לכבוד השנה החדשה, ליקטנו עבורכם כמה מהטרנדים שמתרחשים ממש עכשיו מסביבנו בכיתות של תשע"ו בארץ ובעולם, ויכולים לעניין כל מי שעוסק בתהליכי למידה, פדגוגיים או אנדרוגיים.
ספטמבר כבר פה וכמו כל שנה אנחנו שומעים את המילים של עלי מוהר עם התרגשות מחודשת בלב:
" ילד הולך לו ברחוב 
בבוקר בהיר של תשרי 
אל בית הספר שוב יוצאים הילדים "
מערכת החינוך פותחת את תשע"ו והארגונים מתכננים את 2016. לכבוד השנה החדשה ליקטנו עבורכם כמה דוגמאות מעניינות מהארץ ומהעולם היישר מתוך העשייה בכיתות של השנה הקרובה. כולם בעינינו הם סוג של דגם ללמידה אפקטיבית בכל מסגרת ובכל ארגון.

מו"פ ויזמות
כולם מבקשים חדשנות, והתרבות הישראלית עסוקה בכך במיוחד. במערכות חינוכיות לפחות, אם רוצים חדשנות ויצירתיות צריכים לחולל יזמות ורק מורה יזם יוכל לפתח תלמיד יזם. מגוון יוזמות חינוכיות, חממות ליזמות ומסגרות מתערבות ותומכות (כולל אותנו במתודיקה) מייצרים מאסה גדולה של פלטפורמות שמעודדות שינוי bottom up .עושה רושם ששנת הלימודים תשע"ו תהיה שנה של התפתחות גדולה בציפיה ובמימוש ליוזמות וחדשנות הפדגוגית ואלו ודאי יעודדו דגמי למידה חדשים גם בארגונים ומוסדות הכשרה


מייקריות
המייקריות היא תנועה גדולה בעולם שמשפיעה על תהליכי למידה, אך אנו "שואלים" אותה כאן בארץ כדי לתאר את השפה שבה עוסקים חדשנים פדגוגים: למידה פעילה – Out, מעתה אמרו "מייקריות". מה זה מייקריות? בקיצור, כל מה שתלמיד בונה, יוצר, מכין, או בקיצור Make ולא, להעתיק מויקיפדיה טקסט ולהדביק על בריסטול לא ממש נחשב J תהליכי למידה מייקרים עוסקים בעיקר בעבודת כפיים, בנייה, הנדסה, תיכנות ונובעים בעיקר מתוך סקרנות טבעית וחדווה של התלמידים. דרך ההתנסות מגיעה הלמידה, ההתמודדות עם האתגר, הלמידה מטעויות ומהצלחות. מבלי לבחון עד כמה משתלבת המיקריות בתאוריות פדגוגיות קיימות וותיקות, עצם הדגש על העשייה של הלומד כציר מרכזי לפיתוח ותכנון תהליכי למידה מחולל שינוי תפיסתי עמוק באופי התהליכים... ראו לדוגמה את הסרטון המקסים על קיין והארקייד שבנה בעצמו מקרטונים:

"לשבור את הקירות"
פרופ' ריצ'רד אלמור, מומחה חינוך עולמי שופיע השנה בכנס "אמי"ת לתפיסות מתקדמות בחינוך"  הציב שאלה מענינת לגבי כיתת המחשבים המסורתית, כן בדיוק כזו שאתם מדמיינים:

פרופ' אלמור שאל שאלה פשוטה (כאן בציטוט לא ממש מדויק) "אתם לא חושבים לרגע כמה זה לא מתאים שאמצעים טכנולוגיים שתפקידם העיקרי הוא לייצר אינטראקציה של הלומד עם העולם, לפתוח אותו לאופקים חדשים, מסודרים בצורה כל כך היררכית כמו במפעל?" ואכן, מרחב הלמידה הכיתתי או הבית ספרי חייב להשתנות. הוא חייב לזמן, לאפשר ולתמוך בחוויות הלמידה שנרצה לאפשר לתלמידים שלנו.
נראה שהשנה החשיבה על ה"פדגוגיה של המרחב" תפרוץ החוצה ולא תישאר רק נחלתם של מוסדות אמיצים ברוחם ומשופעי תקציב.
בפתח תקווה הוקם לאחרונה "ביתא הספר", מרחב בגודל של כיתה תקנית, המאפשר שימושים גמישים בין פעילות מליאה וקבוצות, פרונטלית או מתוקשבת
בינתיים, קחו קצת השראה מהאתר של פראקאש נאיר, "אדריכל פדגוגי", שהציג את עבודותיו באותו כנס ביחד עם פרופ' אלמור:
והנה עוד לינק חמוד על פרויקט מיוחד של סטודנטים משנקר שמעצבים גני ילדים.

MOOC
שנייה אחרי שהוא כבש את העולם (או שלא), הנגיש את ההשכלה הגבוהה (או שפחות ממה שנדמה), ואיפשר לכל אחד מאיתנו להגשים את החלום של אמא ללמוד בהרווארד, ה- Moocג(Massive Open Online Course) מגיע למערכות חינוך וארגונים. הביטויים של ה- mooc שמעוררים עניין במערכת החינוך הישראלית אם בפורמט מערכתי אשר מציע (כמעט) לכל תלמידי ישראל קורסים נרחבים במגוון תחומי דעת,  אם בפורמט שמאפשר לכל מוסד למידה לפתח בעצמו קורסים וירטואליים ולייצר למידה רשתית בין בתי הספר, עד לכדי מגמות של למידה מסיבית, אך גם לוקאלית. כזו שהוגדרה לאחרונה בשם Spocג(Small private online course).

בתמונה: מנהלי בתי הספר העל יסודיים בפ"ת ומנחי מתודיקה משיקים את תחילת פיתוח ה- Spoc של פ"ת

מטה-קוגניציה וניהול למידה
האם ידעתם שמשרד החינוך הישראלי הגדיר את המטה-קוגניציה וניהול הלמידה כתיפקודי לומד הכרחיים? משמח, לא? משרד החינוך מעוניין שהתלמידים שלנו יבצעו "תהליכים רפלקטיביים על הלמידה, משימות הבנה, הבעה, פרשנות, עיבוד מידע והערכה עצמית." במסגרת "חשיבה על חשיבה" - יכולתם של הלומדים לחשוב על חשיבתם ולנווט את תהליכי החשיבה שלהם תוך הפעלת פעילויות של תכנון, ניטור וויסות, שימוש מושכל באסטרטגיות למידה והערכה של האסטרטגיות."
כמובן שלאור חקר המוח המתפתח מאוד, זה יהיה ממש פשע לא להפיץ את אסטרטגיות ההוראה והלמידה הנגזרות ממנו למורים ולתלמידים. פרופ' דונה וילסון קוראת למטה-קוגניציה "The Gift That Keeps Giving", קראו כיצד לפתח וללמד מטה-קוגניציה בקרב התלמידים שלכם בחמישה שלבים כאן:
http://www.edutopia.org/blog/metacognition-gift-that-keeps-giving-donna-wilson-marcus-conyers

בחירה ולמידה מותאמת אישית
למידה דיפרנציאלית? זה כל כך תשע"ה J בעוד הלמידה הדיפרנציאלית מנסה לתת מענה שונה לכל ילד בכיתה, למידה מותאמת אישית (תרגום שלנו למונח Personalized Learning) לוקחת את הנושא הזה צעד אחד קדימה: איך ללמוד? מה ללמוד? מתי ללמוד? היכן ללמוד? למה ללמוד? כל תלמיד יכול לבחור לו את התשובות שלו, את המרחב שלו, את הנושאים שלו. כמובן שעל מנת לייצר למידה מותאמת אישית ברמה גבוהה נדרשים משאבי פיתוח לא קטנים, אך התוצאה שווה. גם כאן בישראל, בתי ספר רבים מנסים לייצר למידה מותאמת אישית על ידי פיתוח קורסים שונים, חלוקת מערכת השעות לטרימסטרים, פתיחת קמפוסים וכו''. ראו אינפוגרפיק חביב בנושא ממש כאן: http://ww2.kqed.org/mindshift/2014/11/28/step-by-step-designing-personalized-learning-experiences-for-students/
וגם, דוגמא של בי"ס אמירים בבנימינה ששמחנו ללוות בנושא פיתוח קורסי בחירה:  https://www.youtube.com/watch?v=j18rR7lo-co

לסיום, קצת השראה...
סקרנו כאן מגוון טרנדים ותגיות פדגוגיות שאנחנו צופים שיבואו לידי ביטוי בשנת הלימודים הקרובה. הציניקנים בוודאי יצקצקו ויגידו "אבל איך נספיק את החומר?" ואכן, לכולם ברור שמתי שהולכים לעומק, זה בא על חשבון הרוחב. הנה מניפסט של מורה ויועץ בשם אנדרו מילר שמסרב להיכנע לחובה "לכסות את החומר" ובמקום, מתחייב ל"למידה עמוקה ומתמשכת - life-long learning". מוזמנים לקרוא עוד כאן: http://www.edutopia.org/blog/content-coverage-is-over-manifesto-andrew-miller
ובאותו ענין, הנה סרטון חמוד על "למידה מתוך תשוקה - Passion Driven Learning" - https://www.youtube.com/watch?v=tOmDxi2wiak

שתהיה לכולנו, לומדים ומלמדים, שנת לימודים מלאה בלמידה מרתקת, עמוקה ומרגשת,
אסף וכל תחום החינוך במתודיקה