29 ביולי 2018 // גיליון 543 קריאה בדפדפן >

המחקר ממליץ: קודם נשאל את הלומד מה לדעתו התשובה הנכונה, ורק אח"כ נלמד את התוכן.   אנחנו כל כך רגילים קודם ללמד ואז לשאול שאלות על התוכן, שהיפוך הסדר הזה נראה כמו מתודה כאוטית: מה הטעם לשאול את הלומדים שאלות על התוכן לפני שהם למדו את התוכן? מחקר גרמני-אמריקאי מראה שלבקש מהלומדים לחזות (לנחש!) את התשובות לשאלות על תוכן שטרם נלמד, גורם להם לזכור טוב יותר את התוכן ולהצליח יותר במבחן. יתרה מכך, אחד הדברים שגורמים לנו לזכור את התוכן הוא אלמנט ההפתעה. ככל שנפתיע את הלומדים יותר, כך הם יזכרו יותר את מה שהם הופתעו לגביו. לכן, לא רק מי שהביע את דעתו על התשובה הנכונה יזכור את התוכן היטב, אלא גם מי שטעה בתחזיתו. לטעות בשאלה על התוכן משתלם מאוד ללמידה וזכרון. "להפסיד" בשאלה פירושו להרוויח למידה. אגב, החוקרים בחנו את אישוני העיניים של הנחקרים וראו כיצד ההפתעה המתרחשת באה לידי ביטוי בעיניהם כאשר התברר להם שהם טועים. כך הם חיזקו את טענתם שזהו רכיב להצלחה בלימודים. לכניסה לקישור לחצו כאן

תמונת השבוע

מ-ו-צ-פ-י-ם הנתונים על הצפה בעבודה והפרעת קשב נורמטיבית לא נתפסים. בחינה שנעשתה בקרב 50,000 עובדי משרד מגלה ש- 70% בודקים מיילים, ווטסאפים ודומיהם לפחות כל 6 דקות (!).     30% מאיתנו בודקים מיילים או הודעות כל 3 דקות ורק 20% מאיתנו מחזיקים מעמד 20 דקות בלי לבדוק מה נכנס לתיבת ההודעות. 84% מאיתנו לא יסגרו את חלון המיילים במהלך כל היום ומכאן מתחיל הפיתוי הגדול להסחה. ואם אנחנו ממש חייבים להתרכז על משימה, כמה זמן נחזיק בה מעמד בלי לאבד קשב? בממוצע 40 דקות. להסחה יש מחיר כבד, לפי חלק מהחישובים, היא כמעט מכפילה את הזמן שאנחנו מקדישים לנושא לעומת מה שהיה לוקח אם היינו מתמקדים בנושא בלבד. לכניסה לקישור לחצו כאן

מתודיקה - פיתוח תוכן, ייעוץ ארגוני ולמידה חדשנית. ה"קישור של יום ראשון" יוצא מאז שנת 2002 ל-20,000 מנויים. בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק או בקרו באתר שלנו הסרה |  הרשמה