80% מהתלמידים והסטודנטים חוזרים על החומר, מתרגלים ומתכוננים למבחן בשיטה הכי פחות אפקטיבית שיש. כתוצאה מכך הם מבזבזים זמן, בונים אשליה עצמית של שליטה על החומר, מפתחים חרדות בחינה ומצליחים הרבה פחות ממה שיכלו. קראו על 3 האסטרטגיות הנדרשות ללמידה אפקטיבית  שנשארת.

הטעות הגדולה ביותר של מי שחוזר על החומר לקראת תרגול או מבחן
קריאה חוזרת של החומר כתרגול או התכוננות למבחן היא כמעט עבודה לשווא והיא אמורה לעורר צמרמורת בקרב מדריכים, מנחים, מרצים ומורים. למרות זאת, זו בדיוק ההמלצה שמורים, מדריכים ומרצים נותנים פעמים רבות לתלמידים שלהם: חזרו על החומר, קראו אותו שוב ושוב, עד שייכנס לכם לזכרון. לפי חלק מהסקרים 80% מהסטודנטים באוניברסיטה בוחרים בשיטה הזו כאשר הם לומדים. זו טעות גדולה ומזיקה במיוחד.

מדוע קריאה חוזרת של החומר היא אסטרטגית למידה כה שגויה?

1. היא גוזלת זמן רב לעומת שיטות אחרות.
2. היא לא גורמת ללמידה שנשארת לאורך זמן, כפי שהוכח שוב ושוב במחקרים וכפי שנפרט בהמשך המאמר.
3. היא מייצרת אשלייה עצמית לא מכוונת של שליטה בחומר. קריאה חוזרת בחומר גורמת לו להיות מוכר יותר. בפועל היא לא מייצרת שום התמחות.

העובדה הפשוטה הזו נוגדת כמעט את כל ההנחיות עליהם גדלנו ולמדנו. עיון במדריכי למידה והתכוננות למבחן ואתרים העוסקים בהכנה למבחנים מראה כי הייעוץ המרכזי שתלמידים מקבלים, הוא לחזור על החומר שוב ושוב באמצעות קריאה חוזרת שלו. כך למשל, אתר אינטרנט של אוניברסיטה בארה"ב מייעץ כך לסטודנטים המבקשים להתכונן למבחן: "המפתח ללמוד היטב היא לחזור על החומר כמה שיותר פעמים, כך תבטיחו שהוא ייזכר לעד" מכללה אחרת מייעצת לסטודנטים שלה: "התרכזו בחומר, וחזרו עליו שוב ושוב עד שהוא ייצרב לכם בזכרון".
האמונה בקריאה חוזרת של החומר היא משכנעת מאוד. אבל האמת היא שאין אפשרות לאחסן באמת משהו זכרון רק באמצעות קריאה חוזרת שלו שוב ושוב.
אחת הדוגמאות המפורסמות בנושא תוארה בספרו של דניאל וולינגהם (שאת פרסומיו הזכרנו רבות לאורך השנים). זהו "מבחן הפני" (או בעברית "מבחן האגורה"). אנשים קיבלו 12 תמונות שונות של מטבע מוכר (כמו מטבע של 10 אגורות או מטבע של שקל שבו אנו משתמשים באופן קבוע במשך שנים). רק אחת מ- 12 התמונות תארה נכון את המטבע. למרות שמדובר במשהו שאנו רואים אלפי פעמים בחיים שלנו, אנשים לא הצליחו לזהות מבין התמונות מהו המטבע הנכון. זה שאני מסתכל על משהו אינסוף פעמים עדין לא אומר שאני זוכר אותו. מבחן אחר ביקש מעובדי סגל של מוסד מסויים לזהות היכן נמצא מטף האש ליד המשרד שלהם, מטף שלידו הם עוברים כמה פעמים כל יום במשך שנים. רובם לא זכרו היכן המטף ממוקם.
מה שמפתיע בכוח המוגבל של קריאה חוזרת של חומר לימודי הוא עד כמה הנושא הזה הוכח באינסוף מחקרים במשך 100 השנים האחרונות, והוא עדין לא הצליח לחולל תמורה בהרגלי הלמידה שלנו ובאופן שבו אנחנו עוברים על חומר שלמדנו לצורך תרגול או התכוננות למבחן.

חלק גדול מהאופן שבו אנו לומדים מתבסס על אמונות ואינטואיציות שגויות או עצות לא טובות שאנחנו מקבלים מאחרים. כתוצאה מכך אנחנו משתמשים באסטרטגיות לא פרודוקטיביות. אחד הדברים המפתיעים שמתגלים במחקרים אמפיריים, הוא שגם כאשר סטודנטים נוכחים בעצמם עד כמה קריאה חוזרת היא אסטרטגיה חלשה לעומת התמודדות עם שאלות, הם עדין ממשיכים בהרגלים הקודמים שלהם.

אז איך לומדים למבחן?
הדרך הטובה לתרגול של חומר או התכוננות למבחן היא שילוב של 3 אסטרטגיות: לבצע בחנים אישיים על החומר (the testing effect), לרווח את החזרות על החומר (spacing effect) ולערבב את חומר הלימוד, כלומר לא ללמוד נושאים דומים ביחד אלא לפצל אותם יחד עם נושאים אחרים. השימוש ב- 3 האסטרטגיות הפשוטות האלו מביאות לשיפור הישגים ושימור זכרון בשיעור של 50% (!) לעומת אלו שקראו את החומר שוב ושוב.

מרצים רבים, מדריכים, מורים ומנחים מכירים היטב את הסיטואציה הבאה: הסטודנט ניגש אליהם לאחר שקיבל תוצאות של מבחן ומשדר מצוקה גדולה, לא מבין מדוע קיבל ציון כה נמוך במבחן. "כיצד זה אפשרי?" שואל הסטודנט. "לקחתי חלק בכל ההרצאות, סיכמתי את החומר היטב, קראתי את החומר שוב ושוב, מירקרתי את הפסקאות הקריטיות.חזרתי שובו ושוב על הפסקאות המסומנות, עברתי עליהם פעמים רבות עד שהרגשתי שאני מכיר אותם היטב." מתברר שכל מה שאותו סטודנט היה צריך לעשות הוא לקחת את הטקסט ולהמיר אותו לשאלות, או לכתוב טקסט אחר מתוך החומר, או לנסח מחדש חלק מהחומר, או לתת דוגמאות הנגזרות מהטקסט. אך כל זה לא מבוצע על ידי הסטודנטים. הסטודנט מרגיש כאילו יש לו בעיה בהבנת החומר, אך האמת היא שהוא פשוט לא למד למבחן באופן אפקטיבי.

100 שנים של מחקר לא שינו את האינטואיציות השגויות שלנו
כאמור, האסטרטגיה המשמעותית ביותר היא לבצע בחנים או חידונים בסיכון נמוך (low stakes quiz) מדובר בבחנים אישיים שהציונים שלהם ידועים רק ללומד ואין סיכון לטעות בהם. כבר בשנת 1917 בוצע מחקר ראשון בנושא ומחקר דומה בוצע לפני כ- 80 שנה והקיף 3,000 איש. קבוצה אחת חזרה וקראה חומר לקראת מבחן בעוד קבוצה שניה התבקשה להשיב על שאלות. הלומדים שהכינו לעצמם בחנים כמעט ולא שכחו כלום לעומת אלו שקראו את החומר שוב.

במחקר חדש יחסית, משנת 2008, בחנו מדענים מאוניברסיטת וושינגטון בארה"ב את אסרטגיית החזרה על החומר. שתי קבוצות עברו על חומר לימודי כלשהו. קבוצה אחת קראה אותו פעם אחת, קבוצה שניה חזרה וקראה את החומר שוב ואז נבחנה. הקבוצה שקראה את החומר הצליחה קצת יותר מהקבוצה שקראה רק פעם אחת. כאשר נבחנו שוב לאחר כמה ימים, כבר לא היה יתרון לאלו שחזרו על החומר. הקריאה החוזרת של החומר סיפקה תוספת זכרון קטנה לטווח המאוד קצר אבל נמחקה בטווח של כמה ימים. חלק מהסטודנטים נחשבו בעלי יכולות גבוהות וחלק בעלי יכולות נמוכות. ללא קשר ליכולות הלומדים, קריאה חוזרת לא סייעה לאף קבוצה באף אחד מנאי הניסוי. העובדה שלומדים מסוימים נחשבו בעלי יכולות גבוהות לא סייעה להם. קריאה של החומר למשך זמן צפוף היא חסרת משמעות. ישנן אסטרטגיות אחרות שלוקחות הרבה פחות זמן ויכולות להיות הרבה יותר אפקטיביות. עדין, רוב הסטודנטים משתמשים בשיטה הכי פחות אפקטיבית- הם קוראים, ממרקרים, מותחים קווים מתחת לטקסט- ולא זוכרים את החומר במבחן או לאחר המבחן.

בחנים רבים- חיסון נגד השכחה
מחקר אחר בדק את הזכרון של מי שנבחן פעם אחת, לעומת קבוצה שנבחנה פעמיים וקבוצה שנבחנה 3 פעמים. הקבוצה שנבחנה פעם אחת זכרה 53% מהחומר ו- 28% לאחר שבוע. הקבוצה שנבחנה פעמיים זכרה 39% מהחומר, כלומר בחינה אחת יותר הביאה להישגים גבוהים ב- 11%. קבוצה שלישית נבחנה 3 פעמים. קבוצה זו זכרה כבר 53% מהחומר(!), כמו הזכרון של הקבוצה שנבחנה מיד אחרי שלמדה את החומר. כלומר, התמודדות עם מבחנים חוזרים יצרה מעין "חיסון" כנגד השכחה.

קריאה חוזרת של החומר גורמת לאשלייה של ידע
אם קריאה חוזרת של החומר היא ברובה חסרת אפקטיביות, מדוע הלומדים מעדיפים אותה? סיבה אחת היא בגלל שהם מקבלים עצות לא טובות מהמדריכים או המנחים שלהם. אך סיבה אחרת נובעת מתחושה של היכרות שנוצרת עם הטקסט שגורמת להם לקרוא אותו באופן שוטף וקולח, כי הוא כבר מוכר מהקריאה הקודמת. הקריאה החוזרת גורמת לתחושה של שליטה והתמחות בחומר. כל מדריך או מורה נתקלו בתופעה הזו: הלומדים בכיתה עושים מאמץ ניכר ללכוד את הניסוחים המדויקים של המשפטים שהם שומעים בהרצאות בכיתה ומבקשים מהמרצה שלהם להאט את קצב הדיבור כדי שיספיקו לכתוב כל מילה. אך שליטה בטקסט של הכיתה היא לא כמו שליטה ברעיונות שעומדים מאחורי הטקסט הזה. כמו הביטוי הידוע:  "שלא יעבדו עליכם". העובדה שלומדים יכולים לחזור על המשפטים והטקסטים מההרצאה לא מספקת שום אינדיקציה על הבנה של החומר או את המשמעות האמיתית שלו או האופן שבו ניתן ליישם אותו וודאי שלא על האופן שבו הוא מתקשר לידע קודם שיש ללומדים בנושא.

אשליית השליטה בחומר היא דוגמה לרמה נמוכה של מטה- קוגניציה, כלומר מה שאנחנו יודעים על מה שאנחנו יודעים. אחד המרכיבים הקריטיים בעת חזרה על חומר או התכוננות למבחן היא היכולת להיות מדויק בשיפוט שלך על מה שאתה יודע ומה שאינך יודע והיא קריטית לקבלת החלטות בזמן התכוננות לבמבחן. ברגע שאנחנו לא בוחנים את עצמנו בזמן ההתכוננות למבחן, אנחנו נקלעים להערכת יתר של היכולות שלנו. החומר נראה מוכר ונוצרת תחושה שאנחנו יודעים אותו. כך, נוצרת סיטואציה שבה אנחנו לא יודעים מה אנחנו לא יודעים. כאשר מגיע רגע המבחן הלומדים מתקשים לשלוף את הרעיונות המרכזיים בהקשר חדש שמתבקש מהם בשאלות המבחן. בזמן שלמדו למבחן הגיעו לתחושה של קריאה שוטפת על החומר וכתוצאה מכך תחושת בטחון עצמי. בפועל, יש כאן כשלון ביכולת האבחון העצמי על נקודות החולשה האישיות.

אחד הקשיים הנובעים מהשימוש בבחנים הוא התנגדות של הלומדים. מורים, מדריכים ומרצים. פעמים רבות מורים שמנסים לתרגל את הלומדים שלהם באמצעות בחנים רבים, ומדריכים שמתייחסים למבחן כאל כלי למידה, נהדפים על ידי הלומדים בטענה שהמדריכים מלחיצים אותם, מכניסים אותם לתחושות קשות ופוגעים בבטחון שלהם..

ללמוד צפוף או מרווח?
ב- 1978 מצאו חוקרים שלמידה צפופה מובילה לתוצאות גבוהות אם המבחן מתקיים באופן מיידי לאחר מכן, אך מביאים לשכחה גבוהה מאוד מיד אח"כ לעומת מי שריווח את הלמידה. מדובר בנתון דרמטי, משום שמערכות חינוך, מערכות אקדמיה ומערכות למידה, בוחנות את הלומדים על ידע מתוך תקווה שהמבחן יעיד על הזכרון של החומר. הצלחה במבחנים מסוימים כמו מבחני בגרות או מבחני הסמכה היא אבן דרך שיכולה להשפיע על חיים שלמים של אנשים. בפועל, החומר נשכח מהר מאוד. המבחן מעודד את הלומד ללמוד את החומר בצפיפות (crammed learning), החומר נשכח ומי שקיבל ציון גבוה במבחן לא יזכור טוב יותר ממי שקיבל ציון נמוך במבחן. המבחן, אם כן, לא מעיד בדבר על הידע האמיתי של הלומד לאורך זמן, ובכל זאת מכריע את גורלו ואת המיצוב שלו כלפי הסביבה שלו.
בבדיקות שנעשו לגבי תוצאות של למידה צפופה לפני מבחן התברר שיומיים אחרי המבחן הראשוני, שכחו הלומדים ה"צפופים" 50% מכל מה שזכרו במבחן עצמו. אלו שלמדו למידה מרווחת (spaced learning) שכחו רק 13% מהמחומר לאחר יומיים.

השימוש בטלפונים נייידים בכיתה הוא כלי מצויין לעודד בחנים רבים בסיכון נמוך לאורך תהליך הלמידה. מחקר ב- 2005 השווה בין קבוצות. בקבוצה אחת השתמשו המרצים בטלפונים הניידים של הלומדים וביצעו חידון של שאילת שאלות. הציונים לא נרשמו בשום מקום ונועדו רק עבור הלומדים. כל שיעור הסתיים במעין חידון כזה. הבחנים נמשכו רק כמה דקות.  הניסוי התבצע רק על חלק מהחומר לעומת חלק אחר של החומר שהלומדים המשיכו ללמוד כרגיל וכל זאת מול קבוצות בקרה שלא התמודדו עם שאלונים בכלל. התוצאות היו חד משמעיות. הקבוצות שענו על שאלות קיבלו ציון אחד יותר גבוה על החומר של החידונים לעומת שאר החומר שלא היו לגביו שאלות. חומרים שהיתה לגביהם חזרה על החומר ללא שאלות לא הובילה לשום שיפור. עצם החזרה על החומר לא שינתה כלום.
ב- 2007 הורחב המחקר וחידד עוד יותר את ההשפעות של בחנים קצרים לזכרון. הציון המסכם של תלמידים שביצעו בחנים היה 92. אלו שרק חזרו על החומר קיבלו 79. השימוש בחידונים סלולאריים סייע גם לתחושות הבטחון העצמי של הלומדים לקראת המבחן. 64% מהלומדים דיווחו שהבחנים הורידו את החרדה שלהם מהמבחן, 89% הרגישו שהלמידה שלהם השתפרה בזכות החידונים והביעו אכזבה כאשר התקיימו שיעורים ללא חידונים כאלו.

רק 11% מהלומדים מתכוננים למבחן באופן אפקטיבי
השימוש ב- 3 האסטרטגיות נמוך מאוד. סקרים שבוצעו בקרב סטודנטים ותלמידים מגלים שרק 11% מהתלמידים נוקטים באסטרטגיות אפקטיביות לקראת מבחן. המחקרים מוכיחים שלא רק ששימוש באסטרטגיות אפקטיביות מסייע בזכרון של החומר, אלא שגם היכולת לבצע העברה ולהתמודד עם שאלות מחוץ לחומר עצמו גבוהה יותר. לומדים שרק קראו את החומר הביעו בטחון גבוה יותר בידע שלהם, אך היו מדויקים הרבה פחות ביכולת לאבחן זאת. לומדים שהשתמשו באופן קבוע בבחנים בסיכון נמוך דיווחו על יכולת מדוייקת יותר לזהות את איפה הם עומדים ביחס לחומר ורמת החרדה שלהם היתה נמוכה יותר.
המבחן מתקרב ואתם חושבים שאתם חלשים בחומר? יש סיכוי מצויין שאתם חלשים באופן שבו אתם לומדים למבחן ולא באמת חלשים בחומר. יתכן ותוכלו לחסוך לעצמכם זמן, בלבול ועגמת נפש אם רק תלמדו איך ללמוד.