 |
| גיליון מס' 366, 14 בספטמבר 2014 |
 |
 |
|
 |
|
 |
|
הדרך לכישלון רצופה כוונות טובות- על אופטימיות יתר בקבלת החלטות על העתיד שלנו
כוח הרצון שלנו מתעתע. כאשר אנחנו רוצים להעמיד לעצמנו מטרה חדשה להתפתחות או שינוי (ללמוד משהו חדש, לעשות כושר או לסדר את החדר), אנו משוכנעים שאכן נעמוד בה. בפועל רק כשליש מאיתנו מצליחים לעמוד ביעד עתידי שהצבנו לעצמנו. סדרת מחקרים ניסתה לפצח מה עוד צריך חוץ מכח רצון כדי לגרום לנו לעמוד בהבטחות שלנו. מתברר שבשעת קבלת החלטה על שינוי עתידי אנו "לוקים" באופטימיות יתר ולכן מתקשים לפרוט את הכוונה לפעולה מעשית. החוקרים מיפו איך סוגרים את הפער בין רצון לפעולה וממליצים לאתר "תומך" בכוח הרצון כדי לא להסתמך רק עליו. חדר כושר שממוקם בדרך הביתה יגדיל את הסיכוי שנתחיל לעשות כושר, מיילים עם תזכורות לאורך הדרך יגבירו את הסיכוי שנבצע את שינוי, שילוב של פעולה מענגת בזמן ההתמודדות עם המשימה החדשה ועוד. בשורה התחתונה, לאופטימיות יתר עלול להיות מחיר יקר. אנחנו צריכים לנהל את האופטימיות שלנו ובעיקר לדעת שעצם הרצון בשינוי לא מספיק ואנחנו נדרשים לאתר גורמי חיזוק למהלך.
|
|
|
|
|
|
|
|
ועוד פנינת למידה מהרשת...
נמצא קשר בין סוג הדם שלנו לבין יכולות הזכרון שלנו. לבעלי דם מסוג AB יש סיכון לפגיעה בזכרון הגבוה ב- 82% מבעלי סוג דם אחר. רק בריאות ☺
|
|
|
|
|
|
|
|
