איך לומדים טוב?
חנויות הספרים מלאות בספרי "עשה זאת בעצמך" ו"טיפים לחיים טובים" , ואנשים רבים נרתעים ממדריכי "אינסטנט" שמבטיחים נסים ונפלאות. אולם אחת המיומנויות החשובות והמרכזיות, הלמידה, נעדרת בדרך כלל ממדריכים אלו. כיום ברור שגם ללמוד צריך לדעת ללמוד, ושלא כולנו מודעים לדרכי הלמידה המיטביים עבורנו. האיגוד הבריטי למחקר פסיכולוגי (British Psychological Society's Research Digest ) ליקט שורה של מחקרים הבוחנים איך כדאי לנו ללמוד באופן אפקטיבי. בניגוד למדריכים השונים המיועדים למורה ולמדריך ועוסקים ב"איך ללמד טוב יותר", מחקרי האיגוד שלוקטו כאן מתרכזים דווקא בלומד. אם רק נהיה מודעים יותר להרגלי למידה מיטביים, נפיק יותר מכל למידה ונהיה מתוסכלים פחות שלמדנו לשווא ולא זכרנו את מה שלמדנו. מומלץ להקנות את הידע המתחדש בתחום לכל לומד, ללא קשר לגיל שלו, לעולם התוכן הנלמד ולהתנסויות הלמידה המוקדמות שלו, ולהשקיע במיומנויות של למידה מיטבית ככלי לחיים. כל המחקרים נערכו בשנים האחרונות, חלקם דורשים מחקר נוסף והם ראשוניים, חלקם מהווים חיזוק של מחקרים מקבילים שהגיעו לאותן תוצאות. המדריך ימשיך להתעדכן בחודשים הקרובים אך אנו ליקטנו כבר מספר עקרונות מרכזיים ללמידה טובה.

1. אמץ תפיסה של "למידה היא צמיחה": אחד הקשיים המוכרים לכולנו בלמידה היא הרגע הראשון שבו יש מהמורה או "מעצור" בתהליך הלמידה. המחקר מראה שהתפיסה העצמית שלנו על תהליך הלמידה משפיעה מאוד על מה שקורה לנו ברגעים הללו. תלמידים שמאמינים שתהליך למידה הוא תהליך של צמיחה, לא נעצרים באופן אוטומטי במכשול הראשון שהם נתקלים בו, אלא מפרשים את המעצור כהזדמנות לעבודה נוספת ושימוש באסטרטגיות חדשות להתגבר על המכשול. הם מבינים שאת המעצור הזה אפשר לעבור בקצת יותר עבודה. המחקרים בנושא מציגים שגם למלמד יש תפקיד בחיזוק התפיסה של "למידה היא צמיחה", וממליצים למלמד להוקיר רגעים בהם בלט המימוש של התפיסה הזו, כך שהלומדים יווכחו שקושי בלמידה הוא שלב בתהליך של צמיחה.
2. ללמוד עם השקפים: מורים רבים מתלבטים מה לעשות עם חומרי השיעור. לחלק אותם לפני השיעור, בזמן השיעור לאחר השיעור או בכלל לא (השאלה הנפוצה בכיתה היא "נוכל לקבל את המצגת?" לצערנו ישנם מורים שלא מתלהבים מהאפשרות הזו). קבלת החומרים בזמן השיעור משפיעה גם על כמה אנחנו כותבים בזמן השיעור וגם כאן יש התלבטות, מה יהיה נכון יותר, להקשיב? לכתוב הערות? גם וגם? מחקר ראשוני בנושא (שדורש הרחבה ותיקוף) ממליץ שהלומדים יקבלו את חומרי השיעור (למשל: את השקפים של המצגת) בזמן השיעור ויעבדו איתם תוך כדי הקשבה למורה או למדריך. המחקר מראה שהלומדים כתבו פחות כאשר החומרים היו מונחים לפניהם, אך ברוב המקרים הצליחו יותר לאחר מכן. קבלת החומרים, על פי המחקר הזה, משחררת אותנו מהצורך לכתוב בזמן השיעור, ולמעשה מאפשרת לנו פשוט להקשיב.
3. לסלוח לעצמך- לא תמיד אנחנו מצליחים בלמידה, ופעמים רבות אנחנו לא מגיעים להישגים טובים במבחנים הבודקים את הידע שצברנו בלמידה. השאלה היא איך אנחנו מתייחסים לעצמנו וללמידה שלנו כאשר אירוע כזה מתרחש. ההמלצה המחקר היא לסלוח לעצמנו. מצבים של שיהוי בלמידה וחוסר התקדמות הם חלק מהטבע האנושי של כל אחד מאיתנו. לומדים שסלחו לעצמם על חוסר הצלחה, הצליחו יותר לאחר מכן.
4. בחן את עצמך- אפקט ה"בחן את עצמך" הוא בעל עצמה עודפת ומשמעותית. כל סיטואציה לימודית שבה הלומד מקדיש זמן לבחון את עצמו על הידע ולקבל משוב על התשובות שלו מייצר זיכרונות בעלי כח שקשה לשכוח.  סיטואציה של מבחן היא למעשה סיטואציה של למידה אפקטיבית במיוחד. האפקט הוא כפול, אנחנו גם נזכור את מה שלמדנו באמצעות מבחן וגם ננצל את המבחן כדי לאבחן את רמת הידע שלנו ומה אנחנו צריכים כדי לשפר אותו עוד. הטיפ החשוב ביותר באסטרטגיית "בחן את עצמך" הוא לא לבצע את המבדק העצמי מיד אחרי הלמידה. למעשה, לומדים שמבצעים את המבדק העצמי מיד אחרי הלמידה, לא רק שלא זוכרים את מה שהם למדו, אלא צוברים בטחון עצמי עודף וחושבים שהם זוכרים את החומר. לכן,  "בחן את עצמך" זמן מה לאחר תהליך הלמידה, על מנת לבדוק האם הידע נשמר בזיכרון לטווח רחוק.
5. חזרה על החומר בהפרשי זמן גדולים: הדרך לזכור משהו היא לחזור עליו. אחת הטעויות הנפוצות היא לחזור על החומר כמה פעמים בפרק זמן קצר. למעשה, הדרך האידיאלית לחזור על חומר היא בהפרשי זמן גדולים. המחקר ממליץ על כלל אצבע לחזרתיות על חומר. עליך לחזור על החומר במקצבי זמן  של 10-30% מתוך סך התקופה שאתה רוצה לזכור את החומר. יש לך בחינה עוד 11 יום? בצע חזרה על החומר כבר מחר. הבחינה היא עוד שבעה חודשים? חזור על החומר בעוד כחודש.
6. זהירות- מרצה מצוין. אנחנו אוהבים ללמוד עם מרצים מצוינים, ששולטים בחומר, שומרים עלינו מעורבים, וסוחפים אותנו בכריזמה שלהם. מרצה מצויין הוא כמובן רכיב רצוי בכל תהליך למידה, אך המחקרים מראים שאנו נוטים "להתפתות" אחר מרצים מצוינים וכריזמטיים, אך בפועל זה עלול להיות מלכוד. תכני הלמידה עלולים להצטייר כקלים מדי ולגרום ללומד עודף בטחון עצמי.
7. ללמוד טוב זה לישון טוב. מחקרים רבים בוחנים באיזה שעה ביום כדאי ללמוד. התוצאות לא חד משמעיות וגם את הנושא הזה יש לחקור יותר לעומק. מה שברור ועולה באופן חד מהמחקרים, כפי שכבר כתבנו בעבר, זה שלמידה היא טובה יותר אם ישנים טוב בלילה. בנוסף, מחקרים מציגים כי למידה פרוצדוראלית (למשל כשלומדים לרקוד או לנגן) טובה יותר אם בוצעה לקראת השינה. למידה עובדתית לעומת זאת, ככל הנראה מועדפת דווקא בשעות אחה"צ.
8. האמן בעצמך- אמונה בעצמך משפיעה על היכולת לפתור בעיות. המחקר מראה שתחושת מסוגלות עצמית היא לא פחות חשובה מתהליך הלמידה עצמו. עקרון זה מייצג בעיני את המסר של כל המחקרים הללו. ההבנה שללמוד איך ללמוד, להיות מודע לתהליכי הלמידה ומנגנוני הלמידה הפנימיים, לצבור ביטחון בתהליך הכל כך לא פשוט שנקרא למידה... כל אלו הם מיומנויות ותפיסות שיש לתת להם במה בכל תהליך למידה, בכל עולם תוכן ובכל הזדמנות.