מהי אוצרות תוכן (content curation)?
אוצר תוכן הוא מישהו שבאופן מתמשך מוצא, מקבץ, מארגן ומשתף את התוכן הדיגיטלי הטוב והרלבנטי ביותר על נושא מסויים. המונח צמח מתוך עולם המוזיאונים המסורתי. אוצרים במוזיאון אוספים אומנות ומזהים את המוצגים הכי חשובים ורלבנטיים שנכון שיוצגו בתערוכה לציבור הרחב. אנשים אלו הם מומחי תוכן שיודעים לאסוף את המוצגים, למיין ולהעריך אותם ולנתח מה בסופו של דבר הוא "אוצר" הראוי להצגה בתערוכה. למונח אוצרות יש משמעות היסטורית נוספת המתייחסת ליכולת לראות, לטפל ולשמר אוספים נדירים ויקרי ערך.

מושג האוצרות התרחב בעידן הדיגיטלי לעולמות התוכן והלמידה. עם ההצפה בכמות התוכן הזמינה באינטרנט כיום, קשה לאנשי מקצוע לנהל באופן יעיל את פעולות צריכת התוכן שלהם, כמו גם להפריד בין מידע מועיל ומדויק לעומת מידע שאינו בעל ערך ואף מידע שקרי או מידע הנשען על אינטרסים מסחריים. זהו המקום שבו אוצרות תוכן נכנסת לתמונה. היא מאפשרת לאנשים לספק שירות בעל ערך לקהלי היעד שלהם על ידי כך שהיא מתייחסת לצורך שלהם בתוכן איכותי בהעדר הזמן למצוא זאת לבד.

אנשים וארגונים המסוגלים לשתף בתוכן הכי רלבנטי נחשבים לפורצי דרך וכאלו שמסוגלים להיות בעלי סמכות ידע ומובילות דרך מחשבתית בעידן של הצפת תוכן. לכן, אוצרות תוכן היא הדרך לגורמים אלו לבלוט בשוק מסביבם ולהשפיע על התנהגות של קהלי היעד שלהם בתקופה שבה כולם מנסים להאבק על מקום והכרה. מומחים ממליצים לארגונים למנות אחראי אוצרות ארגוני בדרג ניהולי גבוה (chief knowledge curator) על מנת להתמודד עם משימה זו.

אוצרות תוכן – אחד הטרנדים הגדולים של למידה בעידן החדש
בשבוע שעבר התקיים בארה"ב כנס ה- ATD שהא הכנס הגדול בעולם בתחום הלמידה הארגונית. אחת ההרצאות בכנס הוקדשה לנושא האוצרות וחלק ממומחי הלמידה הכריזו עליה כאחד הטרנדים הגדולים שיעסיקו בשנים הקרובות מחלקות הדרכה ופיתוח מקצועי בארגונים. דיוויד קלי, מומחה למידה בעל שם עולמי, הסביר בכנס כי אוצרות בעולמות הלמידה וההתפתחות בארגונים, היא נושא חדש שעדין מתפתח והערך שהוא יביא ללמידה ארגונית עדין בשלבי הגדרה. לטענת קלי, על דף שיש הרבה כלים שנחשבים לכלי אוצרות, מחשב לבדו אינו יכול לאצור תוכן (נכון להיום). רק אדם יכול להיות אוצר אמיתי.

מה כוללת אוצרות?
יש שיגידו שאוצרות היא קיבוץ של ידע או סינון של ידע, אך לטענתו של קלי- אלו פעולות שגם מחשב יכול לבצע באמצעות שאילתא מול מאגרי נתונים, ולכן עצם קיבוצו או סינונו של תוכן לא נחשבים לפעולה של אוצרות. בנוסף הסביר קלי, אין פעולה כזו שנקראת אוצרות אישית. אדם שמבצע איסוף של חומרים איכותיים בנושא מסויים לא ייחשב כאוצר תוכן כי אוצרות במהותה נועדה עבור אנשים אחרים ולכן היא פעולה שמחייבת שיתוף דיגיטלי פומבי.
אוצרות היא פעולה בת 4 שלבים מרכזיים:

1. מטרה: זהו שלב שבו נדרשת ההחלטה מדוע אני אוצר? באיזה מטרה תתמוך האוצרות שלי? עבור מי אני אוצר? איזה בעיה אני פותר באמצעות אוצרות התוכן שאני מבצע? הגדרת המטרה היא זו שיוצרת את הפרמטרים והאילוצים שממקדים את מאמצי האוצרות.
2. הקשבה: הקשבה תכלול את איסוף התוכן בנושא מסויים במאגרי הידע האינסופיים של האינטרנט והדיגיטל: בלוגים, ניוזלטרים, שיח בין אנשים ברשתות חברתיות, חקר מאגרי ידע ומאמרים.
3. אנליזה: תכלול הרעיונות, התובנות, המחשבות, התגובות וקביעת הסגנון של התוכן הנאצר.
4. שיתוף: יצירת האוצר- כתבה, לינק, שאלון, תמונות, סרטונים המאגדים את התוכן.

דיוויד קלי הדגים את האוצרות באמצעות ה- back channel שהוא הקים לכנס ה- ATD. הוא בנה עמוד אוצרות לכנס, ובמהלך הכנס הוא אסף את כלל האזכורים על הכנס בציוצים ופוסטים ברשתות חברתיות, כמו גם הפניות שניתנו על ידי מרצים ומשתתפים בכנס לחומרים הקשורים לנושאי הכנס. הוא הגדיר את מטרת האוצרות כרצון לחלוק מאגרי בעלי ערך ולהרחיב את הלמידה מעבר לתוכן המיידי שנמסר בכנס. בשלב ההקשבה הוא עקב אחרי כל הפוסטים, הציוצים, החומרים והרשמים מהכנס. בשלב האנליזה הוא עבר על כל פוסט וציוץ קיבל החלטה האם הם בעלי ערך ותואמים לערכי האוצרות שלו כאוצר. בשלב השיתוף הוא הכין בלוג ייעודי בו נמצאים כל החומרים ושיתף אותו ברשתות החברתיות השונות לאלפי צופים שצרכו את תוכן האוצרות.

לאוצרות יש תפקיד חשוב בהתפתחות ובצמיחה אישית. כל אחד מאיתנו מוקף במאגרי תוכן בלתי נדלים, אתרי חדשות, אתרי וידאו, אתרים מקצועיים. אנחנו אלו שבוחרים מכל זה את האוצר שלנו ולכן הרעיון העומד מאחורי האוצרות איננו רק לאפשר הזדמנות למידה בעידן הדיגיטלי אלא הזדמנות של כל אוצר לבחור לעצמו צמיחה אישית באמצעות תהליכי ההקשבה האנליזה והשיתוף.

אוצרות כמעטפת 360 לתהליכי למידה בארגונים

מומחה הלמידה אליוט מאסי פרסם לאחרונה שורה של רעיונות ודוגמאות הממחישים כיצד אוצרות יכולה להוות מעטפת של 360 מעלות לתהליכי הלמידה המסורתיים- לפני, תוך כדי ואחרי קורס כלשהו. הדוגמאות הרבות שהציג ממחישות את אופי המהפכה שאוצרות יכולה לחולל בתהליכי למידה והתפתחות בארגונים:

1. חקר תוכן פשוט על הארגון שלך: לשאול 10 עובדים אקראיים אילו קטעי וידאו, כתבות, תקצירים או תוכן אחר הם קראו בשלושת החודשים האחרונים על מנת להיות טובים יותר בעבודה שלהם.
2. לבחור סרטוני טד או תכנים שנכתבו על ידי העובדים עצמם: עובדים רבים יעדיפו לקרוא מה כתבו עמיתים שלהם בנושא מסויים על פני תוכן ארוז היטב של מומחה תוכן.
3. בחירה בלמידה: כשם שלפני שהולכים למסעדה, מסתמכים על דירוג של גולשים אחרים, ניתן לבצע תהליך דומה בלמידה. מאסי מעריך שבקרוב נראה עלייה באוצרות שתספק ללומד המלצות המבוססות על העדפות ורקע של לומדים אחרים שמיינו וביצעו עבורם "אופטימזציה" של התוכן.
4. פרומו ללמידה: כשם שלפני צפייה בסרט קולנוע נקבל 30 שניות של סקירה קצרה על הסרט, כך יוכלו לומדים לקבל שירות דומה מעמיתים שלהם. תקציר של 30 שניות הסוקר את התוכן ופעילות הלמידה שיסייעו ללומד להתכונן לרגעי הלמידה הצפויים לו.
5. אוצרות בזמן הלמידה: סימון של לומדים על גבי התוכן הלימודי את עיקרי הדברים והכלים שאפשר לקחת מהחומר לעשייה יישומית בסביבת העבודה.
6. חלוקה וסידור של פרקי התוכן לפרקים המאפשרים ללומד שמכיר חלק מהתוכן לדלג עליו ולקפוץ קדימה למה שהוא צריך.
7. סיכום ואריזה מחדש של התוכן – התאמת התוכן ואריזה מחודשת שלו כמעין "המלצת קריאה" ללומדים עתידיים.

ההזדמנות הטמונה באוצרות - מסע למידה יצירתי ומותאם אישית

למידה מיטבית איננה פעולה של צופה פסיבי אלא עבודה מאומצת של יצירה האמורה לשנות התנהגות על סמך התנסות וחשיבה. לכן, הקורס המושלם שפותח היטב איננו יכול להיות פתרון למידה טוב. הלמידה המיטבית היא זו שבה הלומדים יוצרים לעצמם מסע של למידה על פי ההקשרים שהם יוצרים בעצמם. מי שמנסה לבנות לקהל הלומדים שלנו מסע למידה מושלם יתקשה לקלוע למטרה. הדבר אינו נוגד את מקצוע פיתוח ההדרכה אלא פותח אותו למתווה חדש המאפשר ללומדים ליצור לעצמם קשרים חדשים.
מומחה הלמידה Ben Betts מאוניברסיטת Warwick מתאר את מודל הנוכחות הקוגנטיבית (cognitive presence) המאפשר לאנשים ליצוק משמעות ללמידה באמצעות אוצרות. מודל זה מורכב מ- 4 שלבים המאפשרים ללומדים לקשור את התוכן באופן המתאים להם:

1. התענינות ראשונית בתוכן: הלומדים מקבלים תוכן שנותן מבט אחר על איך אפשר לעשות משהו בעבודה, ומעוררים את תשומת ליבם לאותו נושא באופן שיגרום להם להתעניין בו.
2. חקר: הצתת העניין הראשוני מאפשרת ללומדים לחקור, לגגל, לקרוא עוד ולהשוות את תוכן החדש וכך לבנות לעצמם מעגל של ידע הבוחן איך התוכן קשור אליהם
3. אינטגרציה: הלומדים לוקחים את המידע החדש וצריכים לעשות איתו משהו. הם צריכים להגדיר איך התוכן החדש משפיע עליהם, משנה אותם או שהם משנים אותו.
4. קבלת החלטה: הלומד מאמץ התנהגות חדשה או סגנון חדש ומטמיע אותו

האוצרות היא למעשה הפלטפורמה שבה ניתן להשתמש כדי ליצור נוכחות קוגנטיבית. את הידע אפשר להביא מכל מקום, וזו אחריותו של מפתח הלמידה. מכאן מתגלגל הקורס על פי 4 השלבים כמסע למידה אישי המביא כל לומד לקבלת החלטות אחרת ולאימוץ שונה של רעיונות. התוכן האוצרותי נועד לדחוף אנשים לתוך הנוכחות הקוגנטיבית והם מתבקשים לעבוד עם התוכן לא בסדר או בצורה מסויימת אלא באופן שמתאים להם.

גם מאמר זה הוא אוצר. אספנו, סיננו, ניתחנו ופרסמנו את עקרונות האוצרות בלמידה על סמך המקורות האיכותיים הבאים: