשמעותי בעיקר במוסדות להשכלה גבוהה ובמגזר העסקי.

קהן מציע שמונה מימדים שיש לקחת בחשבון בתכנון סביבת למידה משולבת בארגונים:

מימד ארגוני: צוות הלוקח חלק בתכנון ההוראה. על הצוות להכיר את מוכנות הארגון, צרכי הלומדים, התשתיות ועוד.
מימד פדגוגי: שילוב בין תכנים, צרכי הלומד ומטרות הלמידה. התאמת השיטות למטרות.
מימד טכנולוגי: בהתאם לצורות ההוראה הנבחרות יש לקבוע תשתיות (כגון שרת או מערכת לניהול מידע) המתאימות לשיטות ולצרכים השונים.
מימד עיצוב הממשק: הממשק בין הלומד והעזרים. מימד זה מתייחס למידת היכולת של הלומד להשתמש באמצעים. נקודות שיש לקחת בחשבון במימד זה כוללות בין השאר את מבנה התכנים, יכולת הלומד לנווט באתר הקורס ואף מקש "עזרה".
מימד ההערכה: יש צורך ביכולת להעריך את יעילות תכנית הלימודים יחד עם הערכת ביצועי הלומד. לכל צורת הוראה, שיטות הערכה מתאימות.
מימד הניהול: הניהול מורכב יותר כאשר מיישמים מספר שיטות הוראה. מימד זה מתייחס בין השאר לניהול תשתיות, לוגיסטיקה, רישום הסטודנטים והודעות ללומדים.
מימד המשאבים: יש לוודא זמינות המשאבים ברשת ומחוצה לה. כמו כן, יש לנהל משאבים אלו. משאב יכול להיות מרכז תמיכה, מרצה זמין במייל, צ'אט וכדומה.
מימד אתי: היבטים אתיים שיש לקחת בחשבון כגון שוויון הזדמנויות ופלורליזם תרבותי.


מקורות עליהם התבססתי:

אורן, א' (2002). המורה העתידי בעידן של למידה משולבת תקשוב. מאמר שהוצג בכנס גולשים באינטרנט 4. אוחזר, 11 ביולי, 2009 http://golshim4.macam.ac.il/pdf/takzir54.pdf

מיודוסר, ד', נחמיאס ,ר' פורקוש א', טובין ד' (2003). חדשנות חינוכית בבתי-ספר משולבי תקשוב. דו"ח מחקר IEA-OECD . אונ' ת"א. נדלה ביולי 22, 2009
http://muse.tau.ac.il/ict/reportp1.doc

רוגב, ל', (א"ת). למידה מתוקשבת – סקירה . מתוך אתר של חברת Rotem4U. נדלה ביולי 22, 2009. http://www.rotem4u.co.il/?section=45&item=51

Allen, I. E. & Seaman, J. (2008). Staying the course: Online education in the United States. Sloan Consortium. Retrieved July 9, 2009



Bonk, C., Kim, K. & Zeng, T. (2008). Future directions of blended learning in the higher education and workplace learning settings, in Bonk, C. J. & Graham, C. R. (Eds.). Handbook of blended learning: Global perspectives, local designs (Electronic version). San Francisco, CA: Pfeiffer Publishing. Retrieved July 11, 2009


Kahn, B. (2005). Managing e-learning strategies (p. 200-202). (Electronic version). Retrieved July 11, 2009


Kurtz, G., Teeni, D., Mevarech, Z. & Neuthal, T. (2006). "The experience of implementing instructional technology in higher education", in M. Beaudoin (Ed.) Perspectives on higher education in the digital age, Nova Science Publishers

Singh, H. (2003). Building effective blended learning programs. Retrieved July 11, 2009		 למידה משולבת
למידה מתוקשבת היא למידה המתקיימת
באמצעות כל אמצעי מחשוב או מכשיר תקשורת
תוך הפרדה במקום ולעיתים גם בזמן בין הלומד למלמד
למידה מתוקשבת
למידה ניידת באמצעות הסלולר -(M-Learning)

למידה מרחוק באמצעות האינטרנט מתרחשת ללא גבולות מקום וזמן (Moore,1993,מתוך:טקסונומיה של למידה מרחוק). מחשבים נישאים ואלחוטיים, טלפונים סלולאריים ומחשבי כיס (מחשבי כף היד, (PALM מצוידים בטכנולוגיות המאפשרות תקשורת מילולית וקולית, צילום סטילס ווידאו, העברת מידע ומשוב מיידי. כלים אלה יצרו את התשתית ללמידה ניידת -M-Learning "Mobile Learning".
ניידות הכלים התקשורתיים מאפשרת ללומד נגישות מיידית, כמעט מכל מקום לחומרי למידה שונים וזמינים. הוא יכול להוריד podcasts של חומר הדרכה רלוונטי יחד עם הרצאות אודיו ווידאו. התוכן המשותף יוצר משוב מיידי, הערות ועזרה בקרב קהילת הלומדים. המורה עוקב בזמן אמת אחר התלמידים וקשייהם בלמידה, האינטראקציה עמם משפרת את הלמידה. הכלי הנישא מאפשר ללומד לפרוץ את גבולות הכיתה, ליצור קשר עם עמיתים ולתמוך בסביבות למידה שיתופיות, הוא נמצא תמיד במרכז הלמידה. התקשורת והלמידה יכולים להתקיים בדרך סינכרונית או א-סינכרונית.

אפשרויות שימוש בלמידה ניידת(M-Learning):

  • .סטודנטים בזמן נסיעה - מערכי שיעור
  • .עובדים שצריכים לעבור הדרכות שונות
  • .הדרכות בצבא
  • .הדרכות במוזיאונים
  • .מדריכי תיירות
  • .בחנים ממוחשבים




סרטים





מקורות

1) ארתיכאל,ג',(2004), באמצעות מכשיר סלולארי e-learning :e-learning חידושים בתחום, ירחון e-learning newsletter , 'גליון מס'6 , אוחזר ב 9 אוגוסט 2009 מתוך :
http://www.e-learning.co.il/nl_0704_1.htm

2) אתר צפונט ,(ללא תאריך), אוחזר ב 5 אוגוסט 2009 מתוך :
www.tzafonet.org.il/forums/UploadFiles/724-45933170.doc

3) ד"ר ביאעה ,נ', ד"ר דאהר,ו',(2008), למידת מתמטיקה דרך פעילויות בסביבת טלפון סלולארי, אקדמיית אלקאסמי - מכללה אקדמית לחינוך – באקה אלגרבייה ,מכון מופ"ת,כנס גולשים באינטרנט7: טכנולוגיה בחינוך – מהות או מעטפת?", אוחזר ב 1 אוגוסט 2009 מתוך :
http://golshim.macam.ac.il/golshim7/Documents/presentation/p1m1l1-presnt.pdf

4) דר' וולף,א',גת,ק', גדעון זילר,ש', הלפרין,ש',(2009), תרבות הלמידה שלנו, הכנס השנתי ה- 16 , הדרכה ולמידה בארגונים בישראל, 16-17 ביוני 2009, אוחזר ב 1 אוגוסט 2009 מתוך :
http://www.hrisrael.co.il/vault/New-Tech/Kenes_Tarbut_JA_160609_v1.pdf

5) יענקל,(2009), דווקא אפשר להגיד לא ליוזמה כזאת, "בלוג חינוכי למידה,אינטרנט... ומה שביניהם ", אוחזר ב 11 אוגוסט 2009 מתוך :
http://interlearn.blogspot.com/2009/02/blog-post_17.html

6) ירושלמי,מ', בוצר,ג',גנוסר,ש',(2008),למידה בעזרת טכנולוגיה ניידת: חקר מקרה עם סטודנטים להוראת מתמטיקה ,אוניברסיטה פתוחה ישראל ,כנס צייס 2008, אוחזר ב 5 אוגוסט 2009 מתוך :

http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2008/evening/3_2.pdf

7) לירן,מ',(ללא תאריך), טקסונומיה של למידה מרחוק- הגדרות, תפישות, מודלים,תקשוב דרום , אוחזר ב 9 אוגוסט 2009 מתוך :
http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/michalli/TAXONOMY.HTM

8) למידה מרחוק Wiki: E-learning,(ללא תאריך) , אתר wepedia , אוחזר ב 5 אוגוסט 2009 מתוך :
http://wapedia.mobi/he/E-learning

9) Gafni, R',(2009), Quality of PDA-based M-Learning Information Systemsm, The Open University of Israel ,ch@is 2009, Retrieved AUGUST 5, 2009 from
http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2009/morning/3_1.ppt

0)m-learning?,( ללא תאריך ) , Retrieved AUGUST 5 2009 from

http://www.m-learning.org/
11) Upadhyay, S', Upadhyay, N',(2007, Mobile Language Class: Language Learning through Mobile Gaming India, Retrieved AUGUST 5 2009 from:

http://www.itdl.org/Journal/Sep_07/article03.htm
למידה ניידת באמצעות הסלולר -(M-Learning)
למידה בה הלומד והמלמד מופרדים במיקומם הפיזי אך לומדים יחדיו באותו הזמן.
ההדרכה מתקיימת באמצעות תוכנת "כיתה וירטואלית"
למידה סנכרונית
למידה/הערכה שיתופית
למידה זו מתרחשת כאשר ישנה אינטראקציה בין מספר לומדים, אינטראקציה זו צריכה ליצור בסופה תהליך לימודי, ולהציג תוצר לימודי, בשונה משיתוף פעולה חברתי.
שימוש מקובל בלמידה זו הוא למידה בסיגנון "תצרף", או "ג'קסו", כאשר הלומדים מחולקים לקבוצות, כל קבוצה עוסקת בתת נושא אותו עליה להעביר לכלל הקבוצה. שורשיה של למידה שיתופית עתיקים מאוד וניתן לראותם בימי התלמוד שם למדו בצורה זו את סידרי המשנה.
כיום למידה שיתופית יכולה להתבצע בכלים החדשים של למידה מתוקשבת בטכנולוגית WEB 2.0. בעזרת טכנולוגיית הויקי ניתן ליצור אינטראקציה בין קבוצות לומדים ולהגיע לתוצר למידה טוב יותר ע"י למידת עמיתים.
טכנולוגית הויקי יוצרת גם הערכה שיתופית, ע"פ הערכה זו כל אחד מהלומדים יכול לתקן ולשנות ערך של חבר אחר בצוות. זהו תהליך למידה שמשולבת בו הערכה שיתופית היוצרת תוצר לימודי טוב יותר.
האדם הוא יצור חברתי ולכן הוא זקוק לתמיכה חברתית המתקבלת בתהליך ההערכה השיתופית ובו קיים גם הלימוד בחברותה, התורם ליצירת ערך טוב יותר בסופו של דבר.
כל חברה זקוקה לנורמות חברתיות, הלמידה בדרך זו ע"י יצירת הערכה הדדית צריכה להתבצע בנורמות חברתיות ידועות וברורות לכל חברי הקבוצה.
מקורות:
בן-צבי ,ד' , קונג'ה , מ‘,( 2008), כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2008, למידה שיתופית בסביבת ויקי בחינוך הגבוה , המגמה לטכנולוגיות מתקדמות בחינוך אוניברסיטת חיפה . אוחזר 25.7.09
http://telem.openu.ac.il/hp_files/chais/08/site.html#13

ויקיפדיה , למידה שיתופית. אוחזר 25.7.09
http://he.wikipedia.org/wiki/למידה_שיתופית

Charting the Course and Tapping the Community: The EDUCAUSE Top Teaching and Learning Challenges 2009:
עלון דגים, למידה שיתופית, מרכז המחקר לשילוב טכנולוגיות בהוראה ע"ש צ'ייס. אוחזר 24.7.09
http://www.openu.ac.il/research_center/dagim/#lemida1
למידה שיתופית

למידה שיתופית
אמר רבי חמא בר חנינא: "אין סכין מתחדדת אלא בירך של חברתה" (מדרש רבה, בראשית פרשה סט פסקה ב').
הלימוד בחברותא מביא את חברי הקבוצה לידי מוטיבציה אישית וקבוצתית, הוא מניע ודוחף את המשתתפים להשתדל יותר ולהתעמק במחשבותיהם. החשיבה ההדדית מפרה את הלומד היצירתי ומייעלת אותו (גוטליב, 2000).

מקורות הלמידה השיתופית (הלא מקוונת) התקיימה בכל התרבויות, החל מתרבותנו אנו, בתקופת התלמוד ועד התרבות היפנית שתפסה את הכיתה כמייצגת קהילה שלמה.
בימינו, זמינותה של הטכנולוגיה ושינוי מעמד הלומד ש"נולד עם העכבר" מזמנת אפשרויות חדשות בלמידה השיתופית שאינה כבר מחייבת נוכחות פיזית במקום אחד.
כיום, בעידן טכנולוגיות המידע, נוצר תהליך מעבר "מהגישה המשמרת את צורתו ואפיונו של החינוך ועד הגישה המעצבת לפיה הטכנולוגיה היא מנוף משמעותי לשינוי פני החינוך" (סלומון, 2000).

פלטפורמת האינטרנט מאפשרת גישה חופשית למקורות מידע כמעט בלתי מוגבלים.

סביבת למידה שיתופית מתבססת על שלושה רבדים: הרובד הקוגניטיבי, הרובד החברתי והרובד ההוראתי. כאשר מתקיימת אינטראקציה בין שלושת הרבדים, מתקיימת למידה משמעותית. המורה מעצב את הפעילות המקוונת, מנהל ומארגן את הפעילות המתוקשבת בזמן אמת ואחראי לתוכן. המורה המקוון (E-moderator) הינו בעל יכולות נרחבות מהמורה הפרונטאלי (סלומון, 2000).

למידה שיתופית מקוונת מתמקדת בלמידה באמצעות למידה א-סינכרונית - עבודה משותפת במקומות ובזמנים שונים (דואר אלקטרוני וקבוצות דיון) וסינכרונית - עבודה משותפת במקומות שונים ובזמן נתון (שיחות ועידה והמסר המהיר).

תהליך הלמידה הינו אקטיבי. כל אחד מהמשתתפים רשאי לשנות, למחוק ולערוך טקסטים של חברים לקבוצת הלימוד. התלמיד תורם מהאינטליגנציה והחשיבה שלו ובכך נוצרת אינטראקטיביות בתוך הקבוצה שיוצרת ידע חדש. הלמידה נוצרת תוך הבניית ידע ואחריות הלומד על הידע. בקורסים מתוקשבים נעשות בניית ורכישת הידע תוך כדי עבודה שיתופית של הלומדים.

אוניברסיטאות מרחבי העולם, הקימו מאגר ידע שיתופי של הספריות האקדמאיות.
הסטודנטים, עובדים על נושא משותף, תוך מעקב של המנחה אחר פעילות כל סטודנט.
טכנולוגיות ה- WEB 2 בחינוך המתוקשב מאפשרות יצירת קהילות חינוכיות שהן לא רק קבוצות דיון ופורומים, אלא קהילות תוכן (קהילות עניין משותפות).


חברות וארגונים אמצו את עקרונות הלמידה השיתופית ופיתחו יישומים של מאגרי מידע מובנים כמו (Twiki (Structured Wiki ומאגרי מידע פנים ארגוניים לקידום הארגון ולהפקת לקחים כתוצאה מפעילות הלמידה המשותפת של העובדים.




התבססתי על המקורות הבאים:


1. סלומון, ג. (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע. חיפה ותל-אביב: אוניברסיטת חיפה וזמורה ביתן.

2. רותם, א. ופלד, י. (2008). לקראת בית ספר מקוון. תל-אביב: מופ"ת.

3. גוטליב, א. (2000). חשיבה ולימוד בצוותא, נדלה 20 ביולי 2009. מתוך:

http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/sde_chem/gotlib-1.htm

4. גולסט, ש. (מרץ 2004). למידה שיתופית נתמכת מחשב. נדלה 20 ביולי 2009. מתוך:

http://school.sapir.ac.il/h_school/hstik/hstikp/shem/collab/cscl/cscl-col.htm>




למידה שיתופית
ׁׁׁ(Collaborative Learning)
מכלול של תהליכי למידה בו מעורבת קבוצה קטנה של לומדים – שני לומדים או יותר, העובדים תוך שיתוף פעולה להשגת מטרות הקבוצה ויצירת משותפת של תוצרים. במהלך פעילותה מייצרת הקבוצה גוף ידע ותובנות השונים מאלה שעשוי לייצר לומד יחיד במהלך הלמידה. לצד השיתופיות והשוויוניות בקבוצה, נשמרת האחריות האישית של כל לומד ומחויבותו לקידומה של הקבוצה. בנוסף ללימוד תחום התוכן, תורמת הלמידה השיתופית בהקניית מיומנויות נדרשות בעולם העבודה כמו: עבודה בצוות לצורך פתרון בעיות, הבעת עמדה בדיון, הצגת נימוקים, קבלת דברי האחר וכדומה		 למידה שיתופית
גישה חינוכית שמטרתה פיתוח לומד עצמאי שאינו תלוי במורה או בחומר הלימוד. בגישה זו מתנסים התלמידים בדרך בה עובדים בתחום המחקר: בפני התלמידים מוצבת בעיה או אתגר בו טרם נתקלו והם מתבקשים לנסות למצוא פתרונות או מידע בנושא. הדגש הוא לאו דווקא על מציאת הפתרון כלשהו או על הפתרון הנכון, אלא על הדרך: העלאת רעיונות והשערות, ניסויים, תצפיות, הסקת מסקנות, חיפוש מקורות מידע, עבודה בקבוצה וכדומה, גישה זו דומה ללימוד בחברותא שמקובל ביהדות, עם התאמות לצרכי הלמידה העכשוויים. למידת חקר
למידת עמיתים היא למידה המתרחשת בקבוצה של לומדים אשר מתאגדים סביב נושא משותף כדי לשפר את תפקודם המקצועי. למידת עמיתים מבוססת על למידה מעמיתים ועם עמיתים, מאפשרת החלפת ידע, רעיונות והתנסויות. הדגש הוא על תהליך הלמידה תוך מתן תמיכה רגשית האחד לשני.

התפיסה החינוכית הרווחת כעת הינה הגישה הקונסטרוקטיביסטית. גישה זו מציעה הסבר למהות הידע או האופן בו בני האדם לומדים. למידה אינה תהליך פסיבי, אלא תהליך בו הלומדים בונים את הבנתם מתוך ידע המצוי אצלם. הלמידה מתבצעת תוך כדי תהליך של עשייה, בדרך של הבניית ידע ואחריותו של הלומד על הידע. תהליך של הפיכת מידע לידע הופך למשמעותי יותר כאשר הלומד – לבד ובחברותא נותן משמעות לדברים, פעיל ומבנה את פרטי המידע ברשת של קשרים.

מאפייני הלמידה בקבוצות עמיתים:

1. שוויונות - הקבוצה לומדת ללא סמכות חיצונית, וקיים שוויון בין החברים בה.

2. רלוונטיות - הלמידה סובבת סביב בעיות המעסיקות את הלומדים.

3. דיאלוג - הלמידה מאפשרת לקיים דיאלוג פתוח בין המשתתפים ולהעלות קשיים ללא חשש, והיא עוזרת ללומדים לתרגם למילים את מחשבותיהם, את רגשותיהם ואת דעותיהם ביחס לנלמד.

4. הדדיות ואחריות - כל אחד מהמשתתפים תורם ונתרם, מחויב לקבוצה וללמידה לשם השגת מטרתה של הקבוצה.

יתרונות בלמידת עמיתים:

• יכולת יצירת למידה משמעותית העונה על הצרכים האמיתיים של המשתתפים.

• ההתנסות בקבוצה מדרבנת לעשייה ונותנת כוח להעז ולנסות.

• הקבוצה משמשת קבוצת תמיכה שאפשר להעלות בה קשיים בלי חשש.

• הלומדים אקטיביים יותר בלמידה, מעורבים יותר בתהליך ומרגישים מחויבות גדולה לקבוצה וללמידה.

קשיים בלמידת עמיתים:

• חוסר התמדה.

• חוסר הידברות בין חברי הקבוצה בגלל תהליכים בין-אישיים בעייתיים.

• אי-התמקדות בנושא או קושי בהגדרת הנושא.





מקורות:

1. חנני, ל. וקפלן, ח. (2003). קהילה לומדת חוקרת. מתוך אתר ספירלה- מתחדשים בחינוך.

אוחזר 15 ביוני 2009

http://www.amalnet.k12.il/sites/hadshanut/articles/had00027.asp



2. סלומון, ג. (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע. חיפה ותל-אביב- אוניברסיטת חיפה וזמורה ביתן. עמודים 51-65





3. שרן, ש. ושי, ד. (2003). "למידה ביחד". מתוך אתר ספירלה – מתחדשים בחינוך. אוחזר 16 ביוני 2009.

http://www.amalnet.k12.il/sites/hadshanut/articles/had00103.asp



4. Longaretti L., Godinho S., Parr G. & Wilson J. Rethinking Peer Teaching, The University of Melbourne. Retrieved July, 2009.

http://www.aare.edu.au/02pap/lon02122.htm







למידת עמיתים
שיטות חשיבה שמטרתן לארגן את מהלכי החשיבה ולעשותם ליעילים יותר. בין מארגני החשיבה השונים כדאי להזכיר את "המארגנים הגרפיים" – ייצוגים גרפיים (על נייר) של מהלכי חשיבה כגון טבלאות של בעד ונגד, השוואה והנגדה, חלקים ושלם, המצאת אפשרויות ועוד. (ראו, מיזוג החשיבה בלמידה, מכון ברנקו וייס, 2001). מארגני חשיבה
מדד לעקביות בציונים (בין מעריכים שוני באמצעות אותו הכלי), מדד של תרומת השגיאות האקראיות לשונות בציון הנצפה ומדד להדירות.
קיימות דרגות שונות של מהימנות, הנקבעות בהתאם לכלי שמוערך ולמטרות.		 מהימנות

אחת מן הבעיות בפניה עומדים אנשי חינוך באשר הם היא יצירת מוטיבציה אצל הלומדים. הבנה עמוקה של הגורמים המעוררים מוטיבציה אצל הלומד ושילובם במערך השיעור הנה כלי בעל ערך רב. המודל כפי שנוסך על ידי החוקר ג'ון קלר (Keller, 2000) משלב בתוכו את הגורמים המוטיבציוניים השונים לכדי תבנית פשוטה וישימה בכל מערך לימודי באשר הוא.



המודל מורכב מארבעת המילים הבאות:



Attention, Relevance,Confidence and Satisfaction

כל מערך לימודי אשר יקיים את ארבעת הקטגוריות האמורות יביא לכדי אופטימיזציה של יסוד המוטיבציה ללמידה.




  • A ריכוז / תשומת לב: על השיעור / פעילות לרכוש את תשומת הלב של הלומד. על מנת להשיג את תשומת הלב ניתן להשתמש במגוון אסטרטגיות. הצורה הפשוטה ביותר תהיה על ידי שימוש באמצעים קוליים או ויזואליים בולטים. אפשרות נוספת תהיה לעורר את סקרנותם של הלומדים על ידי הצגת בעיות מאתגרות. לבסוף, גיוון בתכנים ובאסטרטגיות ייתרום אף הוא לשימור רמת הריכוז והעניין של הלומד.
  • R רלוונטיות: על התכנים הלימודיים להיות רלוונטיים ובעלי ערך ללומד. הרלוונטיות מושגת על ידי חיבור בין סגנון הלמידה הייחודי ללומד ומערך השיעור עם מטרת הלמידה. הלומד צריך לחוש בקשר בין מטרותיו בלמידה לבין תהליך הלמידה עצמו. אמצעי נוסף הוא חיבור התכנים והאסטרטגיות לניסיון ומצב החיים העכשווי של הלומד.
  • C ביטחון: ביטחון עצמי אצל הלומד נוצר מתוך התחושה שהוא צפוי להצליח בתהליך הלימודי. תחושת הצלחה זו מקורה ראשית בבהירות באשר למטרות הלמידה והדרכים בעזרתן ניתן להשיג מטרות אלו. בנוסף על הלומד להיות מסוגל לזקוף את ההצלחה בלמידה לטובת תכונותיו הוא ולא גורמים חיצוניים.
  • S סיפוק: על מנת לשמר את המוטיבציה לאורך זמן חייב להיות יסוד משמעותי של סיפוק אצל הלומד. הסיפוק נוצר בשני מישורים שונים: ראשית, על ידי משוב חיובי והכרה בהישגיו ויכולותיו של הלומד. שנית, הלומד צריך לחוש כי השקיע מאמץ הולם ביחס להישגיו וכי נהגו בו בצורה הוגנת.

האפשרות הטמונה בלמידה מתוקשבת, לפנות באופן אינדיווידואלי אל לומדים שונים, מאפשרת ישום יעל ואופטימאלי של המודל.

מקורות:



Keller, J. M. (2000). How to integrate learner motivation planning into  lesson planning: The ARCS model approach.


 Paper presented at VII Semanario, Santiago, Cuba, February, 2000.


http://mailer.fsu.edu/~jkeller/Articles/Keller%202000%20ARCS%20Lesson%20Planning.pdf


retrieved: 27/11/10

http://www.arcsmodel.com/home.htm

 מודל ARCS
מומחה תוכן – Content Expert

תפקיד הטומן בתוכו יכולות רבות ומפותחות, המומחה, הינו אדם בעל כישורי
כתיבה מיוחדים המאפשרים לו לכתוב בצורה תמציתית ,אפקטיבית, מספקת וחסכונית אך יחד עם זאת בהירה ומובנת. התפקיד דורש שליטה בשפה בה הוא כותב על בוריה .
בעל גישה וזמינות למחשב, שליטה במיומנויות חיפוש, ארגון, תמצות, סינון ,עיבוד המידע והצגת הנושא בצורה המיטבית ביותר במדיות השונות.
יתרון למומחה, אם הוא בעל האוטוריטות המקצועיות בכל נושא תחת אחריותו. בעל יכולות איתור וזיהוי צורכי השוק תוך הנעת המשתמשים. מיומנויות שיווק ומוטיבציה גבוהה יכולות לסייע למומחה התוכן בשיווק תכנים והטמעתם בקרב קהל המשתמשים תוך זיהוי הצלחות או כישלונות. יכולות ההקשבה וקבלת משוב כמעט בכל עת.
אדם אכפתי בעל יחסי אנוש טובים, אדיב ,איש שירות וגורם מסייע בין ניהול הקהילה לבין תפקידו כאחראי על ניהולו ופיתוחו של איזור תוכן מוגדר.

ניתן לפצל את תפקיד מומחה התוכן לשניים :
- מומחה תוכני : אוטוריטור בתחום הנבחר.
- מומחה מזין טכני:מזין את התכנים ושולט בכל המיומנויות שהוזכרו בעל הגישה הפיזית והרגשית למחשב .

לסיכום
תפקיד מומחה – מומחיותו היא שילוב הכולל בתוכו שליטה בשלושה מרכיבים הבאים:
בתחום הטכני – שליטה והכרה בתחום ניהול ידע .
בתחום התוכני- כתיבה, זיהוי צרכי המשתמשים , שיווק ותכנון.
בתמיכה – מתן תמיכה אנושית.
חשוב לציין מומחה התוכן אינו עובד לבד, הארגון צריך ללוות לתמוך ולתגמל בהתאם את המומחה על מנת לשמור על המוטיבציה והרצון שלו להצלחתו בתפקיד והצלחת הארגון כולו.

מקורות
1. ברקוביץ נ' אני אתה ומקור המידע.... מגזין ירחון 2Know-KM איחזור 20.7.09
http://www.kmrom.com/Site/Articles/ViewArticle.aspx?ArticleID=607&P=59

2. סטון נ' (2007 ) מומחה תוכן – תפקיד קריטי בהצלחת ניהול הידע מתוך מגזין ירחון 2Know-KM איחזור 20.7.09
http://www.kmrom.com/Site/Articles/ViewArticle.aspx?ArticleID=1034&P=59
מומחה תוכן

'מַחְוָן' הריבוי 'מַחְוָנים'. בכתיב ללא ניקוד 'מחוון'. משמעות השורש חו"י היא להגיד, להודיע (לחוות דעה בתנ"ך) בלועזית אינדיקטור, כלי או תדריך צינון שבו מאורגנים קריטריונים המשמשים להערכת ביצועי תלמידים במטלות פתוחות. המחוון הוא סדרה של קווים מנחים למתן ציון לצורך הערכת עבודות של תלמידים. המחוון כולל קריטריונים, שהם התנאים שכל מבצע חייב לעמוד בהם כדי להצליח. המחוון מבוסס על תקנים שנועדו לציין באיזו רמה יש לעמוד בקריטריונים. הוא כולל , בדרך-כלל, מדרג של נקודות שכל תלמיד יכול לקבל לפי איכות הביצוע שלו. נקודות אלה מכונות נקודות קבע (benchmarks). כל נקודת קבע מתוארת במחוון, ולעיתים מצוינים גם אינדיקטורים המהווים ראיות להשגתה.




הקריטריונים הנם המאפיינים שעל פיהם מנתחים את העבודה ומעריכים אותה.



מיון הקריטריונים ע"פ נושאים – כל נושא הוא ממד. הממדים מהווים את הצירים המרכזיים לניתוח העבודה ולהערכתה.




 בהתאם לתפיסת עולם קונסטרוקטיביסיטית –חברתית, המאפשרת שימוש חדשני בתקשוב לכל מימד הוגדרו שלוש רמות ביצוע. רמות הביצוע מתארות את איכותה של העבודה וקובעות את דירוגה עפ"י קריטריון נתון. ככל שיעדי ההערכה מוגדרים יותר, כן הממדים והקריטריונים להערכת הביצוע ברורים יותר. (לדוגמא: תחילת הדרך, אמצע הדרך והשיג את היעד).




האפיון הגבוה מתאר הוראה שבה המורה פועל על פי עיקרי הגישה הקונסטרוקטיביסיטית –חברתית ומנצל את הערך המוסף שבטכנולוגיה לטובת הפדגוגיה.



האפיון הבינוני מתאר הוראה, שבה קיים ניסיון לנצל את הערך המוסף של הטכנולוגיה לפדגוגיה, אך הפעילויות אינן מעידות על שינוי מהותי בהוראה.



האפיון הנמוך מתאר הוראה המשתמשת בטכנולוגיה ככלי התומך בשיטות הוראה ובדרכי הערכה מסורתיות.




לפיכך המחוון:




·         מתרגם חזון ומטרות כוללות ועמומות ליעדים אופרטיביים ברורים בני השגה.



·         מפרק כל יעד לרמות ביצוע כבסיס להתקדמות אפשרית ממצב קיים למצב רצוי.



·         מנסח כל רמת ביצוע במונחים התנהגותיים ומוסכמים הברורים למתכנן, למבצע ולמעריך.



·         משקף התקדמות גם במונחים כמותיים וגם במונחים איכותיים.



·         יוצר בסיס למיקוד מטרות ויעדים במסגרת לוח זמנים מוגדר.



·         מתאר ומאפיין ולא שופט – יוצר לגיטימציה להתקדמות מכל מצב.



·         מאפשר דיאלוג בין מורה ללומד, ובין לומדים לבין עצמם.




התלקיט – כלי הערכה התומך בהוראה ומקדם למידה, אמדור ל., מט"ח, 1999.



עע"פ מפגש בנושא מחוונים, אורנה פומרנץ, מח' הערכה, מט"ח)



בירנבוים, מ' (1997). חלופות בהערכת הישגים. תל-אביב: רמות.



שפרירי, נ', בוזו, ע' (1998). הלמידה כפעילות רפלקטיבית: זיקות בין תפיסת הלמידה לבין תפיסת



ההערכה החלופית. בתוך: מ' זילברשטיין, מ' בן-פרץ, ש' זיו (עורכים), רפלקציה בהוראה (עמ' 245)








Wiggins, G.P. (1998). Educative assessment: Designing assessments to inform and improve
student performance. San Francisco: Jossey-Bass Inc.

 מחוון
(Metacognition)
הידע והמודעות של הפרט על התהליכים הקוגניטיביים של עצמו, היכולת לכוונם ולפקח עליהם באופן פעיל (Flavell, 1987).		 מטאקוגניציה
פעילות, מוטורית או קוגניטיבית,הנדרשת מהלומד לשם ביצוע תפקידו. בעלת דרישות ביצוע מיוחדות כגון, מהירות, דיוק או קואורדינציה .
מיומנות
אדם מבין כאשר הוא יכול להסביר תופעה, נתונים או רעיון, לפרש, ליישם, לראות עניין מכמה נקודות מבט, לגלות אמפתיה לעמדות אחרות, להכיר את עצמו (ראו, וויגינס ומקטאי, לבנות הבנות, מכון ברנקו וייס, 2002). ממדי ההבנה
הכוונה לפני האפליקציה, בין אם מדובר במערכת כלשהי, לומדה או מצגת. אלו למעשה החלקים באפליקציה איתם בא המשתמש במגע - כל מה שמופיע על המסך. ממשק משתמש
הכוונה לפני האפליקציה, בין אם מדובר במערכת כלשהי, לומדה או מצגת. ממשק משתמש

מנוע חיפוש היא מערכת אחזור מידע, המעוצבת כדי לאתר מידע דיגיטלי (קבצים או תוכן) המאוחסן במערכת המחשב.  צורת החיפוש הנפוצה והגלויה ביותר כיום היא מנועי חיפוש אינטרנטיים.


מנוע חיפוש מנגיש מידע למחפש, עוזר לצמצם את הזמן הנדרש כדי למצוא מידע, ועוזר להתגבר על הצפת המידע הקיימת כיום במדיה הדיגיטלית. עקרון הפעולה הבסיסי של מנוע חיפוש הוא שהלקוח ממלא שאילתא המציגה את המידע הנחוץ לו ושולח אותה לשרת, השרת מקבל את השאילתא ומפעיל יישום לביצוע הפעולה, תוך הפעלת אלגוריתמים שנועדו לסנן את התוצאות כך שיהיו רק בנושא שהלקוח מחפש. לסיום פעולתו מציג השרת את התשובה בפני המשתמש, בדרך כלל ברשימה.


מרכיבי מנוע החיפוש


מנוע חיפוש מודרני יורכב בדרך כלל משלשה חלקים:


ספיידר - רכיב שמאתר את הקבצים, הנמצאים במחשב האישי או במרחב האינטרנט ומחלץ את תוכנם


מנוע אינדקס - רכיב שמפרק את תכני המסמכים ויוצר מהם אינדקס לפי מילים


מנוע איחזור - רכיב שמקבל שאילתא מהמשתמש, מאתר את התוצאות, ומאחזר קטעי מידע למשתמש


מנועי החיפוש נבדלים ומשתנים אחד מהשני בכל אחד מהרכיבים הללו. באלגוריתם של איתור הקבצים, בניית האינדקס (מיפתוח), ואיחזור הנתונים.


בשלב של איחזור המידע, יש מנועי חיפוש שמאחזרים תצוגה מקדימה של שורה או מספר שורות לכל תוצאה שהם מוצאים, ויש כאלו שמאחזרים שמות של קבצים או אתרים, שבהם נמצא התוכן, ללא כל תצוגה מקדימה. בדרך כלל השלב הראשון של איתור הקבצים ויצירת האינדקס נעלמים מעיני המשתמש, שמקבל רק את החלק של איחזור המידע.


מנועי חיפוש אינטרנטים


באינטרנט קיימים סוגים שונים של מנועי חיפוש. לצד מנועי החיפוש הכללים ישנם מנועי חיפוש בעלי התמחות מיוחדת. מנועי החיפוש האינטרנטים שואפים להנגיש את החיפוש באמצעות ממשק ידידותי ביחד עם שליפת התוצאות המקוות ביותר מצד המחפש. בצד חיפוש טקסטואלי יש למנועי חיפוש אלו יכולת לחפש תמונות, וליאהו קיימת אף חיפוש קטעי וידאו וניגונם מתוך מסך החיפוש. כיום אפשרות גישה למנועי חיפוש באינטרנט משולבת בדפדפנים האינטרנט, ואין צורך לגלוש לאתר כדי להפעיל את החיפוש. לעתים בדפדפנים משולבת אפשרות של חיפוש בהצבעה על מילה, ולחיצה על תפריט של עכבר ימני.


אין מנועי החיפוש האינטרנטיים ממפתחים (ממיינים) את האתרים בצורה שווה, דפים חדשים עלולים להיות לא ממופתחים לתקופה של חודשים, ואין מנוע חיפוש אשר ממפתח יותר מכ-16% של הרשת.


בגלל שהמנועים מאתרים דפים חדשים דרך מעקב אחר קישורים, הם נוטים יותר למצוא ולמפתח  דפים ש יש יותר קישורים אליהם. מנועי החיפוש יכולים גם להשתמש בטכניקות שונות לבחירת אילו דפים לאינדקס. לפיכך, המנועים בדרך כלל ממפתחים מדגם מוטה של האינטרנט. לא רק זאת, אלא שטכניקות חיפוש חדשות נוספות מטות את הנגישות של מידע באינטרנט.


מקורות


מנוע חיפוש (2010). ויקיפידיה. אוחזר ב-02 בינואר, 2011 מתוך


 http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A2_%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9


Lawrence, S., & Giles, C. (n.d). Accessibility of information on the web. Retrieved January 2, 2011 from


http://www.cse.ust.hk/zsearch/qualify/DistributedSearch/acessibility%20of%20information%20on%20the%20web.pdf


 מנוע חיפוש
מנמוניקה היא עזר זיכרון, אמצעי חזותי או מילולי שעוזר לזכור דברים.
מנמוניקה חזותית הידועה ביותר היא שימוש בפרקי אצבעות הידיים כדי לזכור כמה ימים יש בכל חודש בשנה.		 מנמוניקה
(LMS - A Learning Management System)
מונח המתאר ממשק/תוכנה שמטרתה לנהל ולארגן את תהליך הלמידה של הלומד. מערכת זו מציעה ללומד טווח מקיף של פונקציות משלימות לתהליך הלמידה כמו: חומרי למידה ממוחשבים, כלים לבחינה ולהערכה, כלים למעקב אחר תוצאות הלמידה, כלים למעקב אחר קורסים, אמצעים ללמידה שיתופית ושיתוף קבצים וכדומה. כמו כן מספקת ה-LMS כלים למנהלי ההדרכה לארגון הידע וההדרכה כמו רישום תלמידים לקורסים, מעקב אחר משתתפי הקורסים, הפקת דו"חות.		 מערכת לניהול למידה
כל תת-המשימות המרכיבות את מרכיבי התהליך, כל אחת מן המטלות הנדרשות מן הלומד בעת ביצוע התפקיד, מרכיבי התפקיד נקבעים על פי מצבי האמת. מרכיבי תפקיד
משחק לימודי מתוקשב הוא תוכנה משחקית המתרחשת בסביבה מקוונת ללא תלות בסוג הטכנולוגיה ומשמשת כאמצעילימודי. המטרות של משחק לימודי הן:
הבניית ידע,תרגול או שיפור השימוש בידע שכבר נרכש בעבר,זיהוי פערים או חולשות בידע,שימוש כסיכום או חזרה,פיתוח קשרים חדשים.
משחקים המעוצבים היטב מהווים אתגר ועניין למשתתפים ובו בזמן דורשים מהם להשתמש בידע או במיומנות.

למשחק לימודי מתוקשב ישנם מאפיינים הבאים:
אינטראקציה-משחק מול מחשב,משחק מול משחק, חוקים וכללים,מטרות,תוצאות משוב,ניצחון הפסד,קונפליקט, תחרות, אתגר,תסריט-סיפור מסגרת,אלמנטים של פנטזיה,מורכבות.
למתנסה במשחק לימודי מתוקשב יש מטרות ברורות, הוראות כיצד להגיע למטרות וחוקים המגבילים את השגת המטרות.

קיימים סוגים שונים של משחקים:
-משחק הדמיה
-חשיבה
-אסטרטגיה
-זיכרון
-משחקי תפקידים

  • -פעילות אקטיבית ומושכלת- משימה ניצבת לפני התלמיד, ועליו לבצעה באופן פעיל. התלמיד מחליט, מכריע בין האפשרויות, בוחר אסטרטגיות לפעולה ומשתדל לשפר את הישגיו. הרצון להצליח יוצר פעילות מושכלת, תוך שימת לב למרכיבי המשחק ולחוקיו.

  • -פעילות בתנאי אי-ודאות- ניתן להוסיף למשחקים מרכיב של אקראיות. במצב כזה התלמיד לומד לפעול בתנאי אי-ודאות. פעולה בתנאי אי ודאות מאמנת את התלמיד להיות מודע לאירועים הסתברותיים ולפעול באסטרטגיה הביאה בחשבון סיכויים וסיכונים.

  • -בחירה של פעולה תוך התחשבות במכלול גורמים- כדי לבחור אסטרטגיה מסוימת, על התלמיד לבחור את הגורם הנכון מתוך כלל הגורמים.

  • -פעילות תוך שליטה- התלמיד רואה עצמו כשולט באירועים ולא כצופה סביל.
    שיתוף פעולה בין משתתפים אחדים- קיימים משחקים שעבודת הצוות בהם היא גורם להצלחה. עובדה זו מניעה את המשתתפים לתאם את מהלכיהם, לתקשר ביניהם ולהתחשב בשיקולים ונימוקים של כלל חברי הקבוצה.

    • ביבליוגרפיה:
  • מינץ, ר. (1998). טכנולוגיות המידע והוראת המדעים. בתוך חן, ד. (עורך), חינוך מדעי וטכנולוגי בבית-הספר היסודי. הוצאת רמות, אוניברסיטת תל-אביב, עמ' 23-58

  • רותם,א', פלד, י' (2008) . לקראת בית-ספר מקוון, מופ"ת, סדרת כליל.

  • Gredler, M.E. (2003). Games and simulations and their relationships to learning, in:
    Educational Technology Research and Development, vol. 21, pp. 571-582.

    		• משחק לימודי מתוקשב

    המושג 'Netiquette' ובעברית 'נטיקה' מתייחס להתנהגויות ראויות של גלישה ברשת.
    המושג הינו הלחם של 'Net' (רשת) והמילה הצרפתית 'Etiquette' (אתיקה) שמשמעותה נימוס וכללי התנהגות בחברה.
    Ethics- האתיקה היא תורת המידות המגדירה את העקרונות המוסריים או את הנורמות שעל פיהם חייב האדם לנהוג בכל מעשיו, במיוחד באלה שיש להם השפעה על הזולת. עקרונות המוסר מלווים בערכי מוסר שנקבעים על ידי החברה, קבוצות חברתיות ו / או מקצועיות המכתיבות כללי התנהגות לחבריהן.
    הנטיקה היא למעשה אתיקה ברשת האינטרנט היוצרת כללי נימוס ונורמות התנהגותיות שהפכו לחלק אינטגראלי מתרבות האינטרנט, ומשמשים לצורך תקשורת נכונה וחיובית באינטרנט. אין כללי נימוס אחידים, מוכתבים או כאלה הנאכפים באינטרנט, אך גולש האינטרנט מחוייב לכללי נימוס מקובלים אוניברסאליים, המשמשים לו לגלישה בטוחה באינטרנט ולתקשורת נכונה עם משתמשים אחרים. הכוונה שכל משתמש יזהה את הבעיות האתיות תוך כדי השימוש באינטרנט ויפתח ביקורתיות מוסרית. ביחד יוכלו כל המשתתפים ליצור נורמות התנהגותיות חיוביות.
    כללי הנטיקה המודרנית נבנים היום תוך כדי התהליך, תוך כדי התפתחות הכוחות החדשים וכתגובה לקונפליקטים המוסריים והאתיים בשדה המידע, כאשר הטכנולוגיה מקדימה את הנטיקה ומעוררת את השאלות האתיות בדיעבד.
    הנטיקה דנה בסוגיות של זכויות הפרט- כיבודן והפרתן, המתייחסות לחופש הביטוי, לזכויות הפרט (הגנה על הפרטיות), לזכויות הקניין הרוחני ולזכויות היוצרים.
    העקרונות הבסיסיים של הנטיקה (מבוסס על 'נטיקס'/ ורג'יניה שיי)
    1. הייה אנושי.
    2. אמץ דפוסי התנהגות הנהוגים בעולם האמיתי.
    3. דע היכן אתה נמצא.
    4. כבד את זמנו של הזולת ואת רוחב הפס שלו.
    5. הראה טוב במרחב הוירטואלי.
    6. שתף אחרים בידע שלך.
    7. עזור לשמור את מלחמות השלהוב בשליטה.
    8. כבד את פרטיותם של האחרים.
    9. אל תנצל לרעה את הכוח שלך.
    10. הייה סלחן כלפי שגיאות של אחרים.

    הנטיקה כוללת בתוכה את כללי האתיקה שראשיתם בכללי "חופש הביטוי" בעל פה ביוון העתיקה, המשכם בכללי "חופש הביטוי בספרים המודפסים" או כפי שהם נקראים היום: כללי "חופש העיתונות" והמשכם המודרני בכללי "חופש הגישה למידע".

    מקורות מידע:

    בן- עמר, כ' (2006),התנהגות נאותה ברשת- נטיקה.

    נטיקה- אתיקה ברשת האינטרנט
     http://www.orianit.edu-negev.gov.il/lnews/display_topic_threads.asp?ForumID=8&TopicID=238&PagePosition=1

    שיי, ו', (1994), נטיקט http://www.albion.com/netiquette/index.html

    		 נטיקה
    ניהול ידע הוא גישה ניהולית העוסקת בידע המעשי של הארגון, הגלוי והסמוי, בעיקר על ידי חשיפת היידע הסמוי בו מחזיקים העובדים ו/או הלקוחות. ניהול ידע עוסק בידע הקיים בארגון וביצירת ידע חדש. הידע הקיים והידע החדש יתמכו בפעילות ובשליחות של הארגון. עיקר החשיבות היא מתן משמעות לידע הנאסף תוך התייחסות לתרבות, שפת ותפיסת הארגון.

    		ניהול ידע


    ניתוח הנתונים הינו תהליך של שכתוב , ארגון ועיבוד המידע שנאסף מראיונות , תצפיות , מסמכים וחומרים נוספים שהצטברו , כדי להגביר את הבנתו של החוקר ולהציגה. 
    נתונים הם פריטי מידע הנכנסים כקלט לתוך מערכת מידע , מערכת המעבדת נתונים ע"י תהליכים של עיבוד , הבנה , ניתוח והערכה ומפיקה מהם תמצית בעלת משמעות ותועלת הנקראת ידע. נתונים הופכים למידע אם הם מאורגנים ומידע הופך לידע כאשר הוא מושם בקונטקסט של הפעולה. 
    המניפולציה הזו על המידע מתאפשרת בעזרתם של כלים ממוחשבים שונים לניהול ידע, המאפשרים לסנן את הידע הרלבנטי מתוך כמויות הנתונים האדירות , לדוגמה: ע"י כריית נתונים (תהליך הנועד לחקור ולנתח כמות גדולה של מידע באמצעים אוטומטיים , כדי לגלות דפוסים תקפים חדשים שימושיים ובעלי משמעות).    ניתוח הנתונים מעביר את החוקר מאיסוף הדפים העמוסים בתיאורים לתוצרים. תהליך הניתוח הינו איטי, שיטתי וכולל מס' שלבים הבנויים ומסתמכים אחד על השני. שיטת הניתוח המקובלת ביותר היא קידוד , הכוללת מס' שלבים כגון: ארגון המידע, לימוד והכרת נתונים שנאספו על בוריים, מיון ויצירת קטגוריות בהתאם לנושאים , תהליכים, אירועים וכו'.. שעולים מתצפיות וראיונות.
    משהסתיים ארגון הנתונים חשוב לקרוא שוב ושוב את הנתונים המאורגנים, להעביר נתונים לפי הצורך, לשנות קודים , לאחד קטגוריות , להוריד ואף להוסיף לפי הבנה.

    מקורות:


    http://web.macam.ac.il/~tamil/research/e2.htm   ניתוח נתונים אוחזר בתאריך 8/12/2010




    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93_    %D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9Dעיבוד נתונים ויקיפדיה . אוחזר בתאריך 8/12/'2010


    http://mop.ort.org.il/km/scripts/inner_1.asp?pc=813586205  מתוך: מדעי המידע .אוחזר בתאריך 8/12/2010

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2  כריית מידע אוחזר בתאריך 8/12/2010                                                                                   

    		ניתוח נתונים
    סביבה לימודית מתוקשבת

    סביבה לימודית מתוקשבת מזמנת למידה אחרת בתוך הכיתה עצמה, וכן פותחת אפשרויות ללמידה מרחוק – לעבודה מהבית, לשימוש במאגרי מידע אינטרנטיים מגוונים ולתקשורת חוץ-בית-ספרית במהלך יום הלימודים ולאחריו וללמידה אוטנטית המשמעותית יותר לתלמידים (פסיג, 2000).
    טיפוח לומד בעולם משתנה, שבו מצבי העמימות ואי הוודאות הם מרכיב שיש לראותו כמובן מאליו, מחייב פיתוח של סביבות למידה פתוחות וגמישות מותאמות לתכנים של תחומי הדעת השונים.

    סביבת הלמידה המתוקשבת כוללת בתוכה תת-מערכות רבות כגון מערכות לתקשורת סינכרונית ואסינכרונית, מערכות לבקרה, מערכות ליצירת חומרי הלימוד ועוד. לפיכך סביבת הלמידה היא מכלול של מרכיבים הקשורים האחד לשני ויחדיו יוצרים מערכת שלמה הנותנת גם לתלמיד וגם למורה כלים ועזרים לקיים את תהליך הלמידה במלואו.(סלומון 2000)

    הטכנולוגיה שבה נעשה שימוש לצורך יצירת המרכיבים של סביבת הלמידה היא לרוב פשוטה וקלה לשימוש. אין יתרון לטכנולוגיה מורכבת על פני טכנולוגיה פשוטה, הנושא העיקרי הוא התאמה למטרות הלימוד ולתקציב, ניתן ליצור תהליך למידה מתוקשבת המבוססת על כלים פשוטים ובסיסיים (פסיג, 2000).
    בבניית הסביבה יובאו בחשבון המטרות ודרכי ההוראה הרצויות, וייבחנו האפשרויות לשילוב אינטגרטיבי של פעילות בעזרת המחשב כחלק מהפעילות הלימודית השוטפת, סביבה מתוקשבת תיתן מענה ללומדים שונים, מיומנים יותר או פחות, בעלי סגנונות למידה שונים, צרכים ייחודיים ותחומי עניין נבדלים. משאבי התקשוב יהיו נגישים, זמינים בכל עת, תקינים, ידידותיים ויאפשרו לתלמידים להתמצא בהם בקלות ולהגיע עד כמה שאפשר לתפקוד עצמאי

    מקורות:
    1. סלומון, ג. (בדפוס, 2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע. חיפה: 1. אוניברסיטת חיפה וזמורה-ביתן.
    2. דיין רוני(2006) רציונל הוראה ולמידה בסביבת למידה מקוונתת וכנית תקשוב- משרד החינוך התרבות והספורט המנהל למדע וטנולוגיה גף יישמוי מחשב בחינוך: תל אביב
    http://www.edugov.org.il/atarim_site/rational_elearning.htm
    3. פסיג, ד' (2000). טקסונומיה של מיומנויות חשיבה ולמידה עתידיים. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
    		סביבה לימודית מתוקשבת

    סגנונות חשיבה בסביבה טכנולוגית


    סגנון חשיבה הוא האופן שבו בני האדם תופסים מידע, קולטים מידע ומעבדים אותו. (גילר וגרגר, 1997)


    לפי סטרנברג וגריגורנקו ( Sternberg & Grigorenko, 1995) סגנון חשיבה, היא דרך מועדפת של חשיבה לביטוי או לשימוש ביכולת אחת או יותר. זוהי הדרך המועדפת על ידי אדם להשתמש ביכולותיו בהתאם למצבים ולמטלות. תיאוריות שונות ניסו להגדיר את סגנונות החשיבה ומודלים רבים התפתחו בעקבותן.


    בעידן האינטרנט ושילובה של למידה מבוססת Web במערכות החינוך, יש צורך לבחון דרך למידה חדשה זו על מנת שהתלמידים יתפקדו טוב יותר בסביבה חדשה.


    סגנונות החשיבה בסביבה הטכנולוגית הם:


    סגנון חשיבה גלובלי- מאפיין את העוסק בתמונה הגדולה, בהכללה ובמופשט.


    סגנון חשיבה לוקלי – מאפיין את העוסק בפרטים, בדוגמאות קונקרטיות.


    סגנון חשיבה מוחצן – מאפיין את האוהב לעבוד עם האחרים והרגיש לנעשה אצלם.


    סגנון חשיבה מופנם – מאפיין את המעדיף לעבוד לבד, המרוכז בפנימיותו.


    סגנון חשיבה ליברלי – מאפיין את העושה דברים בדרכים חדשות, מתגרה במוסכמות


    סגנון חשיבה שמרני – מאפיין את העושה דברים בדרכים מקובלות ונרתע משינויים.


    מחקרים שונים מצאו שסגנונות הלמידה שמרוויחים יותר בסביבה דיגיטלית הן: ליברלי, מופנם, לוקלי ושמרני (בוכניק וכרמי, 2006; זילר, 2003; שני ונחמיאס, 2001)


     מקורות


    כרמי ג', בוכניק, ד'. סגנונות חשיבה בלמידה וירטואלית. נדלה בתאריך 5. 11.2010 מ- http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1809



    שני נ', נחמיאס ר', (2000). אוניברסיטת תל אביב. קורס וירטואלי, למי? תקציר עבודה לתואר "מוסמך למדעי הרוח". נדלה בתאריך 5. 11.2010 מ-  http://www.amalnet.k12.il/sites/hadshanut/articles/had00144.asp?title=%ED%E9%F8%E1%E7%EE%20%E7%FA%F4%EE


    ערכו: אביגיל ויקסלבוים ודגנית ברזילי


              המרכז ללימודים אקדמיים


      

    		 סגנונות חשיבה
    תהליך שעוברת קבוצה, שמטרתו לייצר שינוי התנהגותי בקרב המשתתפים סדנא
    שיטת הדרכה המיועדת לשנות התנהגות ועמדות באמצעות למידה פעילה שבה מחקים את העולם האמיתי והלומד נדרש לקבל החלטות ולהתנהג כפי שהוא אמור להתנהג במצבי עבודה וניהול. סימולציה (הדמיה)

    Sharable content object reference model

    סקורם זה תקנים לבנייית תכני למידה כך שיתקשרו עם LMS.

    התקן מתייחס לפרוטוקולי העברת נתונים בלבד. לא לתוכן החומרים, עיצוב וכו'.

    התקן נבנה מתוך תקן AICC, ע"י צבא ארה"ב. AICC – תקן קודם, שהיו איתו המון בעיות.

    התקן לא עוסק באופן הצגת הנתונים (גרפים, טבלאות וכו') אלא רק בהעברת נתונים – התממשקות WBT עם LMS.

    בשטח יש בעיות עם תקן SCORM, ההתממשקות עם מערכות LMS אינה חלקה, ונידרשת אדפטציה ברמת הקוד ל-LMS ולכלי ה-authoring הספציפי (קפטיבייט, ארטיקולייט...).

    אתר ADL, החברה שכותבת את ה-SCORM מספק אפשרות להריץ WBT ולקבל משוב – האם הוא בנוי לפי SCORM או לא.

    התקן עצמו, נגיש גם הוא מאתר החברה: www.adlnet.gov

    		סקורם
    סרטוני המחשה לעבודה על מערכת כלשהי.
    קיימים שלושה סוגים עיקריים:
    הדגמה - המחשה והסבר של תהליך, ללא התערבות הלומד
    תרגול מונחה - המחשה והסבר של תהליך, תוך התערבות של הלומד להתקדמות בין הצעדים והפעולות
    התנסות - המחשת תהליך תוך תמיכה בלומד במהלך הביצוע (ללא הסברים שוטפים, אלא נקודתיים עם טעויות והתסעפויות בתהליך)    		 סרטון סמן
    ע"ע - SKA. מי שטבע את המונח עמי ותמי הוא גדעון זילר. שיטה לאפיון ההדרכה. ע, עמדה / תפיסה (על פי שיטה זו עמדה ותפיסה זהות) – בדומה לפיתוח אישי של מודל אלפ"א, מ, מיומנות ו-י' ידע. בעת הפיתוח, על המפתח לקחת בחשבון את מורכבות השינוי הנדרש מן הלומד.
    כל רמת שינוי – תדרוש מהמפתח לאפיין את רמת ההתנגדות המצופה מכל ממד וכן את תוצר ההדרכה המתאים ביותר.    		 עמ"י ותמ"י

    עצמי למידה (learning objects - LO)
    המושג 'עצמי למידה' הוא מן החשובים בהקשר לטכנולוגיית למידה ומייצג דרך חשיבה חדשנית באשר לארגונו של תוכן לימודי.
    הרעיון של יצירת אלמנטים הניתנים לשיתוף ולשימוש חוזר עלי ידי מורים, בקונטקסט דומה או שונה של הוראה תופס תאוצה בארץ ובעולם ומתבסס על עיקרון 'מכוון-עצמים' (Object-oriented) במדעי המחשב.
    ניתן להשוות עצמי למידה לאבני "לגו" המייצגות פיסות מידע גולמי באמצעותו ניתן לבנות ולהרכיב תוכן למידה על פי הצורך.
    למושג עצמי למידה אין הגדרה אחידה ומוסכמת. בין ההגדרות השונות ניתן למצוא את הבאות:

    - יחידה דיגיטאלית ושאינה דיגיטאלית, שאפשר להשתמש בה גם בשימוש חוזר, או להתייחס אליה באמצעים טכנולוגיים במהלך למידה.

    - מרכיבים דיגיטאליים קטנים בהיקפם בדומה ליחידת לימוד, הניתנים לשימוש חוזר וליישום סלקטיבי בנפרד או ביחד עם אלמנטים אחרים, למטרות למידה ספציפיות.

    - פרטי מידע, הכוללים מטרת הוראה ברורה, הנחייה ברורה למשתמשים וניתנים לשימוש חוזר בקונטקסטים שונים בצורה ספציפית ודינאמית.

    - משאבי למידה שניתן לחזור ולהשתמש בו לתמיכה בלמידה.

    עצמי למידה דיגיטאלים מבוססים על אסטרטגיית הוראה ברורה והינם אינטראקטיבים. יכולים לכלול כלים לסימולציה, מערכי שיעור, מולטימדיה ,אנימציות, ווידאו קליפ, מאמרים וכל אלמנט אחר שניתן לשלב בתוך יחידת לימוד המאפשר פעילות ואינטראקציה בין הלומד לתוכן.

    בנוסף הם נושאי תגיות של
    "מטה דטה"     שהינו מידע תיאורי המאפשר אחסון במסד נתונים ואיתור קל ע"י חיפוש.

    סרטון – עצמי למידה

    מקורות :
    1. מימון. ה', (2005) תכן ומעקובת של עצמי למידה LODAS הניתנים לשימוש חוזר באמצעות SCORM. עבודת מ.א . אוניברסיטת בר אילן, רמת גן.
    2. עצמי למידה בכותרות .
    http://telem-pub.openu.ac.il/users/ingrime/TAMIDALON/Celebrate.htm אוחזר ב 26.7.09
    3. רותם. א', (2005). פדגוגיה של עצמי למידה .
    http://avrumrotem.com/avrum-S/LO_pedagog/principle.htm אוחזר ב 26.7.09
    4. learning objects .
    http://en.wikipedia.org/wiki/Learning_object אוחזר ב 26.7.09






    		עצמי למידה - learning objects
    הלוגיקה שלפיה נבחר לפתח את ההכשרה והסבר כיצד לוגיקה זו עונה בצורה הטובה ביותר על מטרות ההדרכה ועל האתגרים ההדרכתיים. לדוגמא: הכשרה מהקל אל הכבד, הכשרה מהכלל אל הפרט וכן הלאה. עקרון מארגן בלמידה
    (Scaffolding)

    עזרה וסיוע שנותן מדריך מיומן ללומד טירון הדרושים לביצוע משימה. פיגומים אלה ניתנים כהוראות המגדירות ללומד את שלבי ביצוע המשימה, שאותן יוכל בהמשך להעביר לסיטואציות אחרות, שונות ומגוונות. על בסיס פיגומים אלה.
    החיסרון במתן פיגומים הינו בהתמכרות הלומד לשימוש בהם. לכן תפקיד המדריך הינו להסיר את הפיגומים גם בהדרגה וגם באופן רנדומלי תוך כדי תהליך הלימוד
    		 פיגומים
    השלב הראשוני בעת יצירת אירוע למידה. יש צורך לברר את הצרכים, התכנים וכו. פיצוח
    פיצוח של תוכן הוא מיצוי "גרעין" הידע (ה"לב") 
    ומציאת הדרך להגיש אותו באופן הכי קליט, ברור וזכיר (להפיל את האסימון).
    		 פיצוח
    "מושג על" לתיאור כל עבודת התשתית המקדימה ומובילה לקיומה של פעילות הדרכה ו\או למידה.
    למשל: איתור צרכים,פיצוח, עיצוב, כתיבת תסריט ועוד...    		 פיתוח הדרכה

    הפער בין אלו המשתמשים בטכנולוגיית המידע ונהנים מפרותיה לאלו שאינם משתמשים בה,מסיבות שונות, מכונה "הפער הדיגיטלי".



    מושג זה מתייחס לפערים באימוץ טכנולוגיית המידע בין מדינות שונות, וכן בתוך מדינות בין חלקי אוכלוסייה שונים.



    הפער הדיגיטלי אינו אקראי ומצטרף אל פערים חברתיים אחרים שיש ביניהם מתאם כמו: דיור, השכלה, תעסוקה והכנסה - תופעה המכונה "קיפוח מרובה". הפער נמצא בקשר עם פערים סוציו אקונומיים בין חתכי אוכלוסיה שונים  והוא סוגיה חברתית פוליטית שנטמע לראשונה בשנות ה - 90 של המאה העשרים.



     שני מרכיבים עיקריים בהגדרת הפער הדיגיטלי:


    - פער בנגישות לרשת (access): מחשב, חיבור לרשת, רוחב פס , חוסר ניסיון דיגיטלי, העדר גישה למשאבים דיגיטליים.


    - פער במיומנויות השימוש וביכולת הפקת תועלת מהשימוש (skills): היעדר מיומנות דיגיטלית.



    הדרך המרכזית לצמצום הפער הדיגיטלי היא הקניית נגישות ואוריינות דיגיטלית לאוכלוסיות חלשות, החסרות מודעות ואמצעים באמצעות מערכת החינוך. שילוב טכנולוגיית המידע בבתי-הספר טומן בחובו מספר יתרונות ובהם הגברת הנגישות של כלל האוכלוסייה לסביבה דיגיטלית, שיפור האוריינות הדיגיטלית, שיפור ההישגים הלימודיים, שיפור המוטיבציה ללמוד ושינוי חיובי במגוון הכלים הפדגוגיים העומדים לרשות המערכת. יחד עם זאת, תשתית תקשוב הינה תנאי בסיסי וראשוני לנגישות, זמינות ואוריינות דיגיטלית. ללא תשתית תקשורת ומחשבים, לא קיימים היסודות שעליהם ניתן לבנות את היכולות הדרושות בעידן המידע.
    ____________________________________________________


    מקורות:


    יהונתן א. (2008) צמצום הפער הדיגיטלי – השימוש במחשבים במערכת החינוך בישראל.  אוחזר בתאריך 23/11/10  http://public-policy.huji.ac.il/upload/digital%20divide.pdf



     Fuchs, C. & Horak, E. (2008) “Africa and the Digital Divide” Telematics and Informatics, 25, 99-116. אוחזר בתאריך 23/11/10    http://fuchs.icts.sbg.ac.at/divide.pdf



        http://www.youtube.com/watch?v=fCIB_vXUptY יוטיוב



     

    		 פער דיגיטלי
    המונח הכרה או קוגניציה מתאר את תופעת הידיעה האנושית (ידע או מידע המצוי ברשותו של אדם) ואת תהליכי רכישתה, עיבודה ויישומה; המונח מתאר גם תופעות מקבילות בבעלי חיים מפותחים אחרים ובבינה מלאכותית (או במערכות עיבוד מידע מפותחות בבכלל).
    בפסיכולוגיה מתאר המונח גם מחשבות, דיעות, אמונות, גישות, כוונות, משאלות, רגשות והתנהגויות.    		 קוגניציה
    רשימת הנחיות לחברי הקבוצה כיצד להנהיג ולהחיל את ההנחיות בקרב חברי הקבוצה, מי יעשה זאת? כיצד? באילו כלים ובאילו אמצעים ינקוט על מנת לאכוף אותם.
    קוד אתיקה כולל בתוכו בדרך כלל שלושה חלקים:
    א. תיאור זהות המקצוע שאליו מתייחס הקוד.
    ב. רשימת הערכים שהם ערכים אנושיים בסיסיים המנחים את האנשים בפעילותם במסגרת הקבוצה המקצועית.
    ג. הסטנדרטים האתיים שהם רשימה קצרה או ארוכה של כללי התנהגות ראויה, שמנוסחים לעיתים במונחים של התנהגות לא ראויה.
    		קוד אתי
    תאוריה חינוכית המסבירה כיצד נרכש ידע. על פי תאוריה זו, למידה אינה תהליך פסיבי, אלא תהליך בו תרומות התלמיד אינן פחותות מתרומות המורה. הלמידה מתבצעת תוך כדי תהליך של עשייה, בדרך של הבניית ידע ואחריותו של הלומד על הידע.
    המילה קונסטרוקט (construct) משמעותה בניה. בניית ידע או בעברית "הבניית הידע" היא העיקרון המנחה תאוריה זו.    		 קונסטרוקטיביזם
    קירקפטריק (Kirkpatrick) כתב באמצע שנות ה-50 את התיאוריה בת 4 השלבים שלו המתייחסת להערכת אפקטיביות של למידה. השלב ה-1 מתייחס לתגובה של הלומדים ללמידה. השלב ה-2 מתייחס למדידה של הלמידה. השלב ה-3 מתייחס למדידת השינוי ההתנהגותי. והשלב ה-4 מתייחס לתוצאות העסקיות. קירקפטריק
    תוכנה לצילום מסך המאפשרת צילום, עריכה, כתיבת מבחנים ופונקציות נוספות קמטזיה Camtasia
    (Reflection)
    תהליך קוגניטיבי של התבוננות פנימה על פעולות שנעשו בעבר במגמה לשפר אותן ולשפר את הביצועים בעתיד.    		 רפלקציה
    "השכל" / השיטה, בה כל מרכיבי הפיצוח מתגבשים לכדי תוכנית הדרכה אחת שלמה, קוהרנטית והגיונית. רציונאל טוב ייתן מענה למטרות ההדרכה ולאתגרים ההדרכתיים שעלו בשלב איתור הצרכים.למעשה על המפתח לקחת את כל האתגרים והאילוצים שאובחנו ולראות איך הפתרון ההדרכתי נותן להם את המענה הטוב ביותר. לדוגמא, קהל יעד מבוגר – רק שעתיים הדרכה, זמן קצר – לברור את החלקים החשובים ביותר וכן הלאה. רציונל הדרכה
    Practical Lesson -

    שיעור הנועד לרכישת ביצועים או לשיפורם. השיעור מתבסס על פעילויות מעשיות שמטרתן הטמעת התיאוריה ותרגול המושגים. בעקבות הפעילות יש בסיס להאמין כי החניך לומד מהצלחות וטעויות.    		 שיעור מעשי
    Theoretical Lesson-
    שיעור היכול להיות משולב עם הרצאה, הדגמה וכו', תוך כדי התעלמות מהחלק המעשי, החניך לא מתרגל את העבודה.
    ההפעלות הנעשות הן באמצעות דיונים, עבודות ומבחנים.    		 שיעור תאורטי / עיוני
    תכנון לפי מרכיבי/מצבי תפקיד/תפקוד. מודל המסייע לפיתוח הכשרה לבעלי תפקידים ביצועיים כגון: נציגי שירות, נהגי משאיות, אנשי מכירות ועוד. או עבור כל תפקיד שיש לו מרכיבים ברורים ניתנים לפירוט וברמת קושי מסתבכת. על פי מודל תל"מ – המטרה של פיתוח ההדרכה תהיה להכשיר את הלומד לפי מצבי האמת של הלומד.
    כך שהפער בין ההכשרה במהלך הקורס לבין הביצוע של התפקיד בשטח יהיה המינימאלי ביותר    		 תל"מ
    שילוב של למידה מסורתית (Instructional Led Learning) עם למידה מתוקשבת (למידה סינכרונית / א-סינכרונית). כלומר הן מדגישות את יתרונות הלמידה בסביבה דיגיטאלית המשלבת את הלמידה עם הסביבה של פנים מול פנים. בעולם העסקי של היום למידה בתמהיל שיטות הדרכה היא הפתרון ההדרכתי המתאים לצרכיו העסקיים של הארגון "קצת מזה וקצת מזה" תוך שימוש מושכל בסל של כלי תקשורת קיימים בארגון (מיילים, לומדות, כיתה וירטואלית, חניכה, הרצאות ועוד) מייצר כלי למידה שיביאו לכשירות עובד. תמהיל שיטות הדרכה/למידה
    שיפוט הערכתי אינטגרטיבי של הרמה בה ראיות אמפיריות ורציונאל תיאורטי תומכים בהסקת מסקנות נאותות ובנקיטת פעולות מתאימות בהתבסס על ציוני מבחן או על כלי הערכה אחר.
    Messick, 1989
    תקפות נוגעת לרוב לתוכן מקצועי, כלומר בחינת ידיעות הלומד על סמך התכנים שהועברו לו ביחידת הלימוד.    		 תקפות

    תקשורת מהותה, העברת מידע בין שני משתתפים או יותר, כאשר הגדרת המשתתפים היא: שני בני אדם, בעלי חיים או מחשבים. במונח זה נתמקד בתקשורת הדיגיטלית בין שני בני אדם או יותר באמצעות המחשב.
     בשנים האחרונות התקשורת הדיגיטלית הולכת ונעשית מרכיב מרכזי בחיינו הפרטיים והעסקיים.היא נמצאת בכל מקום והתכנים הם חוצי פלטפורמות באמצעות מכשירים טכנולוגיים שונים: סלולר, אייפד  ומחשב. התקשורת הדיגיטלית יוצרת הזדמנויות חדשות לפני העובד, המנהל וכל הפרטים בחברה האנושית. בלחיצת כפתור ובהקלדת מספר מילים.
    סוגי תקשורת  דיגיטלית: דוא"ל, קבוצות דיון, פורום, רשתות חברתיות, ניהול ידע.
    אפשרויות התקשורת הדיגיטלית: שיחה טקסטואלית או קולית, שליחה וצפייה של תמונות בזמן החופשי או בזמן אמת, שליפה ואיחזור מידע מתוך מאגרי מידע. למידה ללא גבולות של זמן ומרחק.
    התקשורת הדיגיטלית מהווה כלי מרכזי עבור האדם והחברה להשגת המטרות בכל תחום בחייו.
                                  שלומית רדניק ומיכל שפיז - המרכז ללימודים אקדמיים

    		 תקשורת דיגיטאלית
    תרגום הוא הרמה הנמוכה ביותר של הבנה - משמעות התרגום הוא ביטוי של מושג, מונח, פעולה או סמל כלשהו במילים או דרכים אחרות. תרגום
    Maneuver - שיטת הדרכה שבה מיישמים ומבצעים רכיבים מהמקצועיות הנדרשת במצב האמת או את המקצועיות הנדרשת בכללותה.מטרתו העיקרית של התרגיל היא שיפור ושימור המקצועיות או הכשירות. תרגיל יכלול מרכיבי סיבוך (ע"ע) ויוביל להקניית ערך הדרכתי מוסף. תרגיל