 |
| גיליון מס' 324, 10 בנובמבר 2013 |
 |
 |
|
 |
|
 |
|
אני לא זוכר מה זה היה אבל אני זוכר איפה שמרתי את זה
המוח הגמיש שלנו הולך ומתרגל לעידן הדיגיטלי ומשנה את דפוסי ההתנהגות שלו. סדרת מחקרים מרתקת מראה, שיותר משאנחנו זוכרים משהו שלמדנו, אנו נזכור היכן שמרנו את הידע הזה, או איפה נוכל למצוא אותו. למעשה, המוח שלנו הולך ו"נרגע" כל עוד הוא יודע שהתוכן שמור או נגיש, והדבר דוקא מגביר את הסיכוי שנזכור את מה שלמדנו. על פי המחקרים, עם השנים, אנחנו מפתחים סוג של "קשר סימביוטי" עם האינטרנט ומתייחסים אליו כאל סוג של "חבר טוב" שתמיד אפשר לסמוך עליו ולפנות אליו במקום להיות בלחץ ולנסות לזכור את הידע. יש שטוענים שגוגל "הורס" לנו את הזיכרון אך המחקרים הללו מראים את ההפך. יש חלק מסוים של זיכרון שאנחנו פחות מפעילים בזכות האינטרנט, ונראה שהמוח דווקא מעדיף את המצב החדש.
|
|
|
|
|
|
|
|
ועוד פנינת למידה מהרשת...
משעמם בשיעור... הסטודנט הממוצע בודק את הטלפון שלו 11 פעמים בכל שיעור, לצורך משלוח סמסים, בדיקת מיילים ופעילות ברשתות החברתיות, לרוב מתוך שעמום מהשיעור. רק שמינית מהסטודנטים מתעלמים מהמכשיר למשך כל השיעור. מי שינסה לנקוט מדיניות שאוסרת על שימוש בטלפונים יתקל בהתנגדות של יותר מ- 90% מהתלמידים, שרואים במכשיר חלק טבעי מהחיים גם בזמן הלמידה.
|
|
|
|
|
|
|
|
