הלומדים כל הזמן לא מציצים בטלפוינים? האיחורים לא פוסקים? יש עייפות קשה אחרי ארוחת צהריים? הלומדים משתעממים? או אולי להפך- מתנגדים לכל רעיון שעולה בכיתה?
לפני מספר חודשים קיימנו מפגש למידה עם כ- 70 משתתפים וחשבנו ביחד על כל הפתרונות להתמודד עם האתגרים הרבים שהכיתה מזמנת. בואו לקרוא את התרחישים של מה שקורה בכיתות הלימוד וסדרה של כלים ורעיונות שנוסחו בחכמת ההמונים

איך מתמודדים עם הסלולארי בכיתה?

יום הדרכה רגיל. כשני שליש מהמשתתפים מניחים את הטלפון על השולחן באופן גלוי. כמעט כולם על שקט ובכל זאת יש אחד או שניים ששכחו והטלפונים שלהם מצלצלים פעם פעמיים בזמן השיעור.
השאר- מביטים בטלפון מפעם או פעם לראות אם יש הודעות. חלק מהם משיבים להודעות כך שבזמן שהמדריך מדבר חלק מהלומדים מסמסים ומשיבים להודעות. חלק מהמשתתפים מקבלים שיחות, מתנצלים ויוצאים החוצה על מנת להשיב לשיחות. כאשר מעירים לחלק מהמשתתפים הם טוענים בתוקף שהם מקשיבים גם אם הם מדי פעם מביטים בטלפון וש"בניגוד לגברים, אנחנו מסוגלות גם להקשיב וגם לענות להודעה".

פתרונות

1. אפליקציות מומלצות – מאפשרות משחקים, חידונים, שאלות, טריוויה ודיונים קבוצתיים באמצעות שימוש בטלפון הסלולרי. ניתן להשתמש בהן בחינם ולמצוא אותן בקלות על ידי חיפוש השם בגוגל:

2. וואטסאפ – פתחו קקבוצה של הכיתה עם הודעות, חידונים ותחרויות
3. פייסבוק – ניתן להשתמש על מנת להכיר משתתפים אחרים, לאתר פוסטים, סרטונים, תחרויות וכו'
4. חיפוש בגוגל – ניתן לקיים תחרויות של מציאת אינפורמציה בגוגל
5. הפקדת המכשיר בתחילת השיעור – ניתן בסיטואציות מסוימות לבקש מכל הכיתה להפקיד את הטלפון בידי המדריך בתחילת השיעור
6. ארון הפקדות לסלולרי עם מתן אפשרות גישה במהלך הפסקות
7. שקט ובתיק- מקפידים באסרטיביות שכולם ישימו את הטלפון על שקט ובתיק זומאפשרים הצצה וסנכרון הודעות אחת ל- 20-30 דקות
8. הסכמה קבוצתית מה מותר ומה אסור. אולי נסכים שמותר רק לענות לווטס אפ.
9. הסכמה קבוצתית - דיון מקדים עם הקבוצה. עונים בפומבי על כל הודעה או שיחה.
10. הפסקות טלפון מוגדרות ומוסכמות
11.  להתקרב פיזית לתלמידים סוררים על מנת לשדר שיש כאן בעיה
12. לעצור את ההדרכה כשהגבולות מופרים
13. איזכור 'כבדרך אגב'
14. טיסה - ברוכים הבאים ל'טיסה' מספר...- מעבירים ת'טלפון למצב טיסה
15. מבעוד מועד - בהזמנה המקדימה לקורס לכתוב שאין בקורס לפטופים וטאבלטים
16. שיטת 'זרים מושלמים' – עונים לשיחות בפומבי ובקול רם וכולם מחכים לסיום השיחה.
17. לגלות גמישות
18. שיטות צפון קוריאה: מיסוך ערוצים – קצת אגרסיבי יש לומר... או כפי שאנחנו אוהבים לומר: בשיטת צפון קוריאהJ

איך מתמודדים עם חוסר הקפדה על זמנים?

יום ההדרכה נקבע ל- 09:00. בשעה 09:00 נוכחים 3 תלמידים מתוך ה- 20 הרשומים. ה- 3 האלו מכינים קפה בפינת החדר. ב- 09:10 כבר יש יותר ממחצית מהלומדים (מכינים קפה) וההדרכה עצמה מתחילה בפועל ב- 09:20. המנחה מנסה להשתמש בנזיפות קלות ובהגדרה של החשיבות להתחיל בזמן אך האמירות נתקלות במבט זגוגי של הלומדים שכבר שמעו נזיפות כאלו מאז ימי בית ספר ולא ממש מתרגשים מהנושא...
ב- 10:15 מתחיל הלחץ של הלומדים ליציאה להפסקה או לפחות "הפסקת סיגריות". בסופו של דבר ההפסקה מתחילה ב- 10:30 ומוגדרת עד 10:45. אף אחד לא חוזר לכיתה לפני 10:50.
ההדרכה אמורה להסתיים ב- 15:00. כאשר המנחה מנסה להוציא את הלומדים להפסקה אחרונה ב- 13:45, הלומדים מציעים למנחה עיסקה- לבטל את ההפסקה כדי לצאת יותר מוקדם.

פתרונות

1. מודלינג של המדריך- חשוב שהמדריך יפגין דוגמא אישית ויגיע בעצמו בזמן כדיי ללמד דרך נוכחות והתנהגות המדריך בדוגמא האישית.
2. הומור – לדוגמא: ניתן לכתוב את כמות הכניסות והיציאות על הלוח (במידה והמשתתפים מקבלים זאת בהומור)
3. מבט שווה אלף מילים – לוודא שהמטייל/מאחר רואה שאנו שמים לב לכך
4. המאחר מביא כיבוד
5. לכבד את המאחר – לפעמים האיחורים ייפסקו רק על ידי מתן כבוד לאדם המאחר מתוך הסכמה הדדית שמדובר במקרה חריג
6. לשקף לכיתה ולעצור ולנהל על זה שיחה פתוחה מלב אל לב
7. תיאום ציפיות לגבי הזמנים של המפגשים ומועדי ההפסקות מראש- מעין יצירת חוזה
8. נוכחות של אדם בעל סמכות מהארגון שיעזור לצמצם הפרעות/בעיות
9. התחלה בזמן שנקבע מראש בכל מצב ולהתחיל עם סרטון או פתיחה חווייתית
10. התחלה בזמן בכל מקרה – שהמאחרים יכנסו לכיתה לומדת, אפשר שה- 10 דקות הראשונות לא יעסקו בנושאים קריטיים
11. להתחיל עם פעילות שללומדים יש אינטרס להיות בה ולכן להגיע                       
12. סנקציה ארגונית על איחור לקורס?  דוגמה מארגון: איחור לקורס = שימוע.
13. להתעלם. להתחיל בזמן ולסיים בזמן. אין לזה סוף!!
14. תלוי בנושא - יום קשה במיוחד? נשחרר מוקדם.
15. חותמים על נוכחות פעמיים. בבוקר ובסוף היום.
16. הסילבוס מחולק לנושאים ולא לזמנים.
17. הפתעות מתוקים אחרי הצהריים להמריץ אותם
18. לבנות את הסילבוס כך שהחלק השני יהיה קל
19. להוציא להפסקות עם הפעלת טיימר בסלולריים האישיים למשך זמן ההפסקה, לדוגמא: 18 דקות

איך מתמודדים עם שעמום והרדמויות?
יום ההדרכה שתכננת אמנם אינו מרתק (מה לעשות שהנושא לא כזה מעניין) אבל עדיין יום חשוב מאוד לעשייה היומיומית של המודרכים. ועדין, מרגע שהתחיל היום, בולט מאוד שהנושא לא מעניין את הלומדים. המנחה משתאה מכך. ברור שהנושא רלבנטי לעשייה היומיומית, חשוב לארגון ויכול לתרום מאוד לנוכחים. אך הדבר לא ניכר בהתנהגות של הלומדים. הם לא מעורבים, לא משתפים פעולה, משתעממים, עוסקים בדברים אחרים, נעדרי חדווה. הם לא מפריעים ולא מחבלים בהדרכה. פשוט לא באמת לוקחים בה חלק. מהר מאוד כל זה מוציא את המוטיבציה גם מהמנחה שמבין שאין מה לעשות. הנושא פשוט לא מעניין וצריך לעבור את היום ולחזור הביתה בשלום.

פתרונות

1. לשנות את השיטה. להפחית מע"מ (מנחה עומד ומדבר) לעבור לעבודה בקבוצות, עמיתים.. שב"ש =שובר שגרה – משחק או תרגיל. כל דבר שמשנה את צורת ההדרכה וגורם למשתתפים להיות יותר פעילים
2. אנרגיה & אינטונציה – שינוי טון הדיבור לחזק וחלש יותר לצורך הדגשת חלקים חשובים מייצר הקשבה ועניין. חשוב לשים לב שלא מדברים בטון קבוע לאורך כל ההדרכה. מומלץ לדבר עם הידיים, לזוז ולייצר אנרגיה בכיתה שמדביקה את המשתתפים
3. הומור – שימוש בבדיחה/הערה. מייצר קשב ועניין. חשוב לשים לב שלא משתמשים בהומור שעשוי לפגוע או להעליב חלק מהמשתתפים
4. שיתוף בהדרכה – שאילת שאלות, בקשה לחזרה על הסברים וכו'
5. משפטי חשיבות –"מיד נתחיל לתרגל את זה בכיתה", "זה אחד הנושאים שיעזרו לכם הכי הרבה בעבודה השוטפת..."
6. ספיד דייט – דייטים זריזים של המשתתפים לבחינה/חידוד הידע שהועבר בכיתה
7. סימולציות – תרגול של החומר הנלמד בשלשות.
8. קוקטייל פארטי אפקט – שימוש בשם של המשתתף כחלק מדוגמא על מנת לייצר עירנות. לדוגמא: אם יש משתתף לא מרוכז בשם חיים, ניתן לקרוא ללקוח בהדגמה שנבצע בכיתה חיים....
9. לחלק את הכיתה לקבוצות ולבקש אותם לדון על הנושא כאשר המרצה, עובר בין הקבוצות ובסוף ההדרכה מסכם את הנקודות
10. להוציא ל 5 דקות הפסקה יזומה לטלפונים
11. לפני יציאה להפסקה, לעורר את הנוכחים בשאלה, או לבקש אותם לחפש משהו ברשת, שאותו הם יתבקשו לשתף לאחר ההפסקה
12. שאלת שאלות, שימוש במיומנויות אישיות של המרצה (בדיחות, שינוי טון, ....)
13.  לשאול אותם למה זה לא מעניין אותם. לשאול איך לגרום לתוכן להיות יותר מעניין.
14. להעביר את האחריות על הלמידה אליהם - יש לכם 2 דק לקרוא וללמד את השאר...
15. לשחק!   לתבל את הלמידה בסיפורים, הומור

איך מתמודדים עם יצירת קשב אחרי ארוחת הצהריים? עייפות פחממות

השקעת בארוחת צהריים ראוייה שמכבדת את המשתתפים. הארוחה כללה פחמימות בשישה צבעים: אורז לבן וצהוב, תפוחי אדמהאדומים, לחמניות חומות וקינוחים סגולים וורודים. אולם, לאחר ארוחת הצהריים הלומדים חוזרים תשושים. הנושאים אחרי ארוחת צהריים כללו גם הרצאה וגם תרגול. אך בשניהם הלומדים התקשו להחזיק את עצמם. בהרצאה היו מותשים ועייפים, ובתרגול התנהגו כמו זומבים ובקושי זזו ולא שיתפו פעולה.
פתרונות

1. הפעלה/משחק
2. תנועה ותזוזה – ניתן להכין משחק התעמלות שקשור לחומר הלימוד
3. הדרכה קלילה וכיפית – אחרי ארוחת הצהריים מומלץ ללמד את החלקים היותר כיפים בהדרכה על מנת לשמור על ריכוז התלמידים
4. הפסקת קפה שחור
5. הפסקת ממתקים
6. בניית ההדרכה שבצהריים תתקיים פעילות אקטיבית. משחק. תחרות. בכדי לשמור את כולם מעורבים

איך מתמודדים עם התנגדויות?

ההדרכה מתחילה במצגת. השקף הראשון כולל איורים של דמויות המתארות את הצרכים של המוצר עליו מתנהלת ההדרכה. המטרה היא שיהיה "טריגר" שיאפשר לקבוצה להגיב, ללבן ולייצר דיון על הנושא. אחד המשתתפים אומר ששוב מדברים בסיסמאות בחברה ושעוד פעם משיקים מוצר חדש בלי לשאול את השטח ולהתייעץ ושנמאס כבר שהמנהלים רוצים תוצאות ויעדים ולא מטפלים בבעיות האמיתיות של הארגון, משתתף אחר מביע פרשנות לנושא באופן שלא קשור בשום צורה למה שתוכנן בהדרכה, ושאר המשתתפים מצטרפים אליו ומסיטים את הדיון לאיזורים של ונטליציה ותסכולים שיש להם בהקשרים שלא ממש קשורים... מצד אחד חשוב למנחה לתת ביטוי למה שעובר על המשתתפים ומצד שני זמן יקר נגזל על דיונים ותסכולים שלא מקדמים את ההדרכה וגם לא ממש קשורים אליה. לצד הדיון הלא רלבנטי, יש בכיתה פטפטת ורחש ללא הפסקה. חלק מהמשתתפים "מנצלים" את הסיטוציה להערות ציניות ולהפרעות נוספות (בדיחות, הסחות דעת) והמנחה בתחושה שאי אפשר לקדם את הדיון באמת.

פתרונות

1. במקום אחר, בזמן אחר- כאשרהשאלה איננה רלוונטית לאותו רגע או איננה רלוונטית לכל הכיתה- בקשו מהשמשתתף לפנות אליכם בהפסקה או לרשום השאלה ולדבר עליה יותר מאוחר.
2. אני עונה על זה בעוד כמה שקפים – אם מישהו שואל שאלות שמגיעות בהמשך, פשוט אמרו זאת ועצרו את השאלות
3. המנעו מוויכוחים מיותרים – הדרך הטובה ביותר למנוע ויכוח היא פשוט לא לתת לו דלק
4. כולם צריכים להשתתף – הסבירו למי ששואל, שאתם מאוד שמחים על כך שהוא פעיל, אך חשוב לכם שכל הכיתה תשתתף
5. הומור
6. שאילת שאלות – מה חשוב לכם? מה חסר לכם בהדרכה? מה הייתם רוצים לקבל?
7. לפעמים זה רק בראש שלנו – לא תמיד קיים חוסר שיתוף פעולה. אם מישהו לא משתתף או לא מגיב זה בהחלט ייתכן שהוא פשוט מקשיב וזה רק בראש שלנו
8. Fake it until you become it– המשיכו בהדרכה בביטחון עצמי גבוה. תנו כלים, שתפו את הקהל ועשו את המקסימום. במקרים רבים הקהל יתמכר לאוירה החיוביות שאתם מייצרים
9. לנטרל ממקום של לא מכיר ולא יודע,   להעביר לגורם המתאים,  לפרק התנגדות ע"י נתינת זמן מוגבל לדבר על זה ולחזור לעניינים.
10. קיר בחדר מוקדש לכל ההערות והונטליציות- רושמים שם את כל מה שהתעורר כדי לתת לזה במה אבל לא להעצר על זה במהלך המפגש
11. לאפשר כמה דקות לוונטילציה, להבטיח כי בתום ההדרכה נאפשר כמה דקות בהן נרשום את הדברים ונמשיך הלאה

איך מתמודדים עם בעיה טכנית?

הדרכה כוללת מצגת מושקעת, עם לינקים לסרטונים והדגמות. רבע שעה לפני ההדרכה מנסים לחבר את הלפ-טופ והמצגת לא עולה, מחליפים מחבר HDMI , לוחצים function f7 , משנים רזולציה של המחשב- שום דבר לא עוזר. המצגת לא עולה. הלומדים מתגודדים לתחילת ההדרכה (חיבור הלפטופ מעכב את תחילת ההדרכה) ונראים די מבסוטים מההתעסקות עם המחשב וגם נחמד לראות שהמנחים מזיעים קצת...

פתרונות

1. הכינו פעילויות מראש כגון: סימולציות, משחקים וכו'
2. בצעו חזרה על החומר
3. הנאום ששמרתי לאחר כך – אם ישנם דברים שרציתם להגיד בע"פ עכשיו זה הזמן להגיד אותם
4. חלקו את משימות הבית לפני סיום השיעור
5. להביא איש מקצוע מהקהל או מהתמיכה
6. לבדוק יכולת הצגת המצגת באמצעת מחשב חלופי של משהו מהקהל
7. אילתור בלי מצגת, ושליחת המצגת לקהל בדיעבד, לאחר ההדרכה
8. לשלוח את המצגת כפורמט PDF ב ווטסאפ כתלוי תוכן/קהל
9. אפלקיציות ייעודיות להקרנת וסנכרון מצגות דרך הסלולאר (למשל "הקרנף")
10.  להדפיס המצגות ואחרי ההדרכה ללכת לנטוע עץ
11. המצגת היא אמצעי ולכן חשוב לפתח מערך שיעור שלוקח בחשבון מקרה בו לא תהיה מצגת. אפשר להשתמש במובייל או פילפצארד. והכי מומלץ להוריד מ.ע.מ. תכנית חלופית שתכלול מגוון שיטות הדרכה שאינן פרונטאליות.
12. להביא מסך טלוויזיה במקום הברקו
13. בקבוצה אינטימית פשוט להושיב אותם מסביב ללפטופ
14. מחשב חלופי ממישהו מהקהל
15. מדריך לא חייב מצגת הוא צריך להיות בקיא בחומר ולדעת לאלתר

איך מתמודדים עם חוסר זמן?

1. משימות בית – חשוב להכין מראש משימות על נושאים חשובים, על מנת לחזק נושאים שלא הספקנו לעבור עליהם בכיתה
2. סקאלת חשוב-חשוב פחות – במידה וחסר זמן, יש לבצע תיעדוף של הנושאים החשובים יותר בחומר שנשאר ולהתמקד בהם
3. זמן פרקטיקה – עוצרים את הסיפורים והדוגמאות ומתמקדים בהעברת החומר בצורה הפשוטה והברורה ביותר
4. OJT בכיתה – למידת החומר תוך כדי תרגול לחיסכון בזמן
5. סרטונים זה נחמד – אבל לא חובה. אם אין זמן חותכים סרטונים....
6. חומרי עזר – ניתן לשלוח חומרים פשוטים להבנה במייל ללמידה עצמית ובכל לחסוך את זמן הכיתה

איך מתמודדים עם עודף זמן?

1. סימולציות ותרגול נוסף
2. חזרה על החומר ושאילת שאלות – יש לתרגל נושאים קשים להבנה קודם. מומלץ להכין תרגול לשעת חירום מראש
3. תכנית מגירה – הכנת סרטונים, משחקים והפעלות מראש בדיוק למקרים מסוג זה

5 דרכים להתמודד עם כל 'הפתעה'

1. להאיר ולהעיר
2. להתעלם
3. 'לשים על השולחן'- לשקף מצב באותנטיות ולשאול שאלה
4. תיאום ציפיות מראש
5. וקצת יצירתיות....